לדלג לתוכן

ג'ירו ד'איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ירו ד'איטליה
Giro d'Italia
החולצה הוורודה, המוענקת למוביל במרוץ
החולצה הוורודה, המוענקת למוביל במרוץ
מדינות איטליהאיטליה איטליה
סוג מרוץ קטעים - גרנד טור
אורך המסלול 3,450 ק"מ
חודש מאי
משך שלושה שבועות
עונה נוכחית 2025
היסטוריה
התקיים לראשונה 1909
מרוצים עד כה 108
מנצח ראשון איטליהאיטליה איטליה לואיג'י גאנה
מוביל במספר הניצחונות חמישה ניצחונות
איטליהאיטליה איטליה אלפרדו בינדה
איטליהאיטליה איטליה פאוסטו קופי
בלגיהבלגיה בלגיה אדי מרקס
מוביל מנצחי הקטעים מריו צ'יפוליני (42)
מנצח אחרון בריטניהבריטניה בריטניה סיימון ייטס
שנת מרוץ אחרונה 2025
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הג'ירו ד'איטליהאיטלקית: Giro d'Italia; מבוטא: ג'ירו דִיטליה), או בקיצור הג'ירו, הוא מרוץ אופני כביש השני בחשיבותו בעולם אחרי הטור דה פראנס ויחד עם הוואלטה אספנייה השלושה מהווים את מרוצי הגרנד טורס. הג'ירו נערך באיטליה מדי שנה במהלך חודש מאי. אורך המסלול הוא כ-3,400 – 3,500 קילומטרים וכ-21 קטעים.

הג'ירו נמשך בדרך כלל 21 יום ונערך 108 פעמים (נכון ל-2025). ה"ג'ירו" הראשון יצא לדרכו ב-13 במאי 1909, והסתיים ב-30 במאי במילאנו, בניצחונו של לואיג'י גאנה (Luigi Ganna). בשנים 19151918 לא נערך המרוץ בשל מלחמת העולם הראשונה והוא חודש ב-1919. גם בשנים 1941 ו-1944 לא נערך המרוץ בשל מלחמת העולם השנייה.

מסלולו של הג'ירו משתנה מדי שנה, אולם בעיקרו הוא מסלול היקפי לאורכה ולרוחבה של איטליה. לעיתים הרוכבים עוברים גם במדינות השכנות צרפת, שווייץ, אוסטריה, קרואטיה וסלובניה. בשנת 2018 קטעי הפתיחה של המירוץ התקיימו בישראל. מרבית הפעמים הקטע האחרון של הג'ירו היה במילאנו, אולם במאה ה-21 הסתיים המרוץ גם בערים אחרות: רומא (2009, 2018, 2023, 2024, 2025), ורונה (2010, 2019, 2022), ברשה (2013), טריאסטה (2014) וטורינו (2016).

הרוכב המוביל בדירוג הכללי, כלומר זה שהזמן המצטבר שלו הנמוך ביותר, לובש חולצה ורודה המזהה אותו כמוביל המרוץ. פרסים מוענקים למנצחי הקטעים היומיים, כמו גם לרוכב שהצטיין בקטעים ההרריים, הרוכב המצטיין במאוצים ועוד מספר תארים בקטגוריות שונות.

הנהלת המרוץ בודקת רוכבים הנחשדים בשימוש בחומרים אסורים ומדיחה את מי שהחשד לגביו מתאמת. גם מרקו פנטאני, מגדולי רוכבי האופניים בכל הזמנים, נחשד בשימוש בחומר אסור וסולק מהג'ירו. ניצחונו של אלברטו קונטדור ב-2011 נפסל לאחר שבית הדין לערעורים בספורט הרשיע אותו בשימוש בחומר אסור בטור דה פראנס של 2010 (ולכן פסל את התוצאות של הרוכב שהושגו לאחר מועד זה).

