טיוטה:אירנה גלבלום
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| עריכה | |
אירנה גלבלום (שנקראה לאחר מכן קונטי די מאורו) (Irena Conti Di Mauro, Irena Gelblum) יהודייה פולניה וחיילת בארגון היהודי הלוחם, ואנשי הקשר שלו. פעלה כקשרית של המחתרת עם גופים מחתרתיים שפעלו מחוץ לגטו. העבירה כספים תעודות ונשק. כן, ארגנה את בריחתה של רניה קוקולקה מבית הסוהר. הייתה פעילה גם בימי המרד הפולני שפרץ בקיץ 1944.[1] בנוסף עיתונאית, משוררת ומתרגמת ספרותית.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה ב-1923, למשפחה יהודית אמידה - אחוזה, משרתים, בגיל 18 אירנה נאספת וננעלת בגטו ורשה. היא מצליחה לברוח. משפחתה נהרגת, כנראה בסוביבור. לאחר שובה לפולין ב-1948 שינתה ללא הרף את זהותה, הלאום, מעמדה, חבריה. בעלה הראשון היה יהודי פולני שאיתו נולדה לה בת, ינקה. ב-1968, בעקבות הטיהור האנטי-יהודי בפולין, היא עזבה לאיטליה. בעלה השני היה עיתונאי איטלקי שכתב ביומון הקומוניסטי L'Unita . היא הייתה ידועה בתקופה זו בשם אירנה קונטי די מאורו. תחת השם הזה היא זכתה לתהילה - היא הפכה למשוררת איטלקית.[3]
פעילותה בזמן המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירנה נלחמת עם המחתרת נגד הגרמנים. היא הפכה לקצינת קישור. במהלך משימה אחת, ברכבת חשמלית, היא נמנמה על זרועו של קצין גרמני ויצאה מפעולה זאת בשלום.[3]
היא נשאה כספים של יהודים שהסתתרו בוורשה, חיפשה עבורם מקומות מסתור והובילה אותם דרך העיר. מרק אדלמן (מראשי מרד גטו ורשה) כינה אותה "אירקה המשוגעת" בגלל גבורתה ואומץ ליבה יוצאי הדופן.[4]
היא עזבה את הגטו לפני פרוץ המרד והייתה פעילה במחתרת מחוץ לחומותיו. לאחר נפילת המרד התגוררו בדירתה כמה מחברי הארגון היהודי הקרבי.[4]
לאחר המלחמה, נחושה להרוג פושעים נאצים בעצמם, היא עזבה לישראל. בתחילה נשלחה למחנה הפליטים בחיפה, הפכה לחלוצת קיבוץ. התחתנה עם עיתונאי איטלקי אנטוניו די מאורו ועזבה לאיטליה, שם שינתה את שמה לאירנה קונטי די מאורו. מאוחר יותר היא אפילו שינתה את קולה ואת דרך הדיבור שלה.[3][5]
פעילויות צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2007 הקצתה לצורך כך את כל ההכנסות ממכירת הספר "ומה עכשיו עם האהבה הזאת?" ההוצא לאור לרגל 40 שנה למסדר החיוך (פרס בינלאומי שילדים מעניקים למבוגרים כדי לכבד אותם ב"אהבתם, הטיפול והעזרה" שלהם לילדים.[6])[7]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת לוחמים, באתר www.thepartisan.org
- ^ , Warszawa, 31.10.2009 - pozostałe, nekrologi.wyborcza.pl
- ^ 1 2 3 IRENA’S CHOICE – Irena Gelblum’s story – Remigiusz Grzela (ב־)
- ^ 1 2 Poznaj bohaterki muralu | Muzeum Historii Żydów Polskich POLIN w Warszawie, polin.pl
- ^ Conti Di Mauro czy Gelblum: Kim naprawdę była Irena?, kobieta.interia.pl (בפולנית)
- ^ Popkin, The Order of the Smile is an award that children give to adults, Boing Boing, 2021-05-24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ I co teraz z tą miłością?... | Irena Conti di Mauro, Lubimyczytać.pl (ב־)