חשיבה חישובית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשיבה חישוביתאנגלית: Computational thinking) הוא שם כולל לתהליכי החשיבה שמעורבים בניסוח בעיה וניסוח פתרונות עבור הבעיה, באופן שמחשב (אנושי או ממוכן) יוכל לבצע את הפתרונות באופן אפקטיבי [1]. חשיבה חישובית הוא תהליך של פתרון בעיות שיש לו את המאפיינים הבאים (אבל לא מוגבל להם) [2]:

  • ניסוח בעיות באופן שניתן להיעזר במחשב ובכלים אחרים כדי לפתור אותם
  • ארגון וניתוח של המידע באופן לוגי
  • ייצוג המידע באמצעות הפשטות כגון מודלים והדמיות
  • אוטומציה של הפתרונות באמצעות חשיבה אלגוריתמית (סדרה של צעדים)
  • זיהוי, ניתוח ויישום פתרונות אפשריים במטרה להשיג את השילוב היעיל והאפקטיבי ביותר של פעולות ומשאבים
  • הכללת ויישום תהליך הפתרון למגוון רחב של בעיות

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימור פאפרט, בספרו משנת 1980[3] ומאוחר יותר במאמר משנת 1996[4], היה הראשון שהשתמש במושג חשיבה חישובית. הוא כינה בשם חשיבה חישובית את צורת החשיבה שיכולה להתפתח, לדעתו, אצל ילדים שלומדים לשחק בתוכנות כמו לוגו בגיל מאוד צעיר (תוכנה שפאפרט היה שותף ביצירתה). סימור פאפרט האמין, שהמחשב מאפשר לילדים להפנים מגוון של מודלים שבגיל מבוגר יותר יאפשרו להם להבין מושגים מתמטיים מורכבים. המושג חשיבה חישובית זכה לתשומת לב מרכזית של קהילת מדעי המחשב, כאשר ג'ינט ווינג פרסמה מאמר בשם חשיבה חישובית בשנת 2006 [5]. במאמרה, ג'ינט ווינג הציגה את דעתה, שחשיבה חישובית היא מיומנות בסיסית הדרושה לכל אדם ולא רק למדעני מחשב. לדעתה, יש חשיבות רבה לשילוב חשיבה חישובית גם בדסציפלינות אחרות. בחזונה של ג'ינט ווינג חשיבה חישובית הופכת לחלק הכרחי בחינוכו של כל ילד. בעקבות סימור פאפרט וג'ינט ווינג, הנושא של לימוד תכנות לילדים תוך כדי תכנות משחקים, אנימציות ורובוטים, על מנת לפתח חשיבה חישובית, התפשט במהירות ברחבי העולם, הן באמצעות תוכנות כדוגמת Scratch, ערכות רובוטים כגון Lego Mindstorms, והן באמצעות ארגונים כדוגמת Bebras, Code.org ו- Csunpluged. הצורך הוכר על ידי מערכות החינוך במדינות רבות ולימודי תכנות שולבו בתוכניות לימודים. בעקבות תשומת הלב הרבה שהנושא מקבל, המושג חשיבה חישובית זוכה להגדרות רבות, שלא תמיד תואמות זו לזו.

מאפייני החשיבה חישובית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברר ושות'[6]מאפיינים את החשיבה החישובית כך :

  • ביטחון בפתרון בעיות המורכבות
  • התמדה בעבודה עם בעיות קשות
  • סובלנות כלפי אי-בהירות
  • היכולת להתמודד עם בעיות פתוחות
  • היכולת לתקשר ולעבוד עם אחרים כדי להשיג מטרה או פתרון משותף

חשיבה חישובית בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 התקיים כנס בינלאומי הראשון לחינוך לחשיבה חישובית (International Conference on Computational Thinking Education 2017) או[7]CTE2017. מטרת הכנס - שיתוף רעיונות ברמה בינלאומית במגוון נושאים הקשורים ל-Computational Thinking. שותפי הכנס - שלושה מוסדות להשכלה גבוה. הכנס מציג מחקרים בתחום קידום הפיתוח חשיבה חישובית לצורך פיתוח יצירתיות דיגיטלית.

אחד הנושאים החשובים בהטמעה של לימוד חשיבה חישובית, הוא הכשרת עובדי הוראה בהתאם. מאמר Technology Strategy Mapping in My First Skool Childcare Centres, Singapore[8] סוקר ומשתף גישה מודרנית  בהוראה ולמידה באמצעות הטכנולוגיה, שפועלת במרכזים לגיל הרך  (מלידה ועד גיל 6) בסינגפור. כותבי המאמר מציעים רעיונות לצורות שונות בהכשרת צוותי הוראה, תוך דיווח על תוכניות, שפועלות  במרכזים אלו ומראים לקוראים כיצד ניתן להפוך "זמן מסך" פסיבי לכלי שינצל את יתרונותיו הטכנולוגיים לטובת למידה מוצלחת חווייתית בקרב ילדים צעירים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Barr, David; Harrison, John; Leslie, Conery (2011-03-01). "Computational Thinking: A Digital Age Skill for Everyone". Learning & Leading with Technology. 38 (6): 20–23. ISSN 0278-9175.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] מאמר משנת 2014 של ג'ינט ווינג
  2. ^ [2] מתוך ההגדרה האופרטיבית של חשיבה חישובית, באתר של האגודה האמריקאית של מורים למדעי המחשב
  3. ^ .Papert, Seymour. Mindstorms: Children, computers, and powerful ideas. Basic Books, Inc., 1980
  4. ^ [3] מאמר של סימור פאפרט: חקירה במרחב של החינוך המתמטי.
  5. ^ [4] מאמר משנת 2006 של ג'ינט ווינג
  6. ^ 2011 , Barr, D., Harrison, J., & Conery, L, Computational thinking: A digital age skill for everyone., Learning & Leading with Technology, 38(6), 20-23
  7. ^ [5] חוברת הכנס CTE2017 (אנגלית)
  8. ^ THIAN, A. L., CHNG, B., & LONG, M. Y. (2017)., Technology Strategy Mapping in My First Skool Childcare Centres, Singapore, Siu-cheung KONG The Education University of Hong Kong, Hong Kong, 122.