ז'ילבר פרנו
 | |
| לידה |
19 בינואר 1901 לה ביול, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1978 (בגיל 76 בערך) |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
כומר קתולי, מורה, לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (4 בינואר 1987) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | ז'ילבר פרנו |
  | |
ז'ילבר פרנו (בצרפתית: Gilbert Pernoud; 1901, לה ביול (אנ') – ?) היה כומר קתולי וחסיד אומות העולם מצרפת.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנו הוסמך לכמורה בשנת 1927 ושירת במספר קהילות באזור מזרח צרפת, ליד הגבול עם שווייץ. בשנת 1939 החל לעבוד בתור מורה ליוונית, ללטינית ולצרפתית[1] בבית הספר הקתולי ז'ובנה (Juvénat) בכפר ויל-לה-גרן (אנ') שבמזרח צרפת, ליד אנמס (Annemasse) שבאזור הגבול עם שווייץ.
פעילותו בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המעצרים ההמוניים של קיץ 1942 באזור הכבוש הבריח האב פרנו יהודים רבים מצרפת אל מעבר לגבול שווייץ, בשיתוף פעולה עם אנשי צוות נוספים בבית הספר, בהם האב לואי פאבר ורמון בוקאר (Raymond Boccard), שלימים הוכרו אף הם בתור חסידי אומות העולם. בין המבקשים להימלט היו גם צעירים נוצרים רבים שביקשו לברוח משירות החובה של הצרפתים בגרמניה הנאצית (אנ'), אליו גויסו בכפייה למעלה מ-100,000 צעירים צרפתים בשנות מלחמת העולם השנייה במסגרת עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. מאות פליטים עברו את הגבול באזור פעילותם של פרנו וחבריו, בסיועם.
באזורו של פרנו פעל גם ז'אן רוזה, שלימים הוכר אף הוא כחסיד אומות העולם. פרנו ורוזה הפיצו את עיתונו המחתרתי של חסיד אומות העולם פייר שאייה, "מחברותיו של עד ראייה נוצרי" (Les Cahiers du Témoignage Chrétien).
בפברואר 1944 פשטו הגרמנים על בית הספר בו לימד האב פרנו, עצרו חלק מחברי הסגל החינוכי וחקרו אותם.[2] רובם שוחררו אך האב פאבר הוצא להורג ליד ויל-לה-גרן. פרנו שרד את השואה.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1987 הוכר פרנו על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעילותו של פרנו להצלת יהודים, באתר יד ושם (באנגלית)
