זרחיה גוטה
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1648 |
| תקופת הפעילות |
?–1648 |
  | |
רבי משה זרחיה גוטה (נפטר ה'ת"ח, 1648) מרבני קושטא, ירושלים וחברון, ומצרים.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקושטא שבאימפריה העות'מאנית בסביבות שנת ה'ש"ן לרבי שניאור גוטה, אחיו היה רבי נתן ב"ר שניאור גוטה.
למד בקושטא מפי רבי יחיאל באסן, והיה מרבני העיר, ידידם של האחים רבי יהושע בנבנישתי ורבי חיים בנבנישתי.
קרוב לשנת ה'ת' עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שקהילתה השתקמה אז מגזרות אבן-פארוח'. בתקופה הקצרה שעשה בירושלים היה חכם העדה ואב בית הדין בה, וידועים פסקי דין שלו מאותה תקופה. זמן קצר עשה בחברון ואחר כך ירד למצרים, שם הספיק ללמוד מפי רבי אברהם אסכנדרי ואולי גם מפי רבי יוסף מטראני שהיה אז במצרים, ולימים היה רבו המובהק של בנו רבי נתן גוטה.
הוא נמנה עם גדולי רבני מצרים בתקופתו, ואחד ממפעליו החשובים היה כינוס של תשובות חכמי מצרים לדורותיהם, עד דורו, לכרך גדול שאותו כינה "זרח אנשים". כתב יד זה נמצא בספריית האדמו"ר הרב ברוך מאיר יעקב שוחט מחסידות קרלין סטולין.
רבי זרחיה גוטה נפטר במצרים בשנת ה'ת"ח. כעבור שנתיים, בשנת ה'ת"י, הועלו עצמותיו לקבורה בהר הזיתים בירושלים.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בקושטא
- בירושלים
- רבי מאיר פאפירש בירושלים
- במצרים
- רבי אברהם סכנדרי, רבה של קהילת המוסתערבים בקהיר.
- רבי דוד קונפורטי, בעל קורא הדורות.
- רבי יהודה שאראף, רבו של הפרי חדש.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת זרח השלום, ירושלים תשע"ז.
- זרח יעקב, פירוש על ד' טורים וב"י.
- זרח צדיקים, על תלמוד ירושלמי.
- זרח דור, על הרמב"ם.
- זרח ישראל, על עין יעקב.
- זרח קדש, על נ"ך.
- זרח יאריך ימים, על מדרש רבה.
- זרח אנשים, לקט תשובות מחכמים שונים.
- זרח אמת, על הזוהר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "תולדות המחבר", בתוך: שו"ת זרח השלום, ירושלים תשע"ו.
- סימון מרקוס, GOTA, MOSES ZERAHIAH BEN SHNEUR, באנציקלופדיה יודאיקה (מהדורה שנייה), עמ' 7
- רבי זרחיה גוטה באתר אישי ישראל