טיוטה:ניהול חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניהול חברתי הוא מושג הכולל את מגוון הכישורים להם נצרך המנהל החברתי בארגוני המגזר השלישי.
הכישורים כוללים ידע בתחום החברתי, מיומנויות, מקצועיות וחזון להובלת הארגון לשינוי חברתי. המנכ"ל החברתי הוא אשר מוביל את הארגון למימוש ההשפעה החברתית כפי שהיא מוגדרת בחזון הארגון ועליו לשלב בין ערכי המקצוע הניהול הכללי לבין תפיסות עולם, האסטרטגיות וביצוע בפועל.

הגדרת המושג: הניהול החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הניהול החברתי היא בראש ובראשונה יצירת שינוי חברתי והשפעה על הרמה החברתית. הניהול החברתי מאופיין בתפיסת עולם ערכית ורגישות לאחריות חברתית. הניהול החברתי דורש הכרות מעמיקה ורחבה עם סוגיות חברתיות וצרכיה השונים והמגוונים של החברה בכלל והחברה האזרחית בפרט. הניהול החברתי מחייב יצירת שותפויות עם ארגונים ובעלי אינטרסים שונים כאשר המטרה המרכזית היא לייצר השפעה חברתית רחבה ככל הניתן. הניהול החברתי דורש מאמץ תמידי לאיתור וגיוס משאבים לטובת קידום החזון החברתי.

רקע מגזר שלישי בעולם ובישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות התשעים המגזר השלישי התרחב, התפתח והפך לשחקן מרכזי בכלכלה ובחברה בישראל ומחוצה לה. מספר הארגונים גדל בצורה משמעותית, תפקידם התפתח מעבר למתן שירותים גם לתחומים של טיפוח מדע, אמנות, זכויות אדם ושמירה על צביון דמוקרטי[1]. התפתחות זו נבעה מנסיגה של מדיניות רווחה, ירידה באחריות הממשלות כלפי תושביהן, הפרטות במשק, מודעות הציבור לקידום זכויותיו, ופיתוח מקביל של יכולות הארגונים לקדם אג'נדות ואינטרסים של קבוצות בחברה.

גם בישראל חל גידול משמעותי במספר העמותות הרשומות, ובשנת 2007 עמד כוח העבודה של מגזר זה ב 11% מכלל המשק בישראל. העמותות בישראל מפוקחות מטעם משרד המשפטים על ידי רשם העמותות והחל"צ המדווח כי מאז הקמתו בשנת 1981, הוגשו כ-55,000 בקשות לרישום עמותות.
כיום רשומות בישראל כ-33,000 עמותות, ולפי הערכה כ-15,000 מתוכן הן עמותות פעילות. כמו כן, רשומות בישראל כ-900 חברות לתועלת הציבור.

בעקבות המשבר העולמי פיננסי בשנת 2008 שפקד את הכלכלה בארצות הברית התגלתה הונאת הענק של ברנרד מיידוף. היקפה המשוער של ההונאה הגיע לכ-65 מיליארד דולר ובין נפגעיה היו פדרציות וארגוני צדקה יהודים רבים, כגון ארגון נשות הדסה ועוד. הדבר השפיע על הספירה הציבורית שגם לפני כן ציפתה מארגוני המגזר השלישי להוכיח הצלחה ואפקטיביות, רצון לשקיפות, אחריות וניהול מקצועי ואמין.
עקב עליית כוחו של המגזר השלישי, וייחודיותו בפיתוח פילנתרופיה, הנהלות מתנדבות, והיותם בין גוף ציבורי לפרטי - נוצר צורך לפיתוח תשתית רעיונית ומעשית של המגזר השלישי בישראל[2]. ארגוני המגזר השלישי נדרשים להוכיח הצלחה ואפקטיביות, רצון לשקיפות, אחריות וניהול מקצועי ואמין. לשם כך, בעשורים האחרונים פותחו תוכניות תואר שני לניהול מלכ"רים באוניברסיטאות בישראל, ארגונים המציעים ניהול ידע, למידה והשתלמויות בתחום ופותח תחום שלם העוסק בחקר התורה המעשית.