משתתפי המירוץ עולים לרחוב אבן גבירול בתל אביב

משנת 2010, כל שנתיים המרוץ מתחיל מחוץ לאיטליה לאחר שבעבר הוזנק פעמים בודדות מחוץ לאיטליה. לרוב נערכת תחרויות בין מדינות וערים שמבקשות לארח את המרוץ לשלושה או ארבעה קטעים ראשונים. הזינוק הראשון מחוץ לאיטליה נערך בסן מרינו, בעיר סן מרינו בשנת 1952, אחרי 47 מהדורות בהן המרוץ החל אך ורק באיטליה. הזינוק השני מחוץ לגבולות איטליה נערך במונקו, 14 שנים מאוחר יותר, במונטה קרלו.

במאי 2017 פורסם כי ג'ירו ד'איטליה 2018 יוזנק מירושלים בירת ישראל "כסמל לאחווה ושלום".[1]

המרוץ הוזנק בירושלים ב-4 במאי 2018, וזאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שהמרוץ הוזנק מחוץ לגבולות אירופה. שלושת הקטעים שנערכו בישראל הם מרוץ נגד השעון בירושלים, קטע מחיפה לתל אביב (דרך עכו וזכרון יעקב) וקטע מבאר שבע לאילת.

זינוקים מחוץ לאיטליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנהעיר
1952סן מרינוסן מרינו סן מרינו
1966מונקומונקו מונטה קרלו
1973בלגיהבלגיה ורוויוה
1974קריית הוותיקןקריית הוותיקן קריית הוותיקן
1996יווןיוון אתונה
1998צרפתצרפת ניס
2002הולנדהולנד חרונינגן
2006בלגיהבלגיה סרינג
2010הולנדהולנד אמסטרדם
2012דנמרקדנמרק הרנינג
2014הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בלפסט
2016הולנדהולנד אפלדורן
2018ישראלישראל ירושלים
2022הונגריההונגריה בודפשט
2025אלבניהאלבניה דורס

מנצחי התחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאירו קינטנה, לבוש ב"מלייה רוזה" (החולצה הוורודה) במהלך ג'ירו ד'איטליה 2014
שנהרוכבקבוצה
1990איטליהאיטליה ג'אני בוניו
1991איטליהאיטליה פרנקו קוצ'ולי
1992ספרדספרד מיגל אינדוראין
1993ספרדספרד מיגל אינדוראין
1994רוסיהרוסיה יבגני ברזין
1995שווייץשווייץ טוני רומינגר
1996רוסיהרוסיה פבל טונקוב
1997איטליהאיטליהאיוון גוטי
1998איטליהאיטליהמרקו פנטאני
1999איטליהאיטליהאיוון גוטי
2000איטליהאיטליה סטפנו גרצלי
2001איטליהאיטליה ג'ילברטו סימוני
2002איטליהאיטליה פאולו סבולדלי
2003איטליהאיטליה ג'ילברטו סימוני
2004איטליהאיטליה דמיאנו קונגו
2005איטליהאיטליה פאולו סבולדלי
2006איטליהאיטליה איוואן באסו
2007איטליהאיטליה דנילו די-לוקה
2008ספרדספרד אלברטו קונטדור
2009רוסיהרוסיה דניס מנצ'וב
2010איטליהאיטליה איוואן באסו
2011איטליהאיטליה מיקלה סקרפוני
2012קנדהקנדה ריידר הייסדל
2013איטליהאיטליה וינצ'נזו ניבאלי
2014קולומביהקולומביה נאירו קינטנהמוביסטאר
2015ספרדספרד אלברטו קונטדורטינקוף
2016איטליהאיטליה וינצ'נזו ניבאליאסטנה
2017הולנדהולנד טום דימולןסאנווב
2018הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת כריסטופר פרוםסקיי
2019אקוודוראקוודור ריצ'רד קאראפזמוביסטאר
2020בריטניהבריטניה טאו גייגן הארטאינאוס גרנדיירס
2021קולומביהקולומביה איגן ברנלאינאוס גרנדיירס
2023סלובניהסלובניה פרימוש רוגליץ'יומבו–ויסמה
2024סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אריו. איי. אי. אמירטס
2025בריטניהבריטניה סיימון ייטסיומבו–ויסמה


