חימנה דיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חימנה דיאס
Jimena Díaz
1868, Mugeres célebres de España y Portugal, Gimena mujer del Cid, AB195 0363 (cropped).jpg
לידה אוביידו
פטירה 1116?
ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קבר אל סיד (1921) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אל סיד (יולי 10741099) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בובות בדמותם של אל סיד וחימנה במהלך חגיגות בבורגוס

דונה חימנה דיאסספרדית: Jimena Díaz‏; 10461116) הייתה אשתו של אל סיד. לאחר מותו של בעלה ירשה אותו כשליטת ולנסיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימנה הייתה בתו של דייגו פרננדס, רוזן אוביידו, בנו של פרננדו פלאינס. אמה נקראה כריסטינה. אחיה של חימנה היה האציל פרננדו דיאס. ב-1074 היא נישאה לאביר רודריגו דיאס דה ויוור, הידוע יותר בכינוי "אל סיד". הנישואים באו ככל הנראה בעקבות הצעתו של אלפונסו השישי, מלך לאון, שניסה לשפר את יחסיו עם אל סיד. חימנה ילדה שלושה ילדים: מריה, כריסטינה ודייגו.

ב-1080 גרש אלפונסו את בעלה מממלכת לאון כיוון שיצא למסע צבאי לא מאושר. הוא השכיר את עצמו לשירות האמיר המוסלמי של סרגוסה, אולם ב-1086 בעקבות קרב א-זלאקה החזיר אותו אלפונסו מגלותו. לא ידוע האם חימנה ליוותה את בעלה בגלותו, או שמא נותרה בלאון. אל סיד הרכיב צבא שכלל נוצרים ומוסלמים, והחל לכבוש את ולנסיה במטרה לבנות לעצמו ממלכה עצמאית באזור.

ב-1090 הביס אל סיד את רמון ברנגר השני, רוזן ברצלונה, בקרב לבר, ולאחר מכן חתם עמו על הסכם שלום. כחלק מההסכם, נישאה מריה, בתם הבכורה שלו ושל חימנה, לבנו של רמון ברנגר השני, רמון ברנגר השלישי. ב-1092 הטיל אל סיד מצור על ולנסיה, וסיים אותו ב-1094. הוא וחימנה שלטו בוולנסיה רשמית בשם אלפונסו, ובפועל כשליטים עצמאיים לכל דבר. ב-1097 נישאה בתם השנייה כריסטינה לרמירו סאנצ'ס - נסיך מאראגון. באותה שנה נהרג הבן השלישי, דייגו, אשר לחם בצבאו של אלפונסו. אל סיד נפטר בוולנסיה ב-1099.

חימנה ירשה את בעלה כשליטת ולנסיה במשך שנתיים. ב-1102 הטילו המוראבידים מצור על העיר. אלפונסו הורה לחימנה לנטוש את העיר ולהעלות אותה באש, והיא עשתה זאת. חימנה חזרה לקסטיליה, והעבירה את שארית חייה בבורגוס, יש אומרים כנזירה. היא מתה בשנת 1116.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Simon Barton and Richard Fletcher. The world of El Cid, Chronicles of the Spanish reconquest. Manchester: University Press, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חימנה דיאס בוויקישיתוף