טיוטה:מצווה קיומית
מצווה קיומית הוא כינוי שכבר מופיע בתלמוד למצוות שאדם לא חייב לקיים אלא בתנאים מסוימים, אך כאשר מקיימם הדבר נחשב למצווה. בניגוד למצווה קיומית, ישנם מצוות שנחשבות 'מצוות חיוביות', אשר חובה לקיימם ואין אפשרות להיפטר ממנה.
בתלמוד ובאחרונים הובאו מספר דינים בהם מצוות חיובית שונות לענין כמה דינים ממצוות קיומית. בחלק מהדינים נחלקו האחרונים האם אכן ישנו חילוק בין סוגי המצוות או לא.
גדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, כלל המצוות כולם נחלקות לשני חלקים, החלק האחד הן מצוות קיומית - מצוות שאדם יכול לקיים ויכול שלא לקיים, והחלק השני הוא מצוות חיובית - מצוות שמוטלות על האדם והוא מחיוב לקיימם.
בכלל מצוות הקיומיות הן מצוות אלו:
- מצוות מעקה - חייב רק אדם שיש לו גג
- מצוות ציצית - חובה כאשר לבושים בגד שיש בו ארבע כנפות
בכלל המצוות החיובית הן רוב המצוות, ביניהם:
- ברית מילה - חובה על כל יהודי באשר הוא
- שמירת שבת - חובה על כל אדם, הן נשים הן גברים
- מצוות הנחת תפילין - חובה על כל אדם להניח תפילין.
במספר מצוות נחלקו האחרונים האם הן נחשבות כמצוות חיוביות או כמצוות קיומית, בין המצוות שנחלקו הן המצוות דלהלן:
- מצוות שילוח הקן - נחלקו הפוסקים האם אדם חייב לשלח את האם גם כאשר אין לו צורך באפרוחים או בביצים, כך למשל סבור החוות יאיר[1], אך לדעת החתס"ם סופר ועוד אחרונים, רק אם אדם רוצה לקחת אפרוחים או ביצים - חייב לשלח את האם[2].
- מצוות קידוש לבנה -
- מצוות השקאת סוטה - יש מהראשונים שכתבו שהיא מצווה חיובת על הבעל להשקות את אשתו שנסתרה, ויש שכתבו שהוא רשות.
- מצוות תשובה -
חילוקי דינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצווה הבאה בעבירה - לדעת המנחת חינוך[3] אין פסול מצווה הבאה בעבירה במצווות קיומית, ולכן אדם שמקיים מצוות ציצית על ידי עבירה, על אף שלא נחשב שקיים מצוות ציצית, אך גם לא נחשב שלבש ד' כנפות בלא ציצית, והוא כדין אדם שלא לובש כלל בגד של ארבע כנפות.
השערי יושר[4] חולק וסבור שכיון שגדר מצוות ציצית אינו בשלילה (לא ללבוש ארבע כנפות ללא ציצית), אלא בחובה, אזי דינו כמצווה חיובית ונחשב שלבש ד' כנפות בלא ציצית, וביטל עשה[5].
מצוות צריכות כוונה - במצווה קיומית לכו"ע אין צריך כוונה, אך אם כיוון שלא לצאת - לא יצא (ספר המקנה נג-ט ד"ה מלא).
מצוות לאו להנות נתנו - דנו המפרשים האם יש במצוות קיומיות דין מצוות לאו להנות ניתנו (שדי חמד ח"ד מ-צז עמוד 204).
טועה בדבר מצווה - לדעת האחיעזר, במצווה קיומית אין בו דין טועה בדבר מצווה[6]
ברכת המצוות לנשים במצוות עשה שהזמן גרמא - בספר אתוון דאורייתא כתב שבמצוות קיומיות שאף האנשים אינם חייבים בהם, אישה שמתקיימת את המצווה אינה רשאית לברך.