טבח הפולנים בווהלין ובמזרח גליציה
.jpg)
טבח הפולנים בווהלין ובמזרח גליציה (בפולנית: Rzeź wołyńska) התרחש בשנים 1943 - 1945, במהלכן נרצחו כמאה אלף פולנים, 340 צ'כים וכמה מאות יהודים. הרצח בוצע על ידי צבא ההתקוממות האוקראיני, יחידות אוקראיניות אחרות ותושבים אוקראינים מקומיים.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העולם הראשונה והכרזת העצמאות המחודשת של פולין, הייתה בהתחלה ברית בין הפולנים ובין הרפובליקה העממית של אוקראינה ויחד לחמו נגד הקומוניסטים. לאחר סיום המלחמה הפולנית-סובייטית חתימת הסכם ריגה, מרבית וולהניה נכללה בגבולות המדינה הפולנית.
בשנת 1931 היוו האוקראינים, יחד עם הרותנים, כ-16% מתושבי פולין, המיעוט הגדול ביותר. בוולהניה האוקראינים היוו 68,9% עד 80% מהאוכלוסייה. הפולנים ניסו לשנות את המצב על ידי עידוד פולנים שיעברו לוולהניה - עד 1938 עברו לוולהניה וגליציה בין מאה לשלוש מאות אלף מתיישבים פולנים.
ממשלת פולין הבטיחה אוטונומיה מקומית למיעוט האוקראיני, אך לא עמדה בהבטחתה, להפך נקטה אמצעים לדיכוי השפה, התרבות והדת האוקראיניות. מספר בתי הספר בשפה האוקראינית ירד מ-440 ל-8, כמאה כנסיות אוקראיניות נהרסו וכמאה וחמישים אחרות אולצו לעבור לריטואל רומנו-קתולי. קבוצות נוער פולני הציתו ספריות בשפה האוקראינית והטיל טרור על האוכלוסייה האוקראינית בתירוץ של קיום החוקים - המשטרה הפולנית נמנעה מפעולה.
במלחמת העולם השנייה נכבשה פולין על ידי גרמניה הנאצית וברית המועצות. בהמשך פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות וכבשה את כל הטריטוריה של פולין, כולל וולהניה וגליציה. בשטח של פולין הכבושה התארגנו גופים צבאים, שלחמו נגד הכובשים, נגד הגופים האחרים ולעיתים בשיתוף פעולה עם משטר הכיבוש.
טיהור השטח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1942, יסודות מקומיים של צבא ההתקוממות האוקראיני (UPA) התחילו לתקוף פולנים מקומיים במאמץ לבצע "טיהור השטח" מפולנים. ההתקפה הראשונה הידועה נעשתה ב-13 בנובמבר 1942 בכפר אובורקי, שם נרצחו חמישים אזרחים פולנים. ב-9 בפברואר 1943 הותקף היישוב הפולני פרוסלה ונרצחו 173 אזרחים פולנים. במרץ 1943 כ-5,000 שוטרי עזר אוקראינים ערקו וברחו ליערות עם נשקם. בלילה של 22–23 באפריל התקיפו קבוצות אוקראיניות מזוינות את יישוב יאנוווה דולינה, רצחו כשש מאות פולנים והבעירו את הכפר.
בתחילת 1942, לאחר שהחל חיסול הגטאות וההשמדה ההמונית של האוכלוסייה היהודית, שיתפה משטרת העזר האוקראינית פעולה עם האס-אס והמשטרה הגרמנית בפשיטות בגטאות ובליווי יהודים למקומות הוצאה להורג, ואף השתתפה לעיתים קרובות בהוצאות להורג. בשואה נרצחו כ-150,455 יהודים בווהלין ומזרח מאלופולסקה בידי מנגנון האלימות של הרייך השלישי. כתוצאה מכך, נוצר אקלים של אדישות חברתית לאלימות, לפשעים, ולבסוף לפשעים המוניים – רצח עם. השמדת היהודים הפכה לדוגמה עבור לאומנים אוקראינים כיצד ניתן לסלק פולנים.
האחראים להורות על השתתפות UPA בטיהור האתני היו דמיטרו קליאצ'קיבסקי, המכונה 'Kłym Savur', מפקד מחוז UPA-צפון יחד עם ואסיל איוואחוב ואיוואן ליטווינצ'וק. דמיטרו קליאצ'קיבסקי, במרץ-מאי 1943, קיבל החלטה אישית להתחיל ברציחות ברחבי ווהלין. ביוני 1943 הוא הוציא הוראה סודית של הפיקוד הטריטוריאלי של UPA בווהלין לבצע חיסול גדול של גברים פולנים בגילאי 16 עד 60.
