טבח יום ולנטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טבח יום וולנטיין (אנגלית: Saint Valentine's Day massacre) הוא הכינוי שניתן לרציחתם של שבעה אנשים שהתרחשה ב-14 בפברואר 1929 בשיקגו, במסגרת מלחמת כנופיות בין הכנופיה ה"דרומית" - איטלקית בהנהגתו של אל קפונה, לבין הכנופיה ה"צפונית" - אירית/גרמנית בהנהגתו של ג'ורג' "באגס" מורן.

הטבח הוא כנראה האירוע האלים הידוע ביותר של המאפיה בשיקגו בשנות ה-20.

השבעה שנרצחו היו חברי הכנופיה של באגס מורן. הם פותו להיכנס למלכודת ונורו על ידי אנשיו של אל קפונה שהיו לבושים כשוטרים.

בשל העיתוי של הטבח ביום ולנטיין והעובדה שהרוצחים היו לבושים כשוטרים זכה המקרה לסיקור עיתונאי נרחב - כותרות סנסציוניות שהיו מלוות בתמונות של גופות ההרוגים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבח היה אחד מאירועי הפשע הבולטים בשיקגו בין השנים 1926 ל-1929. ב-3 שנים אלו נרצח עוזר לתובע המחוזי בעיר, המאפיה הטתה תוצאות של בחירות וכן היו מקרי רצח של חברי כנופיות על ידי המתחרים, ביניהם "טבח יום ולנטין".

בשיקגו לבדה מתו בין השנים 1920 ל-1930 כמעט 550 חברי כנופיות מפגיעות של כנופיות יריבות. המשטרה הרגה מאות פושעים נוספים, ביניהם גם את אחד מאחיו הצעירים של אל קפונה, סלבטורה (פרנק) ב-1924.

המלכודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבח היה תוצאה של תוכנית שנהגתה על ידי המאפיונר אל קפונה לרצוח את באגס מורן עצמו. לאחר מעקבים אחר פעילות אנשיו של באגס על ידי עובדיו של קפונה, הסתבר להם כי הולכת להיות פגישה של ראשי הארגון של באגס מורן בהשתתפות באגס עצמו, הפגישה נקבעה למוסך ברחוב צדדי, על מנת שלא לעורר את חשד המשטרה לכינוס. מבחינת אל קפונה הייתה זו הזדמנות לחסל את כל ראשי ארגונו של באגס.

ביום הפגישה עמדו תצפיתנים מטעמו של אל קפונה בחלון המשקיף אל המוסך, ההוראה שניתנה להם היא לזהות שאכן כל ראשי הארגון של באגס מורן נכנסו לפנים המוסך ולזהות שבאגס מורן נכנס בעצמו פנימה. התצפיתנים ראו כי אכן נכנסו לפנים המוסך כל ראשי ארגונו של באגס, טעות בזיהוי התצפיתנים גרמה לכך שהם חשבו שגם באגס מורן בעצמו נכנס למוסך, ולכן ניתנה ההוראה להתחיל במבצע החיסול.

המתנקשים מטעמו של אל קפונה הגיעו למקום בניידת משטרה גנובה לבושים כשוטרים (חוץ משניים). השומר שניצב בחוץ מטעם אנשיו של באגס, ראה את "השוטרים" באים להיכנס פנימה ונעלם מהאזור. כך נכנסו המתנקשים ללא הפרעה אל פנים המוסך. אנשי ארגונו של באגס מורן לא חשדו כלל במתנקשים הלבושים כשוטרים, מכיוון שחשבו כי מדובר על פשיטה משטרתית רגילה בעקבות "חוק היובש" האמריקאי. המתנקשים העמידו את אנשי הארגון עם הפנים לקיר ואז גילו כי מורן עצמו לא נמצא אלא רק שבעה מאנשיו, על אף שמטרת ההתנקשות מלכתחילה הייתה חיסול באגסי עצמו, חשו המתנקשים כי מאוחר מדי לשנות תוכניות ולכן התחילו לירות בגבם של אותם שבעת חברי הארגון. לחברי הארגון של באגס לא הייתה יכולת להתגונן, ולכן האירוע הזה נקרא טבח.

