טבח יום ולנטיין

טבח יום ולנטיין

סוג	טבח
מדינה	ארצות הברית
מיקום	פארק לינקולן
קואורדינטות	41°55′15″N 87°38′16″W
תאריך	14 בפברואר 1929
נפגעים
הרוגים	7

טבח יום ולנטיין (באנגלית: Saint Valentine's Day massacre) הוא הכינוי שניתן לרציחתם של שבעה אנשים שהתרחשה ב-14 בפברואר 1929 בשיקגו, במסגרת מלחמת כנופיות בין הכנופיה ה"דרומית" - איטלקית בהנהגתו של אל קפונה, לבין הכנופיה ה"צפונית" - אירית/גרמנית בהנהגתו של ג'ורג' "באגס" מורן.

הטבח הוא כנראה האירוע האלים הידוע ביותר של המאפיה בשיקגו בשנות ה-20.

השבעה שנרצחו היו חברי הכנופיה של באגס מורן, שפותו להיכנס למלכודת ונורו על ידי אנשיו של אל קפונה שהיו לבושים כשוטרים.

בשל עיתוי הטבח ביום ולנטיין, והעובדה שהרוצחים היו לבושים כשוטרים, המקרה זכה בסיקור עיתונאי נרחב, עם כותרות סנסציוניות שלווו בתמונות של גופות ההרוגים.

רקע

הטבח היה אחד מאירועי הפשע הבולטים בשיקגו בין השנים 1926 ל-1929. ב-3 שנים אלו נרצח עוזר לתובע המחוזי בעיר, המאפיה היטתה תוצאות בחירות, וכן היו מספר מקרי רצח של חברי כנופיות על ידי כנופיות מתחרות, ביניהם "טבח יום ולנטיין". בשיקגו לבדה נהרגו בין השנים 1920 ל-1930 כמעט 550 חברי כנופיות מפגיעות של כנופיות יריבות. המשטרה הרגה מאות פושעים נוספים, ביניהם גם את אחד מאחיו הצעירים של אל קפונה, סלבטורה (פרנק), ב-1924.

המלכודת

הטבח היה תוצאה של תוכנית שנהגתה על ידי המאפיונר אל קפונה לרצוח את באגס מורן עצמו. לאחר שעובדיו של אל קפונה עקבו אחרי פעילותם של אנשיו של מורן הסתבר להם כי תוכננה פגישה של ראשי הארגון של באגס מורן בהשתתפות מורן עצמו. הפגישה נקבעה במוסך ברחוב צדדי, על מנת שלא לעורר את חשד המשטרה. מבחינת אל קפונה הייתה זו הזדמנות לחסל את כל ראשי ארגונו של מורן. ככל הנראה אל קפונה שיתף פעולה עם הכנופיה הסגולה בביצוע הטבח.

ביום הפגישה הוצבו תצפיתנים מטעמו של אל קפונה בחלון המשקיף אל המוסך. תפקידם היה לזהות שכל ראשי הארגון של באגס מורן נכנסו לפנים המוסך, ושבכללם באגס מורן עצמו; התצפיתנים אכן זיהו כי כל ראשי ארגונו של מורן נכנסו, אך טעות בזיהוי גרמה לכך שחשבו שגם מורן נכנס. עקב כך ניתנה ההוראה להתחיל במבצע החיסול, על אף שמורן עצמו לא היה נוכח.

המתנקשים מטעמו של אל קפונה הגיעו למקום בניידת משטרה גנובה, כשכולם מלבד שניים מתוכם לבושים כשוטרים. השומר שניצב בחוץ מטעם אנשיו של באגס ראה את "השוטרים" באים להיכנס פנימה ונעלם מהאזור, כך שהמתנקשים נכנסו ללא הפרעה אל פנים המוסך. אנשי ארגונו של באגס מורן לא חשדו כלל במתנקשים הלבושים כשוטרים, מכיוון שחשבו כי מדובר בפשיטה משטרתית רגילה בעקבות "חוק היובש" האמריקאי. המתנקשים העמידו את אנשי הארגון עם פניהם אל הקיר, ואז גילו כי מורן עצמו לא נמצא אלא רק שבעה מאנשיו. על אף שמטרת ההתנקשות מלכתחילה הייתה חיסול באגס עצמו, חשו המתנקשים כי מאוחר מדי לשנות תוכניות, ולכן התחילו לירות בגבם של אותם שבעת חברי הארגון. לחברי הארגון של באגס לא הייתה יכולת להתגונן, כך שההתנקשות הייתה למעשה טבח.

