טיוטה:טבעת חותם
טבעת חותם היא טבעת הנושאת על פני שטחה העליון עיצוב שווה ערך לחותם. טבעת חותם אופיינית היא בעלת עיצוב, לרוב סמל משפחתי או אישי, שנוצר באינטגליו כך שישאר אפקט מורם של העיצוב כאשר הטבעת נלחצת על שעוות איטום נוזלית. העיצוב עשוי לעתים קרובות מאגט, קרנליאן או סרדוניקס שנוטים לא להיקשר עם השעווה. רוב אבני החן הקלאסיות הקטנות יותר היו כנראה לבושות כטבעות חותם, או כחותמות על שרשרת.
ענידת טבעות חותם (באנגלית Signet rings מלטינית "signum" שמשמעותה "סימן") מתוארכת למצרים העתיקה: חותם פרעה מוזכר בספר בראשית. בראשית פרק מא פסוק מב: " וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ."
מכיוון שמשתמשים בה כדי להעיד על סמכותו של נושאה, הטבעת נתפסה גם כסמל של כוח, ולכן היא נכללת במלוכה של מונרכיות מסוימות. לאחר מותו של האפיפיור, השמדת טבעת החותם שלו היא פעולה קבועה המפנה את הדרך לזרם החופשי ובעקבותיה מאפשרת את בחירתו של אפיפיור חדש.
טבעות חותם משמשות גם כמזכרת או תכונת חברות, למשל, טבעת כיתתית (נושאת בדרך כלל את שלט האצולה או את סמל בית הספר), כחלופה לזו עם אבן. אפשר גם לחרוט את ראשי התיבות שלהם כאות להישיגם האישי.
המעמדות הפחות אצילים החלו לענוד טבעות חותם ולהשתמש בהם כבר במאה ה-13. במאה ה-17 טבעות החותם הפסיקו להיתמך ברמות העליונות של החברה, והוחלפו באמצעים אחרים להרכבה ולנשיאת החותם. במאה ה-18, לעומת זאת, טבעות החותם שוב הפכו לפופולריות, ובמאה ה-19 גברים מכל המעמדות ענדו אותן.
לפחות מהמאה ה-16 היו גם טבעות המדמות את טבעות החותם שבהן החריטה אינה הפוכה (תמונת מראה), כפי שהיא אמורה להיות אם הכוונה היא לקרוא נכון.
טבעות שימשו מאז ימי קדם לזיהוי מרגלים וריגול. במהלך מלחמת העולם השנייה אנשי חיל האוויר האמריקני היו רוכשים באופן פרטי טבעות חותם עם תא נסתר שיחזיק מצפן קטן או מסר נסתר. MI9 רכשה מספר טבעות חותם מתכשיטי ריג'נט סטריט ששימשו להסתרת מצפנים.