לאחר צרורות רבים ממכונות ירייה, יצאו החוצה המתנקשים. על מנת שלא לעורר חשד, הם יצאו החוצה כאילו "עצרו" חשודים. באותה עת בדיוק, מגיע באגס מורן לכיון המוסך, כאשר ראה את ניידת המשטרה ו"השוטרים" יוצאים מתוך המוסך, הוא נמלט מהר מהמקום אף על פי שראה כי האנשים "שנעצרו" על ידי השוטרים הם לא אנשיו. ההרוגים היו ג'יימס קלארק, פרנק ופיט גסנברג, אדם הייר, ג'וני מיי, ריינהרט שווימר ואל ווינשק. כל הקורבנות מתו מיד למעט אחד, פרנק גסנברג שמת לאחר שהגיעו השוטרים למקום האירוע. כאשר נשאל על ידי המשטרה מי ירה בו, הוא ענה: "איש לא ירה בי, הם היו שוטרים, אלוהים קחו אותי לבית חולים כבר" גם בבית החולים כאשר נשאל המשיך לעמוד בתגובתו "איש לא ירה בי" הסיבה שלא שיתף פעולה עם חוקרי המשטרה עד למותו כעבור מספר שעות הייתה באופן אירוני "נאמנות בין גופי המאפיה" שלא למסור פרטים אחד על ארגונו של האחר.

האליבי של אל קפונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל קפונה עצמו היה באותה עת בחופשה בפלורידה, מתוך ידיעה כי יהיה עליו לספק אליבי בימים שלאחר ההתנקשות. "למזלו", בשעת ההתנקשות הזמינו אותו חוקרי המשטרה המקומית בנסיון רגיל באותה עת למצוא סיבות לעצור את אל קפונה. קפונה מצידו שמח על כך שבשעת המעשה הוא יהיה בקרב חוקרי משטרה וכך יהיה לו האליבי המושלם. המשטרה בימים שלאחר הרצח אכן חשדה בארגונו של קפונה, אך לא יכלה להוכיח באיזושהי צורה כי הוא או מישהו מארגונו קשור להתנקשות.

תוצאות הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונות המזעזעות של הרוגי הטבח פורסמו למחרת היום בעיתונים. הציבור הזדעזע לשמוע על קלות הפשע שמתרחשת ברחובות ארצות הברית, המשטרה הודיעה כי מעכשיו תילחם בפשע המאורגן ככל שביכולתה וכי תתפוס את מבצעי הטבח. למעשה, למשטרה לא היה קצה חוט והרצח לא פוענח במשך 6 שנים לאחריו. לאחר כ-6 שנים, נתפס אחד התצפיתנים מטעם אל קפונה על חשד בשוד מזוין, הוא זה שהודה מרצונו על חלקו שלו ושל אל קפונה ב"טבח יום וולנטיין". על אף שהודה, המשטרה החליטה שלא להעלות את הנושא הזה שוב לכותרות, על מנת שלא לחשוף את בושתה של המשטרה בחוסר יכולתה לפענח את אותו טבח.

באגס מורן, קיבל את הידיעה דרך עיתוני יום המחרת. הוא חטף הלם והתמוטטות עצבים קשה ואף אשפז עצמו במוסד טיפולי לתקופה קצרה. אל קפונה הואשם על ידי ראשי ארגוני המאפיה האחרים כי הוא הפר כל כלל התנהגותי שקבעו על עצמם ראשי המאפיה. לאחר תקופה, התכנסו כל ראשי המאפיה לחתום על הסכם על פיו ישנה הפסקת אש בין הארגונים.

כל מבצעי הטבח חוסלו על ידי שכירי חרב של באגס מורן.