תורת הניהול החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד התהליכים לפיתוח הידע המקצועי בתחום תורת הניהול החברתי ובתוכו ניתוח תפקיד המנהל החברתי נעשה בארגון שיתופים. ארגון שיתופים עוסק בקידום ובחיזוק ההשפעה החברתית של מנכ"לים מהמגזר השלישי, ומסייע להם להתפתח מקצועית ואישית.
במסגרת התהליך פותח מתווה לקידום הניהול החברתי בישראל, הוגדרו עקרונות והנחות שמהווים תשתית מושגית ותפיסתית לפיתוח הניהול החברתי כתורה ניהולית, ביניהם חמשת עמודי היסוד הללו:

  • פיתוח תורה יישומית
  • פיתוח מערך הכשרה ולמידה
  • גיבוש ”מילייה“ מקצועי וגאווה מקצועית
  • הכרה מקצועית פנימית וחיצונית
  • כתיבה והטמעה של קוד אתי

כמו כן, הוגדרו חמישה אשכולות מרכזיים המהווים את מרכיבי התפקיד הקריטים למנהל חברתי, כאשר אופן מימושם שונה וגם חשיבות כל אשכול ביחס לרעהו:

  1. בעל חזון ומעורר השראה - מנהיכ הפועל למימוש ייעודו וחזונו של הארגון לשינוי פני החברה ולקידום החברה האזרחית בישראל.
  2. סוכן שינוי - הכרת הסביבה הארגונית והבנת דרכי הפעולה, בעלי העניין השונים תיאום ביניהם ויכולת הסתגלות לשינויים בסביבה.
  3. בונה קשרים ויוצר קהילה - תקשורת משותפת עם הנהלת הארגון והעובדים גם יחד וגיוס שותפים מתמיד.
  4. מפתח ומתפעל משאבים - פיתוח תשומות הארגון הבאים לידי ביטוי באמצעות הון, קשרים, ידע, תקשורת ופוליטיקה.
  5. מוביל אנשים וביצועים - תרגום החזון לתוכנית עבודה פרקטית והבאה לידי ביצוע באופן מיטבי תוך מתן הכשרות וצמיחה אישית ומקצועית לעובדים בארגון.

בין לניהול חברתי לניהול עסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנעשה בשנת 2010[3] בחן את אפקטיביות ומקצועיות הניהול החברתי אל מול התבוננות במודלים ניהוליים מצליחים בעולם העסקי. המחקר קבע כי יש מה ללמוד מהניהול העסקי, עם ההבנה כי ניהול חברתי הוא מקצוע העומד בפני עצמו ובעל מאפיינים ייחודיים ולהיזהר מהשוואות מידיות. המחקר גילה כי ליכולות הניהול של מנכ"לי העמותות ישנה מוטת השפעה רבה על הארגון. ישנה חשיבות רבה למנהיגות והחזון שלהם, המוטיבציה הגבוהה, והאידאולוגיה העומדת בבסיס התפתחות של המגזר השלישי ויכולתו. הערך המוסף שמביאה איתה דמות המנהל יחד עם כלים עסקיים ויישום הידע המושכל שנצבר בעולם הניהול העסקי מהווים מתווה להצלחה המנהל החברתי והארגון כולו.
יש המסתייגים מההשוואה ביניהם עקב השוני הרב בין התחומים והצורך של מנהל חברתי להתמודד עם ריבוי בעלי העניין, הצרכנים והלקוחות, ציפיות הקהילה, וניהול עובדים ומתנדבים גם יחד. כמו גם הצורך לגייס משאבים.

