לדלג לתוכן

זיגפריד הנדלוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיגפריד הנדלוזר
Siegfried Handloser
לידה 25 במרץ 1885
קונסטנץ, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביולי 1954 (בגיל 69)
מינכן, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטורט עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב האביר של מסדר פרנץ יוזף
  • צלב הכבוד
  • מדליית הסודטים
  • צלב הברזל, דרגה ראשונה
  • צלב הברזל, דרגה שנייה
  • Knight's Cross of the War Merit Cross with Swords
  • צלב פרידריך
  • Hanseatic Cross (Hamburg)
  • אביר מסדר הוהנצולן
  • Knight Second class of the Order of the Zähringer Lion
  • Decoration for Services to the Red Cross עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות צבאי
השתייכות ורמאכט עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה Surgeon General of the German Armed Forces עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זיגפריד אדולף הנדלוזרגרמנית: Siegfried Adolf Handloser; 25 במרץ 1885, קונסטנץ – 3 ביולי 1954, מינכן) היה רופא בדרגת גנרל־רופא בצבא הגרמני וראש השירות הרפואי של הוורמאכט בתקופת הרייך השלישי. בתפקידו היה אחראי על כלל שירותי הרפואה של הצבא הגרמני, כולל הצבא (Heer), חיל האוויר, חיל הים ויחידות הוואפן אס אס. (אולם לא היה אחראי ישירות על שירותי הרפואה של האס אס הכללי, המשטרה ומחנות הריכוז, שתחתיהם פעלו רופאים אחרים כגון ארנסט-רוברט גרביץ). הועמד לדין במשפט הרופאים בגרמניה והורשע כפושע מלחמה בשני סעיפים.

הנדלוזר נולד בקונסטנץ ב־1885, והוסמך כרופא בגרמניה. הוא שירת כקצין רפואי במלחמת העולם הראשונה, ובמהלך שנות ה־20 וה־30 שירת בצבא הרייך והמשך בוורמאכט. בשנת 1938 הועלה לדרגת Generalstabsarzt, וב-1939 קיבל את התואר "פרופסור לשם כבוד".[1]

בפברואר 1941 מונה ל־Heeressanitätsinspekteur, ולאחר מכן (יולי 1942) ל־Chef des Wehrmachtsanitätswesens, תפקיד שבו הפך לממונה הרפואי העליון של כלל הצבא והוואפן אס אס.[1]

למרות הידע הרב שהיה ברשותו, לא עשה דבר על מנת למנוע את הניסויים בבני-אדם במחנות הריכוז.

לאחר המלחמה הואשם בניסויים בבני-אדם והוא הועמד לדין במשפט הרופאים בגרמניה.

הוא נמצא אשם בבית הדין הצבאי האמריקני וב-1947 נידון למאסר עולם. הוחלט כי מאסרו יקוצר ל-20 שנה, אך לבסוף הוא שוחרר מהכלא בשנת 1954 מטעמי בריאות ומת זמן קצר לאחר מכן ממחלת הסרטן.

אחריות לפשעים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־29 בדצמבר 1941 השתתף הנדלוזר בישיבה שבה הוחלט על ביצוע ניסויים בבני־אדם במחנה הריכוז בוכנוואלד, שנועדו לבחון חיסון טיפוס. ניסויים אלה גרמו למותם של כ־100 איש, ופורטו ביומן של הרופא דר ארווין דינג.

הוא אף היה במעורבות פעילה בארגון מדיניות זנות כפויה (Wehrmachtsbordelle), שכללה השגחה על זנות במחנות ובאזורים כבושים, במטרה למנוע הפצת מחלות מין בקרב חיילי הוורמאכט ולהפרידם מנשים "בלתי ראויות" לפי אידאולוגיה נאצית.

אף שהיה בקו הרפואי העליון, לא נקט צעדים משמעותיים לעצירת ניסויים בידי רופאים (SS ומקורות אחרים) במחנות ובהם ניסויים בסולפנילאמיד, קוקס־האגן-גילדמייסטר, ניסויי קור, מלריה ושאר תחומים אחרים בהם נהרגו אסירים רבים.[2]

משפט והרשעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת משפט הרופאים הואשם באשמת פשעים נגד האנושות וקונספירציה, הורשע והורשע בעקבות סעיפים II ו-III במשפט (בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה) בית הדין הטיל עליו עונש מאסר עולם, שבשנת 1951 הורד ל־20 שנות מאסר על ידי קצין עליון אמריקני (John J. McCloy).

בשנת 1954 שוחרר ממאסר בשל מחלת סרטן, ומת זמן קצר לאחר מכן במינכן.

הנדלוזר נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בממסד הרפואי הצבאי של המשטר הנאצי, והמעורבות שלו בפשעים רפואיים (כולל ניסויים ללא הסכמה וזנות כפויה) הפכה אותו לסמל של שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי והממשל. משפטו היווה גורם מרכזי להתוויית קוד נירנברג – מסמך יסודי באתיקה רפואית מודרנית, המחייב הסכמה מדעת לנבדקים ומנחה מוסדות מחקר בינלאומיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיגפריד הנדלוזר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.