ז'ורז' מתייה
 | |
| לידה |
27 בינואר 1921 בולון-סור-מר, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביוני 2012 (בגיל 91) בולון-ביאנקור, צרפת |
| שם לידה |
Georges Victor Adolphe Mathieu |
| מקום קבורה |
בית הקברות של מונמארטר |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם מופשט, מופשט לירי |
| יצירות ידועות |
Hong Kong - Air France |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד מפקד מסדר האמנויות והספרות קצין מסדר הכתר הבלגי |
|
georges-mathieu | |
  | |
ז'ורז' מתייה (בצרפתית: Georges Mathieu; 27 בינואר 1921 – 10 ביוני 2012) היה צייר, תאורטיקן אמנות וחבר באקדמיה לאמנויות בפריז.[1] הוא נחשב לאחד מאבות ההפשטה הלירית האירופית, מגמה של אינפורמליזם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתייה נולד בבולון-סור-מר. אביו, אדולף ז'ורז' מתייה, הועסק כמנהל בנק בבארקליס. אמו, מדלן דורפה (בצרפתית: Madeleine Durpé), לימדה אותו ציור בילדותו. המשפחה התגוררה ליד סוללות העיר בשדרות הנסיך אלברט 38. בשנת 1933 התגרשו הוריו של מתייה והוא עבר לגור תחת חסותה של דודתו בורסאי .
בשנים 1927–1933 למד במגוון בתי ספר בבולון-סור-מר ואחר כך בבית הספר הוצ'ה בורסאי. לאחר מכן למד אנגלית ומשפטים באוניברסיטת ליל .
בשנת 1942 מתייה התחיל לעבוד כמורה לאנגלית בשנת 1942 בבית הספר התיכון של העיר דואה בצפון צרפת. בשנים שלאחר מכן מילא מספר משרות, בשנת 1944 שימש כמתורגמן עבור הצבא האמריקאי בקמברה, לימד באוניברסיטה האמריקאית של ביאריץ ובשנים 46–1945 לימד באיסטרס, קומונה בדרום צרפת .
בשנת 1942 הוא צייר ציורים פיגורטיביים של תמונות אנגליה מגלויות כתחביב. מאוחר יותר במהלך שנת 1944, הוא החל את ההתבוננות שלו באסתטיקה שהרעיון הבא מחזיק בה: הציור אינו צריך לייצג כדי להתקיים. גילוי זה מקורו בקריאותיו של אדוארד קרנקשו ופרשנותו ליצירתו של ג'וזף קונרד כספרות מופשטת. כתוצאה מכך הוא יצר את הציור הלא-פיגורטיבי הראשון שלו, Inception.
בשנת 1947 עבר לפריז ושכר דירה ליד ארמון לוקסמבורג .
מת'יו עבד אז בחברת קווי ארצות הברית האחראים על יחסי הציבור בקו בין ניו יורק ללה האבר : תפקידו היה לברך וללוות את המטיילים במהלך המעבר בין לה האבר לפריז. תפקיד זה היווה הזדמנות עבור מתייה להגיע לקהל לקוחות יוקרתי, ולהקים את רשת הלקוחות הפוטנציאלית הראשונה שלו. כך למשל פגש לראשונה את סלבדור דאלי.
בשנים 1953–1963 הוצע לו להיות העורך הראשי של קווי ארצות הברית ביקורת פריז - כתב עת שנתי שהופץ ב-15000 עותקים בחינם עד 1963: זה נתן למתייה את האפשרות לראיין מפורסמים באותה תקופה, בתחום האמנות (ג'ון קייג', פייר בולז, מארק טובי, הנרי מילר) והמדע (אלברט איינשטיין, נורברט ווינר, אוסקר מורגנשטרן). [2]
כתבים מאת מתייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 631959 : De l’abstrait au possible, Ed. Cercle d’Art Contemporain.
- 1960 : From the abstract to the possible, Ed. Cercle d’Art Contemporain.
- 1963 : Au-delà du Tachisme, Ed. Julliard, Paris.
- 1967 : Le Privilège d’être, Ed. Robert Morel, Paris.
- 1973 : De la révolte à la renaissance, Collection « Idées », Ed. Gallimard, Paris.
- 1975 : La Réponse de l’Abstraction lyrique, Ed. La Table Ronde, Paris.
- 1976 : Notice sur la vie et les travaux d’Alfred Giess, Institut de France, Paris.
- 1984 : L’Abstraction prophétique, Collection « Idées », Ed. Gallimard.
- 1994 : Le Massacre de la sensibilité, Ed. Jean Picollec, Paris.
- 1998 : Désormais seul en face de Dieu, Ed. l’Age de l’Homme.
כתבים על מתייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Georges Mathieu; Dominique Quignon-Fleuret. Mathieu (New York : Crown Publishers, 1977) ISBN 0-517-53086-4; ISBN 978-0-517-53086-3
- Michel Tapié; Georges Mathieu; Stable Gallery (New York, N.Y.). The significant message of Georges Mathieu (New York : Stable Gallery, 1952) OCLC 79307225
- Müller-Yao, Marguerite Hui: Der Einfluß der Kunst der chinesischen Kalligraphie auf die westliche informelle Malerei, Diss. Bonn, Köln 1985. ISBN 3-88375-051-4ISBN 3-88375-051-4
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1954 : La Bataille de Bouvines, Robert Descharnes.
- 1956 : Le Couronnement de Charlemagne, Robert Descharnes.
- 1959 : La Saint-Barthélémy, O.R.T.F. Productions.
- 1959 : Hommage au Connétable de Bourbon, A. Rainer.
- 1961 : Georges Mathieu, J. Mousseau et J. Feller.
- 1965 : Paris, capitale des arts, O.R.T.F. Productions.
- 1967 : Georges Mathieu, F. Warin.
- 1968 : Georges Mathieu, P. Lhoste et G. Roze.
- 1968 : Georges Mathieu, par les Analyses Cinématographiques.
- 1971 : Georges Mathieu, L. Thorn.
- 1971 : Georges Mathieu ou la fureur d’être, par Frédéric Rossif, TéléHachette.
- 1979 : A la recherche de Georges Mathieu, Daniel Lecomte, Antenne 2.
- 1986 : Georges Mathieu, Philippe Ducrest.
- 1992 : Spectacle son et lumière donné en août 1992 dans la cour du Château de Boulogne-sur-Mer, Th. Choumitzky.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ז'ורז' מתייה- אתר רשמי והתייחסות לתערוכות וציורים
- יצירותיו הנבחרות של ז'ורז' מתייה
- ז'ורז' מתייה בראיון לתוכנית הטלוויזיה "L'homme en question"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Mort du peintre Georges Mathieu - Le Point". Lepoint.fr. אורכב מ-המקור ב-2012-06-16. נבדק ב-2012-06-12.
- ^ Le massacre de la sensibilité. Odilon Media.