הניהול החברתי: התמקצעות מול חובבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלים בארגונים ללא כוונת רווח נטו בעבר לפעול מתוך אינטואיציה והשראה ובצורה חובבנית ופרימיטיבית כיום, נדרש ממנהלים חברתיים לשנות את תפיסתם הניהולית, להתמקצע ולהשתכלל. תפקידם המרכזי הוא להתאים את דפוס הניהול לצרכים המשתנים בשטח ולדאוג להביא את הארגון לצמיחה והתחדשות.
על המנהל החברתי להקפיד להשקיע במשאב האנושי בארגון, להאציל סמכויות ולהעצים את חברי הצוות כך שיהיו שותפים בתהליכי קבלת החלטות.
תפקידו של המנהל הוא לנהל את הארגון בדרך שיטתית, רציונלית ויעילה, לעבור לניהול ידע מאורגן ושיטתי ולהפעיל מערכות מידע מתקדמות כתנאי בסיסי להשגת מטרות הארגון.
מנהל חברתי המבקש להביא את הארגון לחדשנות ארגונית וליכולת לפרוץ לתחומי שירות ואוכלוסיות חדשות חייב לחתור להקטנת התלות הכספית של הארגון במקורות ממשלתיים מתוך סכנה שתלות גדולה מדי עלולה לגרום לו לאמץ התנהגות שמרנית שמשמעותה ציות להוראות ולהנחיות הגורם המממן.
ארגון המבקש להיות גמיש ובעל יכולת התאמה מהירה לסביבה משתנה, חייב לדאוג למקורות הכנסה עצמאיים ולהרחיב את קהל הלקוחות.
על הארגון להיעזר בתוכניות של שווק וגיוס משאבים ולהרחיב את מקורות ההכנסה שלו.
במטרה להציג רמה גבוהה של יעילות ארגונית, שתבטיח את מיצובו של הארגון בסביבה תחרותית, על הארגון לשים דגש על היבטים של נגישות, זמינות, ואיכות השירות, לשם כך הניהול האינטואיטיבי אינו מספיק ועל מנהלי הארגונים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות של הערכת ביצועים וחתירה מתמדת לשיפור השירות[4].

אתגרי הניהול החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת הניהול - ישנם מודלים רבים הבוחנים את המנהל המצליח והקשר בין ביצועיו להצלחת הארגון. בין היתר, בוחנות תאוריות אלו את יכולות ניהול המשימות, ניהול האנשים והאיזון בין השניים. בחינת הצלחת הארגון עומדת על שלושה גורמים מרכזיים - אישיות המנהל וערכיו, עמדותיו לגבי ביצוע המשימה ותפיסת התפקיד שלו, והמיומנות המקצועית אותה צבר על בסיס ידע וניסיון חיים[5].
בניהול ארגון חברתי בולט יותר המאפיין של המוטיבציה האידאולוגית לתפקיד ורצון המנהל לפעול למען שינוי חברתי. עקב תכונה בולטת זו בבחינת המצב המצוי, ניכר כי קיים מחסום בקבלת החלטות מושכלות ובחוסר מיומנות ניהולית גרידא. עם זאת הניהול החברתי מורכב דווקא עקב הצורך לשלב בין ההבטים הטכניים-תפעוליים לבין הערכיים והאידאולוגיים, ללא אובדן של הרוח והחזון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (Guidstar, 2008; Schuman, 200)
  2. ^ גדרון ב' (10.12.2003) ניהול מלכ"רים:כל אחד יכול? אתגרי מנהיגות וניהול בתקופת משבר: הכניס השני של המגזר השלישי בישראל קובץ מאמרים. הארץ
  3. ^ עמית ר' וקריינדלר, מ' (2010). ניהול המשפיע על שיפור הביצועים במגזר השלישי: מה ניתן ללמוד ממנהלים מצליחים במגזר העסקי. חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל (ג 1 65-33).
  4. ^ מחובבנות למקצוענות – הצורך בשכלול דפוסי הניהול בארגונים ללא כוונת רווח פרופ' הלל שמיד, קובץ מאמרים,הכינוס השני של המגזר השלישי בישראל, מגזר ההתנדבות והמלכ"רים. (ע"ר), 10 בדצמבר 2003
  5. ^ (Collins 2002, Hambrick 2007)