טיוטה:יוסף שידא
יוסף שידא הוא שד המוזכר בתלמוד בבלי. נראה כי חז"ל הכירו שד זה, ואף היו עימו בקשר, לצורך
איזכור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד בבלי ישנו נידון האם קיים איסור יציאה חוץ לתחום אף מעל עשרה טפחים. אחת מהוכחות הגמרא הוא ממעשה שהיה:
הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפר' בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מעשרה לא דלמא יוסף שידא אמרינהו
פירוש הדברים: שנאמרו שבע הלכות בשבת בבוקר לפני רב חסדא שהתגורר בסורא, ובאותה השבת קודם שיצאה נאמרו אותן ההלכות לפני רבא בפומבדיתא, ומאחר שאותו תלמיד חכם שאמר את ההלכות וודאי שמר שבת, האפשרות היחידה הוא שהוא לא עבר על איסור תחומין בהליכה זו הוא בכך שעשה את הדרך למעלה מעשרה טפחים. ראיה זו נדחית בגמרא בכך שאפשר שאותו אדם היה 'יוסף שידא'.
בבלי: אמר רבי חנינא אמר לי יונתן שידא בבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו ודלמא צרה הואי תנא דבי רבי ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירין: