חמצן דו-פלואורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חמצן דו פלואורי
מולקולת חמצן דו-פלואורי
מולקולת חמצן דו-פלואורי
Oxygen-difluoride-3D-vdW.png
שם סיסטמטי Oxygen difluoride
שמות נוספים oxygen fluoride
כתיב כימי F₂O עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 53.996 גרם/מול
מראה גז שקוף, הנוזל צהוב בהיר
מספר CAS 7783-41-7
מצב צבירה גז
מסיסות מתפרק במים
טמפרטורת היתוך -223.8 °C
49.35 K
טמפרטורת רתיחה -144.75 °C
128.4 K
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפהNFPA 704#אזהרות מיוחדותNFPA 704#אי יציבות / פעילותNFPA 704#סיכון בריאותיNFPA 704.svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חמצן דו פלואורי הוא תרכובת אי אורגנית המורכבת מחמצן ופלואור שנוסחתה OF2. כחזוי ממודל VSEPR המולקולה מכופפת בדומה למולקולת המים. החומר הוא מחמצן חזק.

הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמצן דו פלואורי הופק לראשונה בשנת 1929 באלקטרוליזה של אשלגן פלואורי מותך וחומצה הידרופלואורית בנוכחות כמות קטנה של מים. כיום מפיקים את החומר בתגובה של פלואור עם נתרן הידרוקסיד

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומר הוא מחמצן חזק בשל דרגת החימצון הלא יציבה של אטום החמצן במולקולה (2+). בטמפרטורה שמעל 200°C חמצן דו פלואורי מתפרק לחמצן ופלואור.

OF2 יגיב עם מתכות ויתקבלו תחמוצות ומלחי פלואוריד, תגובה עם זרחן נותנת PF5 ו POF3, עם גופרית יתקבל SO2 ו SF4.

חמצן דו פלואורי יגיב כמחמצן אפילו עם הגז האציל קסנון

בתגובה עם מים מתקבלת חומצה הידרופלואורית (HF)

זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגז נחשב לגז בלתי יציב עקב תכונותיו כמחמצן חזק. חומצה הידרופלואורית, שמתקבלת כתוצאה מהידרוליזה של התרכובת עם מים, היא חומר משתך ורעיל ביותר אשר יכול לגרום לנקרוזיס, לספיחת סידן מהעצמות וכן לנזק ללב ולמערכת כלי-הדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חמצן דו-פלואורי בוויקישיתוף