ז'אק אנקטיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ז'ק אנקטיל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אק אנקטיל
Jacques Anquetil
Jacques Anquetil 1963.jpg
ז'אק אנקטיל, 1963
לידה 8 בינואר 1934
צרפתצרפת  צרפת
פטירה 18 בנובמבר 1987 (בגיל 53)
רואן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי Monsieur Chrono
גובה 176 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 70 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית פרש
הישגי שיא החולצה הצהובה חמישה ניצחונות בטור דה פראנס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצבה לזכרו של אנקטיל

ז'אק אנקטילצרפתית: Jacques Anquetil; ‏8 בינואר 1934 בצרפת - 18 בנובמבר 1987) היה רוכב אופני כביש צרפתי. אנקטיל התמחה בעיקר במרוצים נגד השעון, ונודע בעיקר כרוכב הראשון שניצח 5 פעמים בטור דה פראנס. אנקטיל היה לרוכב הראשון שזכה בכל שלושת הגרנד טורים הגדולים (זכה 5 פעמים בטור דה פראנס, פעמיים בג'ירו ד'איטליה, ופעם אחת בוואלטה אספנייה). אנקטיל ממוקם במקום ה-3 בכל הזמנים בזכיות בגראנד טורים (8), אחרי אדי מרקס (11) וברנאר אינו (10).

אנקטיל ניצח גם באחד מהמונומנטים הגדולים של מרוצי האופניים - לייז'–בסטון–לייז'. הוא ניצח במרוץ גנט - וולחם, וסיים שני וחמישי באליפות העולם לאופני כביש. אנקטיל זכה במרוץ היוקרתי ביותר נגד השעון - הגראנד פרי דה נאסיונס - 9 פעמים, הראשון שבהם היה ב-1953, בעודו בן 19 בלבד, והאחרון ב-1966, בגיל 32. אנקטיל רשם גם 5 ניצחונות במרוץ היוקרתי פאריז-ניס. סה"כ זכה אנקטיל ב-200 מרוצי כביש לאורך כל הקריירה.

למרות הישגיו, לא זכה אנקטיל לפופולריות רבה בקרב חובבי הספורט בצרפת, שראו בו מכונה חסרת רגשות, ולעיתים קרובות עודדו את יריביו על הכביש. אנקטיל נתפס בקרב הצרפתים כרוכב שהגיע להישגים בגלל ניצחונותיו המרשימים במרוצים נגד השעון, ופחות משום שהיה רוכב נחוש או בעל סיבולת גבוהה.[1] אנקטיל טען לא אחת כי מטרתו העיקרית הייתה להרוויח כסף מאופניים ותו לא.

אנקטיל היה רוכב מקצועני 16 שנה עד לפרישתו ב-1969. הוא מת מסרטן ב-1987.

הישגים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אק אנקטיל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר ענבר, אריה ליבנת, טעם של פעם – ההשקעה הניבה תשואות, באתר הארץ, 29 במאי 2012.