ז'ורז' ויידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ורז' ויידה
Georges Vajda
אין תמונה חופשית
לידה 18 בנובמבר 1908
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 1981 (בגיל 72)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקול פראטיק דה אוטז אטיד עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Jacques Halbronn עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה יהודית, לימודי ערבית, Arab philosophy, מדעי היהדות, בלשנות עברית, קבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקר אסלאם, היסטוריון, הבראיסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sarah Vajda עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ז'ורז' (יהודה אריה) ויידה (במקור וייס, בהונגרית: Vajda György; בצרפתית: Georges Vajda; ‏18 בנובמבר 19087 באוקטובר 1981), פילוסוף יהודי-הונגרי-צרפתי, יליד בודפשט. מחשובי החוקרים בתחומי הפילוסופיה הערבית והפילוסופיה היהודית במאה ה-20.

ג'רג' וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של הנריק ויידה (וייס) (18801933) פקיד וסוחר ושל עמליה וייס (1887–?). את השכלתו התיכונית והגבוהה החל כתלמיד בבית המדרש לרבנים בבודפשט, שם שמע את הרצאותיהם של לאיוש בלאו וברנאט הלר, ואילו באוניברסיטת בודפשט קיבל מבוא ללימודי המזרח מדיולה נמט. בשנת 1928 נסע לפריז, שם למד בסמינר הרבני ( Séminaire israélite de France) והתיישב דרך קבע בצרפת.

בראשית דרכו רכש ידע בשפות שמיות ובלימודי האסלאם. ב-1935 כתב תיזה על הזנדיקים בתחילת התקופה העבאסית. ויידה לימד מחשבה יהודית במוסדות שונים והיה גם האחראי על כתבי היד היהודיים והערביים בספרייה הלאומית של צרפת. במהלך מלחמת העולם השנייה הסתתר בלה-שמבון סור-ליניון. בשנים 1960-1936 (עם הפסקה בימי הכיבוש הנאצי) לימד ויידה תנ"ך ותאולוגיה יהודית בבית המדרש הרבני של צרפת בפריז. ב-1946 כתב תיזה על יהודה בן ניסים אבן מלכה. ב-1954 מונה לחוקר ברמה גבוהה באקול פראטיק דה אוטז אטיד וב-1970 היה לראש הקתדרה לעברית וללימודי היהדות באוניברסיטה של פריז (III). וידה כתב מעל 21 ספרים, 284 מאמרים ומאות מאמרי ביקורת וערך ספרים רבים. הוא נפטר בפריז, בערב יום הכיפורים, 1981.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Introduction à la pensée juive du Moyen-Age, Paris 1947
  • Juda ben Nissim ibn Malka, philosophe juif marocain, Paris, 1954
  • L'amour de Dieu dans la théologie juive du Moyen-Age, Paris 1957
  • Isaac Albalag averroïst juif, traducteur et annotateur d'al-Gazali, Paris 1960
  • Deux commentaires karaïtes sur: l'Ecclésiaste, Leyde 1971
  • Recherches sur la philosophie et la Kabbale dans la pensée juive du Moyen-Age, Paris 1962
  • Le commentaire d'Ezra de Gérone sur le cantique des cantiaues, Paris 1969

ביבליוגרפיה של כתביו מצויה בדעת, חוב' 10 (תשמ"ג) עמ' 125–126 ;66-53

Socrates thumb.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.