טיוטה:פיליפ יוהאן פון סטרלנברג
פיליפ יוהאן (יוהאן) טברט פון סטרהלנברג (1676 – 1747) היה קצין בצבא השוודי של המלך קארל ה-12 במלחמת הצפון, בשנת 1703 קיבל דרגת סרן. לאחר הקרב בפולטבה, הוא נפל בשבי הרוסי[1] ונשלח לסיביר לטובולסק, שם שהה בשבי במשך 13 שנים. כאן הוא אסף חומר אתנוגרפי וקרטוגרפי עשיר ומידע על תגליות בחלק הצפון-מזרחי של אסיה ברבע הראשון של המאה ה-18, שבהם השתמש ליצירת המפה "רוסיה וטטאריה הגדולה 1730" והספר "תיאור היסטורי וגאוגרפי של החלקים הצפוניים והמזרחיים של אירופה ואסיה", שפורסם בסטוקהולם ב-1730.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1676 בעיר שטרלזונד (מחוז פומרניה), השוכנת על חופי הים הבלטי. העיר הייתה חלק מברית ההנזה, על פי הסכם שלום ב-1648, היא הלכה לשוודיה הוא בחר בקריירה צבאית ונכנס ב-1694 כמתנדב בצבא השוודי. הוא בנה ביצורים בסטרלסונד ובויסמר.
מתחילת מלחמת הצפון היה בצבא. בשנת 1703 קיבל דרגת סרן על השתתפותו בהסתערות ובכיבוש מבצר טורן. ב-31 בינואר 1707, העניק קרל ה-12 תואר אצולה ואת שם המשפחה סטרלנברג על אומץ לב.[2] ב-27 ביוני 1709 הוא השתתף בקרב על פולטבה. הוא נפל בשבי[3] ונשלח למוסקבה, משם בתחילת 1711 לחלינוב, ובקיץ הועברו כל הקצינים השוודים השבויים לטובולסק. בטובולסק הוא אייר שלוש מפות גאוגרפיות של סיביר, אך איבד את כולן. הראשונה נשרפה ב-1715.
מאוחר יותר הגיעה מפה זו אל הצאר פיוטר אלכסייביץ', ועל סמך חומריה חובר רישום גאוגרפי של קמצ'טקה, שנחרט ופורסם לראשונה בנירנברג על ידי יוהאן בפטיסט הומאן ב-1722. אין מידע על גורל המפה השנייה והשלישית נבחרה על ידי הנסיך מאטוויי גגארין בשנת 1718, שאסר על סטרלנברג לעסוק במיפוי. כפי שכותב אל.ס בגרוב, סטרלנברג זיהה מאוחר יותר בכתבה שפורסמה באמסטרדם בעילום שם בשנים 1725–1726 מפה שלו שתוארה כשייכת ל"קצינים שוודים שנשבו" ונבחרה על ידי גגארין.
לאחר שפגש את סטרלנברג במהלך שהותו בטובולסק, המדען הגרמני דניאל גוטליב מסרשמידט פנה לממשלת טובולסק בעצומה לאפשר לטאברט וקפל לצאת איתו למשלחת. הנסיך צ'רקסקי, בצו מ-27 בפברואר 1721, התיר ל"אסירים השוודים של הקצין הראשי איוואן פיליפוב טברט והקצין התת-קצין דניל קאפל" ללוות את מסרשמידט במשלחתו.[4][5] בסיביר הוא ביקר בטומסק, נארים, אבקאן, קרסנויארסק, יניסיסק.
לאחר כריתת הסכם השלום בנישטדט, קיבל סטרלנברג אישור לחזור לשוודיה. עזב את קרסנויארסק למוסקבה ב-13 במאי 1722. בשנת 1723 חזר פון סטרלנברג לשוודיה, שם קיבל דרגת לוטננט קולונל. ב-1740 מונה למפקד מבצר קרלסגם.
סטרלנברג מת בשנת 1747 באחוזה של אשת אחיו פר זיגפריד בייטינג.
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיליפ יוהאן פון סטרלנברג הוא אחת הדמויות הראשיות ברומן מאת אלכסיי איוואנוב "טובול" (2017) ובעיבוד הקולנועי באותו שם (2018).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיליפ יוהאן פון סטרהלנברג. Vorbericht eines zum Druck verfertigten Werckes von der grossen Tartarey und dem Koenigreiche Siberien. שטוקהולם, 1726 (מהדורת טקסט מלא משנת 1726 בגרמנית)
- פיליפ יוהאן פון סטרהלנברג. Das Nord- und ostliche Theil von Europa und Asia ... In verlegung des autoris, 1730 (מהדורת טקסט מלא של הספר משנת 1730. בגרמנית)
- מאמר "השערות על מקורם של הננטים" (בהנחה של שטרלנברג)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ существуют две версии истории его пленения — см.: Новлянская М. Г. Филлип Иоганн Страленберг. Его работы по исследованию Сибири. — М.-Л.: Наука, 1966. — С. 27.
- ^ Новлянская М. Г. Филипп Иоганн Страленберг. Его работы по исследованию Сибири. М.-Л.: Наука, 1966. С. 25—26.
- ^ Новлянская М. Г. Филипп Иоганн Страленберг. С. 27.
- ^ Новлянская М. Г. Даниил Готлиб Мессершмидт и его работы по исследованию Сибири. Л.: Наука, 1970. С. 22. сноска 25.
- ^ Напольских В. В. Дважды забытый (Д. Г. Мессершмидт — первый исследователь удмуртского языка и культуры)
קטגוריה:בלשנים ולשונאים שוודים קטגוריה:ילידי 1676 קטגוריה:נפטרים ב-1747