חיסון BCG

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיסון BCG
Mycobacterium bovis BCG ZN.jpg
בטיחות
קטגוריית סיכון בהיריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACT J07AN01, L03AX03 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיסון BCG נגד שחפת היה בעבר חלק משגרת חיסוני הילדות בישראל, אך הופסק לאור השכיחות הנמוכה של המחלה בישראל. חיסון BCG ניתן לילודים ולילדים ממשפחות של עולים חדשים ושל תושבים שאינם אזרחי ישראל, המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה, עולים חדשים מוגדרים לצורך נוהל זה: ילדים אזרחי ישראל שנולדו באתיופיה, או לפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים. וגם ילדים אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה (למעט אתיופיה), עד 5 שנים מהגעתם לישראל.[1]

לחיסון BCG קיימת גם יעילות כנגד זיהום כיב בורולי. בנוסף, הוא משמש לעיתים כחלק מהטיפול בסרטן שלפוחיות השתן.

טיב החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומר מורכב מחיידקים חיים-מוחלשים של זן שחפת הפרות. התרכיב נקרא על שמותיהם של שני המדענים, אשר הפיקו אותו לראשונה: BCG = Bacillus Calmette Guerin.[2]

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרטיס הרכבה לילודים – 1959

חיסון BCG נגד שחפת מוזרק לתוך העור (Intra-dermal) בצורה אטית בחלק העליון של הזרוע, בדרך כלל בזרוע השמאלית.[1]

ילודים יקבלו את חיסון BCG מיד לאחר הלידה, למעט פגים שיחוסנו לפני השחרור מבית החולים. תינוקות עד גיל 6 חודשים שלא חוסנו קודם יקבלו השלמה של חיסון BCG.תינוקות מגיל 6 חודשים וילדים עד גיל 5 שנים שלא חוסנו במועד לידתם או מאוחר יותר יקבלו חיסון BCG לאחר שיערך להם תבחין טוברקולין (אם תוצאותיו תהיינה שליליות). בדרך כלל יוזרק החיסון ביום קריאת תוצאות התבחין או סמוך למועד זה.[3]

החיסון משפיע לשנים רבות אך אינו מקנה חסינות מלאה ויעילותו פוחתת כנראה עם השנים.[3]

החיסון ניתן ליילודים במסגרת מחלקת היילודים בבית החולים ליולדות. תינוקות ופעוטות שלא קיבלו את החיסון במועד לידתם יוכלו להתחסן בלשכות הבריאות האזוריות או בטיפות החלב.[4]

חיסון BCG יוזרק לתוך העור בצורה אטית בחלק העליון של הזרוע במינונים הבאים:

  • ילודים ותינוקות עד גיל 1 שנה – חצי מנת חיסון.
  • תינוקות מגיל 1 שנה – מנה אחת.
  • אין להזריק חיסון אחר באותה הזרוע בה הוזרק חיסון BCG מחשש להתפתחות דלקת בבלוטות הלימפה הסמוכות.
  • אפשר לתת את החיסון נגד שחפת בו זמנית עם חיסונים אחרים (מומתים או חיים-מוחלשים). יש להקפיד על שימוש במזרקים נפרדים ועל הזרקה באזורי גוף שונים.
  • במקרה של מתן חיסונים במועדים שונים יש לחכות כ־4 שבועות בין מתן חיסון BCG לבין הזרקת חיסונים חיים-מוחלשים אחרים. אין צורך להמתין אם מדובר בחיסונים מומתים או בחיסונים סבילים.
  • על המתחסן להישאר בהשגחה במשך 20–30 דקות לאחר ההזרקה על מנת לנטר את מצבו הרפואי בעקבות קבלת החיסון. אם מתפתחת תגובה חריגה יינתן במקום טיפול רפואי ראשון.[4]

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובה רגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבוע עד שלושה שבועות לאחר הרכבה תקינה, בדרך כלל מופיעה אדמומית (Erythema), חזזית (Papule), וסמט (Pustule) העלולה להתפתח לכיב תוך 3–6 שבועות, ויכולה להופיע הגדלה של בלוטות הלימפה האזוריות. תהליך זה נרפא עצמו ללא טיפול במשך כשלושה חודשים, ומשאיר צלקת בעור. גם אם לא מופיעה חזזית, אין צורך לחזור על החיסון. אין צורך לטפל בכיב. אם יש הפרשה אפשר לכסותו על ידי פד יבש לא סותם, מבלי למנוע מגע עם אוויר. בעת הרחצה אפשר לחבוש את המקום זמנית בלבד בחבישה המגינה נגד מים. אם מופיעה תגובה לחיסון, מומלץ להימנע מרחצה בים או בבריכה, על מנת לא לזהם את הכיב.