המתנקשים יצאו מן המוסך לאחר צרורות רבים ממכונות ירייה, ועל מנת שלא לעורר חשד הם צעדו החוצה כשהם מתנהגים כאילו עצרו חשודים. באותו הזמן הגיע באגס מורן לכיון המוסך, וכאשר ראה את ה"שוטרים" יוצאים מתוכו ואת ניידת המשטרה מיהר להימלט מהמקום, על אף שראה כי העצורים-לכאורה לא היו אנשיו.

הנרצחים היו ג'יימס קלארק, פרנק ופיט גסנברג, אדם הייר, ג'וני מיי, ריינהרט שווימר ואל ווינשק. כל הקורבנות מתו מיד למעט פרנק גסנברג, שמת בבית החולים, לאחר שהגיעו השוטרים למקום האירוע. כאשר נשאל על ידי המשטרה מי ירה בו, הוא ענה: "איש לא ירה בי, הם היו שוטרים, אלוהים קחו אותי לבית חולים כבר"; גם בבית החולים, כאשר נשאל שנית, המשיך לעמוד בתגובתו "איש לא ירה בי". הסיבה לכך שלא שיתף פעולה עם חוקרי המשטרה עד למותו כעבור מספר שעות הייתה, באופן אירוני, "נאמנות בין גופי המאפיה", שלא למסור פרטים אחד על ארגונו של האחר.

האליבי של אל קפונה

אל קפונה היה באותה עת בחופשה בפלורידה, מתוך ידיעה כי יהיה עליו לספק אליבי בימים שלאחר ההתנקשות. בשעת ההתנקשות הזמינו אותו חוקרי המשטרה המקומית לחקירה בניסיון, שהיה רגיל באותה עת, למצוא סיבות לעצרו, ואל קפונה עצמו שמח על כך שבשעת המעשה ישהה בקרב חוקרי משטרה כאליבי מובהק. בימים שלאחר הרצח המשטרה אמנם חשדה בארגונו של קפונה, אך לא הצליחה להוכיח כי הוא או מישהו מארגונו היה קשור לטבח.

תוצאות הטבח

התמונות המזעזעות של הרוגי הטבח פורסמו למחרת היום בעיתונים. הציבור נחרד לשמע קלות הפשיעה ברחובות ארצות הברית, והמשטרה הודיעה כי מעתה תילחם בפשע המאורגן ככל שביכולתה וכי תתפוס את מבצעי הטבח. למעשה, למשטרה לא היה כל קצה חוט, והרצח לא פוענח. רק לאחר שש שנים נתפס על חשד בשוד מזוין אחד התצפיתנים מטעם אל קפונה, שהודה מרצונו על מעורבותו ועל חלקו של אל קפונה ב"טבח יום וולנטיין". על אף הודאתו המשטרה החליטה שלא להעלות את הנושא לכותרות, על מנת שלא לחשוף את חוסר יכולתה לפענח את מקרה הטבח.

באגס מורן קיבל את הידיעה דרך עיתוני יום המחרת. הוא חטף הלם והתמוטטות עצבים קשה, ואף אשפז עצמו במוסד טיפולי לתקופה קצרה. אל קפונה הואשם על ידי ראשי ארגוני המאפיה האחרים כי הפר כל כלל התנהגותי שקיבלו על עצמם ראשי המאפיה. לאחר תקופה, התכנסו כל ראשי המאפיה לחתום על הסכם על פיו ישנה הפסקת אש בין הארגונים.

כל מבצעי הטבח חוסלו על ידי שכירי חרב של באגס מורן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טבח יום ולנטיין בוויקישיתוף

• טבח יום ולנטיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)