חוזה פריז (1229)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשרור החוזה על ידי ריימונד השביעי

חוזה פריז, המוכר גם בשם חוזה מוצרפתית: traité de Paris, או traité de Meaux), הוא חוזה שנחתם בין ריימונד השביעי, רוזן טולוז, ובין המלך לואי התשיעי, מלך צרפת, ב-12 באפריל 1229.

לואי היה קטין בעת חתימת החוזה, ובשמו חתמה אימו, בלנקה, נסיכת קסטיליה.[1]

חוזה זה סיים באופן רשמי את מסע הצלב האלביגנזי שהחל בשנת 1209, כשההסכם כלל הודעה של ריימונד על תבוסתו לכוחותיו של לואי התשיעי.

על פי החוזה, ביתו של ריימונד, ג'ואן, תנשא לאלפונס, הרוזן מפואטייה, אחיו של המלך לואי התשיעי. בשל העובדה שג'ואן היא היורשת היחידה של הרוזן ריימונד, משמעות הדבר הייתה שאלפונס וג'ואן יהפכו לרוזני טולוז לאחר מותו של ריימונד.

ריימונד ויתר על יותר ממחצית מאדמותיו המזרחיות, וגם ויתר על התואר "המרקיז של פרובאנס", שנמסר לאפיפיור. ריימונד עצמו הורשה לשוב לכסאו, אך נאלץ להשבע אימונים למלך לואי התשיעי ולממלכה הצרפתית.

האמנה סיימה את עצמאותה הפוליטית של אוקסיטניה, שהתקיימה עד אז כאוטונומיה חלקית.

הקתרים, שנותרו ללא ביצורים וללא הגנתו של ריימונד, נטבחו למוות.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jackson, Guida, M. (1999). Women rulers throughout the ages: an illustrated guide. ABC-CLIO, Inc. p. 64.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  2. ^ Claude Lebedel. Understanding the tragedy of the Cathars. Ouest France, 2011. p. 96f. ISBN 978-2-7373-5267-6.