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוכים לאחר הרכבת BCG הם בדרך כלל נדירים. יכולים להופיע כיב קשה וממושך, מורסה מקומית או דלקת ממושכת בבלוטות הלימפה האזוריות או ניצור (fistula) מפריש מבלוטה תגובתי. תופעות אלו מופיעות עד החודש הרביעי אחרי ההרכבה. במקרים של תגובות יתר או סיבוכים, יש להפנות את המטופל ל מלש"ח לברור אפשרות של מתן טיפול מקומי או סיסטמטי, וכן לדווח למחלקה לשחפת ו א״דס על טופס "תגובות לחיסון".[5]

הגנה מפני זיהומים הטרולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים שונים מצאו שלחיסון יכולת להגן על הגוף גם מפני זיהומים הטרולוגיים שאינם קשורים לנגיף השחפת עצמו, ומגביר את היכולת החיסונית של הגוף. אחד המחקרים העלה שחיסון ה-BCG אחראי לשליש ממניעת תמותת התינוקות באפריקה, כאשר ניתן במהלך ההיריון, בין היתר מכיוון שהוא מפחית את הסיכון לדלקת ריאות ואלח דם. מחקר אחר שבדק את ההשפעות של חיסון ה-BCG בדנמרק לילדים בגילאי 6-5, מצא שקבלת החיסון הפחיתה ב-42% את הסיכון למות מסיבות טבעיות עד גיל 45 שנים.[6]

אספקת החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומר מסופק בצורת אבקה מוקפאת יבשה (Freeze-dried) בבקבוקון, מלווה בנוזל ממסי מיוחד בבקבוקון אחר.[2]

אחסון החומר והעברתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לאחסן את התרכב במקרר רגיל בטמפרטורה בין 2°C ל 8°C. אין להקפיא את התרכב. יש למנוע חשיפת התרכב לאור. במהלך העברת החומר יש להשתמש בצידנית עם קרחונים.[2]

התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלות חדות מלוות חום עד להחלמה.
  • מחלת עור (כגון זיהום עור מפושט) כוויות.
  • ליקויים במערכת החיסונית.
  • מולדים או נרכשים (על ידי מחלות כגון לוקמיה, לימפומה, קרצינומטוזיס, מחלת איידס וכו'), או טיפול מדכא חיסון (כגון הקרנות, חומרים ציטוטים, סטרואידים במינון גבוה).

הערה - במקרה של סיכון גבוה להדבקה בשחפת, מומלץ על הרכבת BCG גם למקרים של HIV-חיוביים ללא סימנים קליניים.

  • היריון - מומלץ להימנע ממתן BCG, על בסיס הסיכון התאורטי של תרכיב חי-מוחלש, אף על פי שאין תצפיות על נזק שנגרם להתפתחות העובר על ידי חיסון BCG.[2]

רישום ודווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לרשום תאריך הרכבת BCG, המינון, מספר האווה והשרות בו ניתנה ההרכבה בפנקס החיסונים האישי וברשומתן. בנוסף, בשירותים מסוימים ישנם טפסים מיוחדים למטרת רישום מפורט יותר, כגון במרכזי קליטת עולים. יש לדווח בסוף כל שנה על כיסוי החיסון בקרב המועמדים של אותו שנתון. את הנתונים יש למלא נספח מסי 1 ולשלוח ללשכת הבריאות שתעביר סיכומים (נספח מסי 2) למחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 חיסון ב.ק.ג - BCG – ויקירפואה, www.wikirefua.org.il
  2. ^ 1 2 3 4 5 חיסון ב.ק.ג - BCG – ויקירפואה, www.wikirefua.org.il
  3. ^ 1 2 תבחין עורי לשחפת, מכבי שירותי בריאות
  4. ^ 1 2 תבחין עורי לשחפת, מכבי שירותי בריאות
  5. ^ חיסון ב.ק.ג - BCG – ויקירפואה, www.wikirefua.org.il
  6. ^ Konstantin Chumakov, Christine S. Benn, Peter Aaby, Shyamasundaran Kottilil, Robert Gallo, Can existing live vaccines prevent COVID-19?, science

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.