טיוטה:מראשוני עובדי חברת החשמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ראשוני העובדים והמנהלים בחברת החשמל השפיעו על צביונה של החברה ומלמדים על התהוותה של מערכת יחסי העבודה ודפוסי העבודה בחברה.

אברהם דסקל (1905 - 1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם דסקל היה מנהלה של תחנת הכוח בנהריים. מתוקף תפקידו ובשל קשריו עם האמיר עבדאללה הירדני ופנחס רוטנברג, מנהל חברת החשמל, היה דסקל אחראי על המשא ומתן בין הירדנים לשלטונות א"י שבמסגרתו הועברה השליטה על תחנת הכוח לירדנים. דסקל שכונה גם ה"מוכתאר" של נהריים תיאם את פגישת גולדה עם האמיר וגם את פגישת משה שרת (שרתוק). כמו כן, כמנהל מחוז ירושלים בתקופת מלחמת ששת הימים, היה דסקל אחראי על הטיפול תיקוני מערכת החשמל בעיר בעקבות המלחמה וכן דרש לאחד את חברת החשמל המזרח ירושלמית עם חברת החשמל הישראלית במטרה לשפר את איכות מערכת החשמל בעיר.[1]

יקותיאל בהרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק חייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק חייט היה מעובדיה הראשונים של חברת החשמל וניהל את תחנת הכוח בטבריה. בזמן מלחמת העצמאות נפלה תחנת הכוח נהריים בידי הירדנים וחייט שמר על המשך הספקת החשמל לאזור עמק יזרעאל וטבריה.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק חייט נולד באוקראינה ועלה לארץ עם אשתו מנוחה. השניים התגוררו עם עלייתם ארצה בטבריה. חייט היה היה מבוני תחנת הכוח הראשונה בטבריה בשנת 1922, שהוקמה על חורבות תחנה צבאית טורקית גרמנית שנבנתה בזמן מלחמת העולם הראשונה והיתה במצב רעוע. לעבודה הגיע בעקבות המלצת מנהל העבודה הראשי בכביש טבריה צמח, מהנדס מצרי בשם דמיו, שהמליץ עליו לראש העירייה חוסין אפנדי זהבי. למרות הקשיים בהשגת חומרי הבניה והפעלת התחנה, עבדה התחנה אך הפיקה חשמל שהתאים להארת הרחובות וכמה בתי נכבדים בעיר.[2]

פגישתו הראשונה עם פנחס רוטנברג כשחייט עבד סלילת כביש טבריה - צמח והתגורר במחנה הפועלים שהקים רוטנברג. באחד הימים נפגש רוטנברג עם הפועלים ותיאר להם את חזונו לכביש וניצול כוח המים להפקת חשמל לכל הארץ.  החזון של רוטנברג קסם לחייט שהיה חשמלאי בהכשרתו ובשנת 1925 החל לעבוד בהקמת תחנת הכוח בטבריה. ממפעלי החשמל הראשונים של רוטנברג וחברת החשמל.

חייט היה מעורב ברכישת המגרש להקמת התחנה של חברת החשמל. המגרש נרכש מהמופתי של טבריה, עבד אל סלם טברי, בעל אדמות עשיר. בני משפחתו הקשו על תהליך המכירה. חייט פנה לשני מכריו – יצחק חוט מהנדס העירייה וגרו קריצ'בסקי מושל המחוז והם עזרו בהסדרת הרכישה ורישום המגרש בטאבו.[3]

בשנת 1933 כשהתמנה למנהל התחנה, עבר חייט עם משפחתו להתגורר בה. בית משפחתו שכן בקומה השנייה.

בשנת 1934 בגלל מזג האוויר התרחש שיטפון בטבריה שהציף את רחובות העיר והעלה את מפלס הכינרת. בין השאר הציף השיטפון את בית המשאבות שסיפק מים לבתי העיר. חייט וצוות חברת החשמל בשיתוף עם עובדי העירייה ניקו את הבוץ מהאזור ואז פירקו את המשאבות והעבירו אותם לתיקון ויבוש בתחנת הכוח בנהריים. הייבוש ארך כמה ימים ובזמן זה תיקנו עובדי חברת החשמל בניצוחו של חייט את רשת החשמל בעיר.[2]

בשנת 1935 התמנה חייט למרכז עבודות מדידת המים בשטח שבין גשר בנות יעקב ושפך הירדן לכיוון הכנרת. בזכות עבודות המדידה יכלו מהנדסי תחנת הכוח בנהריים  להתאים את התכנון לנפח הספיקה של הנחלים.

לאחר נפילת תחנת הכוח בנהריים הצליח חייט לצמצם את הפגיעה בהספקת החשמל. ב14 למאי כשהודממה תחנת הכוח החל חייט להפעיל גנרטור ישן ששמר על הספקת החשמל למבנים חיוניים כמו בית החולים "שוויצר" בטבריה. כמו כן, דאג חייט לחווט מחדש את רשת החשמל וחיבר את האזור לתחנת הכוח בחיפה, בכדי שאזור עמק יזרעאל ימשיך לקבל חשמל.[4]

תרומתו של חייט למאבק של המלחמה לא הסתכמה רק בשינוי חיבורי החשמל. חייט יזם את פתיחת סכר דגניה בכדי להציף את אפיק הירדן ובכך הקשה על פלישת הכוחות העירקים באזור הצפון.

בשנת 1955 עבר חייט למרכז הארץ ועבד במרכז הטכני של מחלקת תחנות המשנה במחוז דרום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק חייט, שמרנו על האור : (מיומנו של מפקח על רשת החשמל, בתקופת מלחמת הקוממיות, 1948-1947 בטבריה ובסביבתה) , תל אביב : הד ההגנה, בטאון ארגון חברי ההגנה - מחוז תל אביב, תשי"ט
  • נאור מרדכי, ברכת החשמל, הוצאת יד בן צבי, 2003.
  • זוהר אברהם, חשמל מתוך האש – חברת החשמל וה'הגנה',1948-1920, חברת החשמל, היחידה לתקשורת ויחסי הציבור, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תיק עדות אברהם דסקל, ארכיון חברת החשמל
  2. ^ 1 2 תיק עדות יצחק חייט, ארכיון חברת החשמל. מיכל A3669
  3. ^ מרדכי נאור, ברכת החשמל, ירושלים: יד בן צבי, 2003
  4. ^ חייט יצחק, שמרנו על האור - מיומנו של מפקח על רשת החשמל בתקופת מלחמת הקוממיות 1947-1948 בטבריה וסביבתה, תל אביב: הוצאת הד ההגנה, בטאון ארגון חברי ההגנה, מחוז תל אביב, תשי"ט