נתרן הידרוקסידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתרן הידרוקסיד[י]
Sodium hydroxide.jpg
שם סיסטמטי Sodium hydroxide
שמות נוספים סודה קאוסטית, נתר מאכל, מספר או"ם 1824 (תמיסה) או 1823 (מוצק טהור)
נוסחה כימית NaOH
מסה מולקולרית 39.9971 גרם למול גרם/מול
מראה מוצק לבן
מספר CAS 1310-73-2
צפיפות 2.1 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות 111 גרם ב-100 מ"ל מים ב 20°C (תגובה אקסותרמית)
ממסים מתנול, אתנול, אציטון
טמפרטורת היתוך 318 °C
591.15 K
טמפרטורת רתיחה 1390 °C
1663.15 K
מקדם שבירה 1.3576
בסיסיות -2.43 ‏pKb
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפה NFPA 704#אזהרות מיוחדות NFPA 704#אי יציבות / פעילות NFPA 704#סיכון בריאותיNFPA 704.svg
אודות התמונה
0
3
1

נתרן הידרוקסידי או סודה קאוסטיתעברית: נתר מאכּל) הוא בסיס חזק. נוסחתו: NaOH.

נתרן הידרוקסידי הוא בסיס חזק שיש לו שימושים מגוונים בתעשייה (למשל בייצור נייר וחומרי ניקוי), ושימוש ביתי כפותח סתימות ביוב. החומר היגרוסקופי וסופח פחמן דו-חמצני מהאוויר.

ייצור עולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-57 מיליון טונות של נתרן הידרוקסידי מיוצרים בעולם מידי שנה. [1]

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתרן הידרוקסידי נוצר באופן ספונטני כשטובלים נתרן במים; בתגובה האלימה, בה נוצרים חום ואור, עוברת קבוצת הידרוקסיל מהמים לנתרן ומולקולת מימן נפלטת אל הסביבה:

2Na +2H_2O \Rightarrow H_2 + 2NaOH.

כיום מפיקים בתעשייה נתרן הידרוקסידי בתהליך כלור-אלקלי - על ידי אלקטרוליזה של תמיסת נתרן כלורי במים. בתהליך זה מתקבלים עוד 2 כימיקלים חשובים ביותר: כלור ומימן.

2NaCl +2H_2O \Rightarrow H_2 + Cl_2 + 2NaOH.

תהליך כלור-אלקלי לייצור: מימן, כלור ונתרן הידרוקסידי על ידי אלקטרוליזה של תמיסת נתרן כלורי.

שיטה ישנה יותר התבססה על פירוק בחום של נתרן קרבונט לנתרן חמצני שסופח מים לקבלת נתרן הידרוקסידי

1 Na_2CO_3\Rightarrow CO_2+ Na_2O
2 Na_2O +H_2O\Rightarrow 2NaOH

תוצאת פגיעה מסודה קאוסטית

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובת סתירה בין נתרן הידרוקסידי לחומצה מתקבל מלח נתרן. מאות מלחים מיוצרים באמצעות תגובה עם נתרן הידרוקסידי בתעשייה הכימית. סבון, המורכב מחומצת שומן שבראשה אטום נתרן, מיוצר אף הוא בתגובת סתירה של חומצת שומן עם נתרן הידרוקסידי או הידרוליזה בסיסית של אסטר של חומצת שומן על ידי נתרן הידרוקסידי כמודגם באיור (תגובת ספוניפיקציה, Saponification; לכמה מהסבונים המודרניים הרכב שונה).

יצירת סבון בתגובת סיבון (Saponification, הידרוליזה של אסטר בתנאים בסיסיים), על ידי תגובת נתרן הידרוקסיד עם אסטר של חומצת שומן, במקרה של טרי גליצרידים האלכוהול הוא גליצרול

נתרן הידרוקסידי תוקף זכוכית ליצירת נתרן סיליקאט. כמו כן הוא מאכל אלומיניום מתכתי תוך שחרור גז מימן: 2Al(s)+6NaOH(aq)\Rightarrow 3H_2(g) + 2Na_3AlO_3(aq).

באוויר, נתרן הידרוקסיד מגיב עם פחמן דו-חמצני ומתקבל נתרן פחמתי ("סודה לכביסה"), אשר יכול להגיב עם אדי מים לקבלת סודה לשתייה:

2NaOH (s) + CO_2 (g)\Rightarrow 2NaCO_3 + H_2O \Rightarrow 2NaHCO_3

לכן, יש לשמור נתרן הידרוקסידי בכלים מחומרים עמידים (כמו פלסטיק) ואטומים לאוויר.

נתרן הידרוקסידי מסוכן מאוד למגע עקב פעילותו הכימית ועלול לגרום כוויות. פירוש המילה קאוסטית (Caustic) ב"סודה קאוסטית" הוא "מאכלת", עקב היות התרכובת בסיס חזק המסוגל לאכל חומרים רבים. עבודה עם החומר מחייבת לבישת כפפות והרכבת משקפי מגן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]