ז'אק סטוסקופף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ז'אק סטוסקופף (27 בנובמבר 1898 - 1 בספטמבר 1944) החזיק במשרת סגן מנהל הבנייה בבסיס הצוללות הגרמני בעיר לוריאן, אך למעשה היה חבר בתנועת ההתנגדות הצרפתית. הוא הוצא להורג בידי הנאצים, ורק לאחר מותו זכה להכרה כגיבור מלחמה.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטוסקופף נולד בפריז למשפחה שמוצאה מאלזס, והוא שלט היטב בגרמנית. על שירותו כקצין ארטילריה בצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה עוטר בצלב המלחמה. הוא התקבל לאוניברסיטת האקול פוליטכניק בשנת 1920, וזכה בתואר מהנדס ימי ב-1924. בשנת 1939 מונה לראש יחידת הבנייה החדשה בנמל הצבאי לוריאן.

תפקידו בתנועת ההתנגדות הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 נפל הבסיס בידי צי המלחמה הגרמני, ואלה השתמשו בו לתיקון צוללות ולחימושן. החל מספטמבר 1940 סטוסקופף העמיד פני משתף פעולה עם הגרמנים, וניצל את מעמדו כדי להעביר לכוחות בעלות הברית מידע על תנועת הצוללות בלוריאן. הוא נחשף על ידי סוכן אחר שנשבה ועונה. הוא נעצר על ידי הגסטפו בפברואר 1944, אך צרפתים רבים האמינו שהגרמנים דווקא קידמו אותו.

הוא עונה בידי הגסטפו, והוגלה במסגרת הוראת לילה וערפל. הוא הוצא להורג במחנה נאצוויילר-שטרוטהוף באלזס ב-1 בספטמבר 1944, זמן קצר לפני הגעת בעלות הברית. באוגוסט 1945 עוטר סטוסקופף לאחר מותו בלגיון הכבוד, דבר שהדהים את אלה שהאמינו שהוא בוגד. לזכרו הוסב בסיס הצוללות בלוריאן על שמו ביולי 1946.