חיוויאי
 חיוויאי
| |
|---|---|
חיוויאי הנחשים
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | נציים |
| תת־משפחה: | עיטי-נחשים |
| סוג: | חיוויאי |
| שם מדעי | |
 Circaetusוייו, 1816 | |
| |
חִוְיַאי (שם מדעי: Circaetus) הוא סוג של דורס יום ממשפחת הנציים המתמחים באכילת נחשים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורך גופו של החיוויאי נע בין 62 ל-70 ס"מ, מוטת כנפיו כ-190 ס"מ ומשקלו 1.1 עד 1.6 ק"ג. ראשו גדול ורחב ועיניו קבועות בחזית הפרצוף, כך שמראהו מזכיר דורס לילה. כנפיו הארוכות והרחבות משמשות אותו לדאייה על זרמי אוויר חמים. בזמן הדאייה סורק החיוויאי את נחלתו בחיפוש אחר טרף. ביכולתו לרפרף זמן ארוך באותו מקום אם יש לו צורך בכך.
מקור שמו של החיוויאי הוא במילה הארמית "חיויא", שמשמעותה נחש, שכן זהו טרפו העיקרי: בעונה אחת יכול חיוויאי לטרוף מאות נחשים. החיוויאי נוחת על הנחש בשתי רגליו, קוטל אותו במכת מקור ומתחיל לבלעו מהראש. ידועים מקרים שבהם הנחש המתגונן נשך בחוזקה חיוויאי או נכרך על צווארו וחנק אותו למוות. נחשים גדולים במיוחד נוהג החיוויאי לשמוט מגובה רב ולאכלם רק אחרי מותם. בנוסף לנחשים אוכל החיוויאי זוחלים אחרים.
החיוויאי בונה את קנו במקומות שיש מהם תצפית נרחבת. הזכר נושא את חומרי הקינון והנקבה בונה מהם את הקן. חלקו החיצוני של הקן בנוי מחומרים גסים כמו ענפים וזרדים, חלקו הפנימי מרופד בעלים. בתטולה ביצה אחת, עליה דוגרת בעיקר הנקבה. שני ההורים דואגים למזון הגוזל.
החיוואי מצוי בדרום אירופה, צפון אפריקה ואסיה. הוא נודד מעל ישראל בסתיו ובאביב ומקנן בה בקיץ.
בגולן נמצא משקוף אבן מתקופת התלמוד, המעוטר בעופות דורסים, קרוב לוודאי חיוויאים, האוחזים בנחש. על המשקוף חרותה הכתובת "זה בית מדרשו שהלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר".
_(16523251576).jpg)
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיוויאי הנחשים (Circaetus gallicus)
- חיוויאי שחור־חזה (Circaetus pectoralis)
- חיוויאי ביאונדיון (Circaetus beaudouini)
- חיוויאי חום (Circaetus cinereus)
- חיוויאי מפוספס דרומי (Circaetus fasciolatus)
- חיוויאי מפוספס מערבי (Circaetus cinerascens)