קטגוריית מלך ההר (החולצה הכחולה, "המלייה אזורה")

סטיבן קרוויסווייק (מקדימה), רוכב בחולצה הכחולה של המטפס המצטיין במהלך ג'ירו ד'איטליה 2015.
שנהרוכבקבוצה
1997קולומביהקולומביהחוסה גונסאלסקלמה–קוסטה בלנקה
1998איטליהאיטליהמרקו פנטאניMercatone–Uno Bianchi
1999קולומביהקולומביהחוסה גונסאלסקלמה–קוסטה בלנקה
2000איטליהאיטליהפרנצ'סקו קאזאגרנדהVini Caldirola–Sidermec
2001קולומביהקולומביהפרדי גונסאלסSelle Italia–Pacific
2002מקסיקומקסיקוחוליו אלברטו פרסקולומביה–סלה איטליה
2003קולומביהקולומביהפרדי גונסאלסקולומביה– סלה איטליה
2004גרמניהגרמניהפביאן וגמןGerolsteiner
2005ונצואלהונצואלהחוסה רוחאנוקולומביה–סלה איטליה
2006ספרדספרדחוסה מנואל גארטהקוויק סטפ
2007איטליהאיטליהלאונרדו פייפוליSaunier Duval–Prodir
2008איטליהאיטליהאמנואלה סלהCSF
2009איטליהאיטליהסטפנו גרצליאקווה & סאפונה
2010אוסטרליהאוסטרליהמת'יו לוידאומגה–פארמה לוטו
2011איטליהאיטליהסטפנו גרצליאקווה – סאפונה
2012איטליהאיטליהמטאו ראבוטיניFarnese Vini–Selle Italia
2013איטליהאיטליהסטפנו פיראציברדיאני CSF
2014קולומביהקולומביהחוליאן ארדונדוטרק
2015איטליהאיטליהג'ובאני ויסקונטימוביסטאר
2016ספרדספרדמיקל נייבהקבוצת סקיי
2017ספרדספרדמיקל לנדהקבוצת סקיי
2018בריטניהבריטניהכריס פרוםקבוצת סקיי
2019איטליהאיטליהג'וליו צ'יקונהטרק-סגפרדו
2020פורטוגלפורטוגל רובן גריירוEF Pro Cycling
2021צרפתצרפת ז'ופרה בושארAG2R Citroën
2022הולנדהולנד קון באומןיומבו–ויסמה
2023צרפתצרפת טיבו פינוGroupama–FDJ
2024סלובניהסלובניה טאדיי פוגאצ'אריו. איי. אי. אמירטס
2025איטליהאיטליה לורנצו פורטונטואסטנה

קטגוריית הנקודות (המלייה צ'יקלמינו, החולצה הסגולה)

