זוקלופנתיקסול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זוקלופנתיקסול
Zuclopenthixol.svg
שם IUPAC
cis-(Z)-2-(4-(3-(2-chloro-9H-thioxanthen-9-ylidene)propyl)piperazin-1-yl)ethanol
שמות מסחריים בישראל
קלופיקסול
נתונים כימיים
מסה מולרית 400.137612 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 20 שעות (מתן אוראלי), 19 ימים (מתן שרירי)
הפרשה בצואה
בטיחות
מעמד חוקי מוגדר בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C
סיכון לתלות בינוני
דרכי מתן אוראלי, שרירי
מזהים
מספר CAS 53772-83-1
PubChem 5311507
ChemSpider 4470984
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זוקלופנתיקסול (Zuclopenthixol) היא תרופה אנטי-פסיכוטית טיפוסית המשמשת לטיפול בעיקר בסכיזופרניה ובמחלות נפש נוספות המלוות בפסיכוזה. התרופה משווקת בישראל תחת השם קלופיקסול.[1]

צורות מתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזוקלופנתיקסול שלוש צורות מתן שונות:

  • zuclopenthixol decanoate - זריקה ארוכת-השפעה לשריר. ניתנת בעיקר לטיפול ארוך-טווח בסכיזופרניה מדי 2-3 שבועות.
  • zuclopenthixol acetate - זריקה קצרת-השפעה לשריר. ניתנת בעיקר במקרים של פסיכוזה פעילה ולהרגעת התקפים פסיכוטיים.
  • zuclopenthixol dihydrochloride - טבליה למתן אוראלי. משמשת בעיקר במקרים בהם לא ניתן להזריק את התרופה לשריר בחולי סכיזופרניה ולסובלים מפסיכוזה.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזוקלופנתיקסול תופעות לוואי רבות. תופעות הלוואי העיקריות של התרופה כוללות ישנוניות, סחרחורות, נוקשות שרירים, התכווצויות שרירים, טשטוש בראייה, רעד, קשיי ריכוז, אי-שקט פנימי ואטקסיה. תופעות לוואי נדירות יותר של התרופה כוללות בין השאר נדודי שינה, תנודות חדות במצב-הרוח, בלבול, כאבי בטן, שלשולים, קושי בהשתנה, עלייה במשקל, תסמונת ארנב וקשיים בתפקוד המיני. במקרים קיצוניים במיוחד התרופה עלולה לגרום גם לתופעות לוואי קרדיאליות שונות.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זוקלופנתיקסול באתר infomed
  2. ^ דו"ח העוסק בזוקלופנתיקסול מאת משרד הבריאות האוסטרלי

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.