ז'וזף פרז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'וזף פרז
Joseph Pérez
פרופסור ז'וזף פרז, 2009
פרופסור ז'וזף פרז, 2009
לידה 14 בינואר 1931
Laroque-d'Olmes, ארייז', צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 2020 (בגיל 89)
בורדו, ז'ירונד, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום קבורה Talence Communal Cemetery Extension עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • אוניברסיטת מישל דה מונטן בורדו 3 (19691997)
  • University of Pau and Pays de l'Adour (19621967)
  • בית ולאסקס (19891996)
  • École normale supérieure de Fontenay-Saint-Cloud עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Marie-Laure Rieu-Millán, Jean-Michel Desvois, Michèle Guicharnaud-Tollis, Paul Aubert עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נסיכת אסטוריאס למדעי החברה (2014)
  • פרס העיר אלקלה (2017)
  • דוקטור לשם כבוד (2014)
  • אביר בלגיון הכבוד (1985)
  • קצין בלגיון הכבוד (2003)
  • הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (1984)
  • מפקד במסדר איזבלה הקתולית
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'וזף פרזצרפתית: Joseph Pérez;‏ 14 בינואר 1931 - 8 באוקטובר 2020) היה פרופסור והיסטוריון צרפתי שהתמחה בהיסטוריה של ספרד. פרז התמחה בחקר ערש המדינה הספרדית המודרנית והיווצרות מדינות אמריקה הלטינית. בספריו, הוא בחן את גירוש ספרד, את תנועות העצמאות של אמריקה הספרדית, את המלכים הקתולים פרדיננד ואיזבלה, את קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ואת פליפה השני, מלך ספרד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'וזף פרז נולד בלרוק-דולם (אנ') במחוז ארייז', המצוי בדרום צרפת, ליד הגבול הספרדי.[1] הוריו היו ספרדים שהיגרו מבוקיירנט שבחבל ולנסיה.[1] בתחילה למד ספרות באוניברסיטת פריז והוכשר כמורה לספרדית.[2] ב-1955 מונה כמרצה לספרדית באוניברסיטת סופריור שבסן-קלו (אנ'), פרוור של פריז.[1] ב-1956 החל ללמד באוניברסיטת בורדו 3 (בהמשך אוניברסיטת בורדו מונטן (אנ')) ושם מונה, ב-1960, כאחראי על תחום התרבויות הספרדית והדרום אמריקאיות. את עבודת הדוקטורט שלו בנושא מלחמת הקהילות של קסטיליה פרסם פרז ב-1970, והתזה שלו נחשבת לאחד הניתוחים המקיפים ביותר של ההתקוממות הזו.[2] תזה מקבילה שכתב, על היווצרות מדינות אמריקה הלטינית, העניקה לו מעמד מומחה בהיסטוריה של אמריקה הלטינית.[1]

ב-1969 מונה פרז לפרופסור לתרבות הספרדית והדרום אמריקאית באוניברסיטת בורדו 3, במקביל לשלב ההגנה על התיזה שלו, והמשיך בתפקיד זה עד 1997.[3][1] פרז שימש גם כחבר במרכז הלאומי למחקר מדעי (Directorio del Centre National de la Recherche Scientifique (CNRS)). בין השנים 1978 ו-1983 כיהן כרקטור אוניברסיטת בורדו 3.[1]

פרז פעל להפצת התרבות הצרפתית והספרדית משני הכיוונים: ראשית הוא ייסד את "בית הארצות האיבריות" (La Maison des Pays Iberiques), מרכז לתרבות ספרדית בצרפת אותו הגה ב-1979. המרכז נפתח ב-1984, ופרז עמד בראשו עד 1989.[1] ומצד שני, בין השנים 1989 ל-1996 ניהל את בית ולאסקס (Casa de Velázquez) אשר במדריד, מוסד תרבות צרפתית במימון ממשלת צרפת, המיועד לתמיכה ביחסי הגומלין בין צרפת לתרבויות ההיספניות.[3][2][1] פרז פרש לגמלאות זמן קצר לאחר שחזר מספרד.[1]

פרז נפטר ב-8 באוקטובר 2020 בבורדו, בגיל 89.

פרסומים ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרז התמקד בתקופה ההיסטורית שבין שלטונם של פרדיננד ואיזבלה, המלכים הקתוליים, לבין היווצרות ספרד המודרנית ואומות אמריקה הלטינית.[2] פעמים רבות פרסם במקביל בצרפתית ובספרדית, וכתב מעל 12 ספרי היסטוריה בנושאי גירוש יהודי ספרד, מלחמת הקהילות של קסטיליה, תנועות העצמאות של אמריקה הספרדית, המלכים הקתוליים, קרל החמישי (קיסר האימפריה הרומית הקדושה), פליפה השני (מלך ספרד), גלות יהודי ספרד ועוד.[1] בעבודותיו קרא תיגר על מוסכמות והשתמש במילים חריפות, כמו במחקריו בנושא האינקוויזיציה, תרסה מאווילה והמלכה איזבלה.[1] בכל כתביו המדעיים נקט באותה שיטה: עיסוק במוקדי מחלוקת הקיימים בזיכרון הקולקטיבי, הצגת עובדות היסטוריות שנמחקו ממנו ותיקון הנרטיב על פי העובדות.[1] הוא גם כתב מאמרים רבים, במיוחד בכתב העת Bulletin Hispanique, כמו גם הקדמתו ל-El caballero de Olmedo מאת לופה דה וגה.

פרסים והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבודת הדוקטורט של פרז זכתה באותה שנה בפרס Saintour[1]
  • כיהן כרקטור אוניברסיטת בורדו 3 בין השנים 1978 ו-1983[3][2]
  • פרז היה חבר באקדמיה המלכותית להיסטוריה (Real Academia de la Historia) בספרד
  • זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ואיאדוליד[1]
  • אביר (1985) וקצין (2003) בלגיון הכבוד הצרפתי[1][4]
  • חברות במסדר האזרחי על שם אלפונסו העשירי החכם (אנ')[2]
  • מפקד במסדר איזבלה הקתולית[1][2]
  • ב-1991 קיבל את הפרס הבינלאומי של אליו אנטוניו דה נבריחה, מאוניברסיטת סלמנקה.[2]
  • ב-25 בינואר 2007 הצביעה מועצת המנהלים של עיריית בוקיירנט פה אחד להעניק לו את התואר "בנה המאומץ של בוקיירנט", עיירה בה נולדו הוריו ושלושת אחיו[1]
  • בשנת 2014 זכה cפרס נסיך אסטוריאס במדעי החברה, ההערכה המדעית הגבוהה ביותר בספרד, מתוך הכרה בחשיבות תרומתו לקשרים בין הקהילות המדעיות בצרפת ובספרד[1][2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'וזף פרז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 Jean-Pierre Dedieu, Un grand organisateur – Joseph Pérez (1931-2020), Bulletin hispanique, ‏2020-12-20 (בצרפתית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Developed with webControl CMS by Intermark IT, Joseph Pérez, Prince of Asturias Award for Social Sciences - Other News - Area of Communication and Media, The Princess of Asturias Foundation (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 Pérez, Joseph, Isabella and Ferdinand, Catholic kings of Spain, 1987
  4. ^ Decree of December 31, 2003 relating to promotion and appointment, 31 בדצמבר 2003, נבדק ב-2024-03-31, At the rank of officer... Mr. Perez (Joseph), former university professor (Spain). Knight of January 25, 1985. {{citation}}: (עזרה)