פרננדו גאבייריה רוכב בחולצה הסגולה במהלך ג'ירו ד'איטליה 2017
שנהרוכבקבוצה
1997איטליהאיטליהמריו צ'יפוליניScrigno–Gaerne
1998איטליהאיטליהמריאנו פיקוליBrescialat-Liquigas
1999צרפתצרפתלורן ז'אלאברONCE
2000רוסיהרוסיהדימיטרי קונישבFassa Bortolo
2001איטליהאיטליהמאסימו סטראצרMobilvetta Design
2002איטליהאיטליהמריו צ'יפוליניאקווה & סאפונה
2003איטליהאיטליהג'ילברטו סימוניSaeco Macchine per Caffè
2004איטליהאיטליהאלסנדרו פטאקיפאסה בורטולו
2005איטליהאיטליהפאולו בטיניקוויק סטפ
2006איטליהאיטליהפאולו בטיניקוויק סטפ
2007[2]-
2008ספרדספרדדניאלה בנאטיליקוויגאס
2009רוסיהרוסיהדניס מנצ'ובראבובאנק
2010אוסטרליהאוסטרליהקאדל אוונסBMC
2011איטליהאיטליהמיקלה סקרפוני[3]למפרה–ISD
2012ספרדספרדז'ואקים רודריגזקטיושה
2013בריטניהבריטניהמרק קוונדישקוויק סטפ
2014צרפתצרפתנאסר בוהאניFDJ
2015איטליהאיטליהג'אקומו ניצולוטרק-סגפרדו
2016איטליהאיטליהג'אקומו ניצולוטרק-סגפרדו
2017קולומביהקולומביהפרננדו גאבייריהקוויק סטפ
2018איטליהאיטליהאליה ויוויאניקוויק סטפ
2019גרמניהגרמניהפסקל אקרמןבורה–הנסגרוהה
2020צרפתצרפת ארנו דמארGroupama-FDJ
2021סלובקיהסלובקיה פטר סאגאןבורה–הנסגרוהה
2022צרפתצרפת ארנו דמארGroupama–FDJ
2023איטליהאיטליה ג'ונתן מילאןבחריין–ויקטוריוס
2024איטליהאיטליה ג'ונתן מילאןלידל–טרק
2025דנמרקדנמרק מאדס פדרסןלידל–טרק

קטגוריית הרוכב הצעיר המצטיין (המלייה ביאנקה, החולצה הלבנה)

ריקרדו ריקו רוכב בחולצה הלבנה במהלך ג'ירו ד'איטליה 2007

הקטגוריה החלה משנת 1976 ועד 1994, שם הופסקה עד שנת 2007 ומאז מתקיימת כרגיל

שנהרוכבקבוצה
2007לוקסמבורגלוקסמבורגאנדי שלקקבוצת CSC
2008איטליהאיטליהריקרדו ריקוSaunier Duval–Scott
2009בלגיהבלגיהקווין סילדרייסקוויק סטפ
2010אוסטרליהאוסטרליהריצ'י פורטקבוצת סקסו–בנק
2011צ'כיהצ'כיהרומן קרויזגראסטנה
2012קולומביהקולומביהריגוברטו אוראןקבוצת סקיי
2013קולומביהקולומביהקרלוס בטנקורAG2R
2014קולומביהקולומביהנאירו קינטנהמוביסטאר
2015איטליהאיטליהפאביו ארואסטנה
2016לוקסמבורגלוקסמבורגבוב יונגלסקוויק סטפ
2017לוקסמבורגלוקסמבורגבוב יונגלסקוויק סטפ
2018קולומביהקולומביהמיגל אנחל לופסאסטנה
2019קולומביהקולומביהמיגל אנחל לופסאסטנה
2020בריטניהבריטניה טאו גייגן הארטאינאוס גרנדיירס
2021קולומביהקולומביה איגן ברנלאינאוס גרנדיירס
2022ספרדספרד חואן פדרו לופסטרק-סגפרדו
2023פורטוגלפורטוגל ז'ואאו אלמיידהיו. איי.אי אמירטס
2024איטליהאיטליה אנטוניו טיבריבחריין–ויקטוריוס
2025מקסיקומקסיקו איסאק דל טורויו. איי.אי אמירטס

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ירו ד'איטליה בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של ג'ירו ד'איטליה (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אלי אילדיס, ג'ירו 2018 צפוי להיות מוזנק מירושלים, באתר ערוץ הספורט, 25 במאי 2017
  2. במקור ניצח אלסנדרו פטאקי, אך זה נשלל ממנו מאוחר יותר שנחשד שהשתמש בסאלבוטאמול
  3. ניצח אחרי פסילתו של קונטדור