טיוטה:יהדות אטלנטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(אנ')

ההיסטוריה של היהודים באטלנטה החלה בשנים הראשונות של התיישבות העיר, והקהילה היהודית ממשיכה לצמוח כיום. בעשורים הראשונים שלה, הקהילה היהודית הייתה מורכבת ברובה ממהגרים יהודים גרמנים שנטמעו במהירות והיו פעילים בחברה הרחבה יותר באטלנטה. כמו בשאר אטלנטה, הקהילה היהודית הושפעה מאוד ממלחמת האזרחים האמריקנית. בסוף המאה ה-19 גל של הגירה יהודית ממזרח אירופה הביא לאזור יהודים פחות עשירים ודוברי יידיש, בניגוד גמור לקהילה היהודית המבוססת. הקהילה הושפעה עמוקות מהמקרה של ליאו פרנק בשנים 1913–1915, מה שגרם לרבים להעריך מחדש את המשמעות של להיות יהודי באטלנטה ובדרום, ובמידה רבה צילק את דור היהודים בעיר שחיו בה. בשנת 1958 הופצץ אחד ממרכזי החיים היהודיים בעיר, קהילת החסד העברית, המכונה "המקדש", בשל תמיכת רבה בתנועה לזכויות האזרח. שלא כמו עשרות שנים קודם לכן, כאשר ליאו פרנק עבר לינץ', ההפצצה עוררה תמיכה רבה מצד הקהילה הרחבה יותר באטלנטה. ככל שאוכלוסייתה גדלה, היא הפכה גם למיקום הדרומי של ארגונים יהודיים לאומיים רבים, וכיום יש שפע של מוסדות יהודיים. אזור המטרופולין של אטלנטה נחשב לביתם של האוכלוסייה היהודית התשיעית בגודלה במדינה.

המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב וויטהול, שנראה כאן ב-1864, היה המקום של עסקים יהודיים מוקדמים רבים באטלנטה.

אטלנטה, שנוסדה לראשונה בשם מרתסוויל ב-1843, שינתה את שמה ב-1845, ובאותה שנה התיישבו בה היהודים הראשונים. שני המתיישבים היהודים הראשונים הידועים, ג'ייקוב האס והנרי לוי, פתחו יחד חנות ב-1846. עד 1850, 10% מהחנויות באטלנטה נוהלו על ידי יהודים, שהיוו רק 1% מהאוכלוסייה[3] ועבדו בעיקר בקמעונאות, במיוחד במכירת בגדים ומוצרים יבשים. עם זאת, מתיישבים יהודים מוקדמים רבים לא התיישבו בסופו של דבר באטלנטה, והתחלופה בקהילה הייתה גבוהה.

בשנות ה-50 של המאה ה-19, בשל התחלופה של חלק ניכר מהקהילה היהודית, לא היו שירותי דת עקביים ולא קהילה מאורגנת פורמלית. דבר זה השתנה בשנות ה-60 של המאה ה-19, לאחר ייסוד

במהלך מלחמת האזרחים, הקהילה היהודית בעיר לא הייתה כולה באותו צד של הסכסוך. כאשר הסתיימה המלחמה, והעיר נותרה לבנייה מחדש לאחר שנשרפה ברובה, כאשר הגנרל ויליאם שרמן וחייליו התקרבו לעיר, מילאו היהודים תפקיד גדול מבעבר במרחב הציבורי של העיר ובחברתה. כשהעיר הפכה למרכז "הדרום החדש", כלכלתה התרחבה במהירות, ופיתתה מספר יהודים לעבור לעיר. לפי נתון אחד, בשנת 1880, 71% מהגברים הבוגרים היהודים באטלנטה עבדו במסחר פרסומי, ו-60% היו בעלי עסקים או מנהלים. הקהילה הייתה מאוד נוכחת גם בפוליטיקה – שני יהודים מאזור אטלנטה נבחרו לבית המחוקקים של המדינה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, ובשנת 1875 אהרון האס היה ראש העיר. בנוסף, דייוויד מאייר עזר לייסד את מועצת החינוך של ג'ורג'יה וכיהן בה במשך עשור עד מותו ב-1890.

עלייה והקמת קהילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים קהילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט ליאו פרנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ליאו פרנק
ליאו פרנק

ליאו פרנק נולד בטקסס, גדל בניו יורק ועבר לאטלנטה כדי לעבוד במפעל העפרונות של דודו. הוא היה פעיל בקהילה היהודית באטלנטה לאחר הגעתו, נישא ללוסיל סליג, בת למשפחה יהודית בולטת באטלנטה, ונבחר לראש הסניף של בני ברית בעיר.

אמצע-סוף המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה יהודים עזבו את אטלנטה בעקבות משפטו והלינץ' של ליאו פרנק, אך המספר אינו ידוע.

רבנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפצצה של "המקדש" ב-1958[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 - סוף המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכה מיוחדת במוזיאון ברמן

הקהילה היהודית באטלנטה ראתה תנופת אוכלוסייה דרמטית ושינוי דמוגרפי בעשורים האחרונים, בעוד שהאוכלוסייה הכוללת של אטלנטה הגיעה גם לשיאים חדשים כאחת הערים הצומחות ביותר בארצות הברית.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]