טיבור גרמן
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1888 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| התאבד |
12 בפברואר 1951 (בגיל 62) ארז'בטווארוש, הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| שם לידה |
Gutwillig Tibor |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא אף אוזן גרון |
| בן או בת זוג |
גיזי באיור (?–1951) |
  | |
טיבור גרמן (במקור עד 1911 גוטוויליג - Gutwillig,[1] בהונגרית: Germán Tibor; בודפשט, 25 באוקטובר 1888[2] – בודפשט, 12 בפברואר 1951)[3] היה רופא אף אוזן גרון, פרופסור באוניברסיטה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיבור גוטוויליג נולד במשפחה יהודית כבנם של ז'יגמונד גוטוויליג (1850–1914), יזם, ושל יוליאנה דיק. הוא סיים את הגימנסיה הממלכתית המלכותית ההונגרית הראשית ברובע 7 (1906), ולאחר מכן בין 1906 לבין 1911 היה סטודנט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא החל את הקריירה המקצועית שלו במכון הבקטריולוגי של האוניברסיטה, מאוחר יותר היה מתמחה במרפאת האוזניים של האוניברסיטה. ב-1918 היה מרצה באותו מקום. במלחמת העולם הראשונה מונה לרופא גדודי.[4] בשנת 1932, קיבל הסמכה של מרצה בכיר (פרטי, שלא חלק מהסגל) בתחום האבחון האוטולוגי. משנת 1933 הוא היה הרופא הראשי של מחלקת אף אוזן גרון בפוליקליניקה של הרוזן אפוני אלברט. לא ידוע על קורותיו בשואה, אך לאחר מכן מ-1945 היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת פאזמאן פטר (אוניברסיטת אטווש לוראנד) בבודפשט, ומאוגוסט 1946 היה גם המנהל קליניקת האף אוזן גרון.
ב-1933 התחתן עם השחקנית גיזי באיור בבודפשט. במלחמת העולם השנייה הסתירה אותו אשתו (הלא יהודייה). גרמן חשש שאשתו חולה סופנית וב-12 בפברואר 1951, במצב רוח נסער ובמוח מבולבל, נתן לה מנה קטלנית של מורפיום ואחר כך התאבד בעצמו.
הוא ערך מחקרים על מחלת אוטולית וזיהומי מוח אוטוגניים. הוא פיתח שיטה להוצאה בניתוח של חצי מהגרון. ההליך המתוקן שלו לבחינת התגובה הווסטיבולרית הקלורית היה בשימוש במשך זמן רב. פורסם ב"שבועון הרפואי" (Orvosi Hetilap), ב"רפואה" (Gyógyászat) ובמספר כתבי עת זרים.
מחקריו ופרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על ייצור קריאטינין על ידי חיידקים כתופעה דיפרנציאלית בין כמה חיידקים קשים להפרדה. (ארכיון רפואי הונגרי, 1912, 13)
- על היתוך של נקבים של קרום התוף עם חומצה טריכלורואצטית. (עיתון הרופאים של בודפשט, 1913, 4)
- מנינגוקוקלי דלקת אוזן תיכונה מוגלתית. (שבועון רפואי)
- על סיבוכים תוך-גולגולתיים אחרים הקשורים לפקקת סינוס אוטוגני בהתבסס על רישומי בית החולים של 10 השנים האחרונות. (שבועון רפואי, 1926, 40–41)
- ניסטגמוס ספונטני וקלורי כסימפטום מרכזי. (חינוך רפואי, 1932, 5)
- החשיבות של ממצאים בקטריולוגיים בדלקת אוזן תיכונה חריפה. (חינוך רפואי, 1933, 3)
- ההשפעה המזיקה של רעש על איבר השמיעה. (City Review, 1933, 19)
- על התרחשות של מורסות חוץ-דוראליות גדולות ממקור אוזניים והליך כירורגי חדש. (חינוך רפואי, 1934, 4)
- ייצוג גרפי של התגובה הווסטיבולרית הקלורית. (שבועון רפואי, 1936, 39)
- סיבוכים חריגים וחמורים של דלקת בתאי הפירמידה: א) מקרה של פקקת סינוס במערות שנרפא בהליך כירורגי חדש, ב) אבצס בתעלת השמיעה הפנימית. (עיתון הרופאים של בודפשט, 1938, 52)
- אנדותליומה באוזן התיכונה. (עיתון הרופאים של בודפשט, 1941, 6)
- חוויות של עקיפה של ההמילרינקס. (עיתון הרופאים, 1945, 6)
- מחלות דלקתיות של דרכי הנשימה העליונות באור מודרני . (עיתון הרופאים, 1948, 49)
- ניסיון בטיפול בסטרפטומיצין בשחפת גרון. עם אנדראש נאקו. (שבועון רפואי, 1949, 21)
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צלב הצטיינות עטור זהב על סרט מדליית האבירות (1916)[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Dobos Sándor: Férje megmérgezi Bajor Gizit (1951) 24.hu, 2011. 02. 12. (בעלה מרעיל את השחקנית גיזי באיור)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 180121/1911. Forrás: MNL-OL 30794. mikrofilm 288. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1911. év 16. oldal 20. sor
- ^ "Születési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség születési akv. 2143/1888. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-08.
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VII. ker. állami halotti akv. 280/1951. folyószáma alatt.
- ^ Budapesti Közlöny, 1916. november 29. (50. évfolyam, 278. szám)
- ^ Az Ujság, 1916. február 5. (14. évfolyam, 36. szám)