פומרניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פומרניה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פומרניה (פירושונים).
מפת פומרניה בהגדרתה המצומצמת

פומרניהגרמנית: Pommern; בפולנית: Pomorze) הוא שמו של אזור היסטורי המשתרע לאורך חופו הדרומי של הים הבלטי, ונמתח משם מעט דרומה אל פנים הארץ. בהגדרתו המרחיבה, האזור הפולני של פומרניה כולל את הווייווידות הפולניות פומרניה, פומרניה המערבית וקויאוויה-פומרניה; והאזור הגרמני של פומרניה כולל את מדינת מקלנבורג-מערב פומרניה.

גודלו של האזור וגבולותיו אינם ברורים דיים, וההגדרה של האזור לא הייתה קבועה לאורך השנים. תחת זאת בבגדרות המקובלות הוא מתפרס על שטח של כ-70,000 קילומטרים רבועים, שטח בו מתגוררים כשבעה מיליון תושבים, כמיליון וחצי מהם מתגוררים בחלק הגרמני, והשאר בחלק הפולני. בפומרניה ישנם ערי נמל גדולות וחשובות, כמו גם עיירות רבות. מחוץ למרחבים העירוניים הענפים של פומרניה תנאי השטח של האזור מאופיינים במישוריות רחבה, הגם שמידי פעם המישוריות מופרת על ידי גבעות ואף הרים, המרוכזים בעיקר בפנים הארץ של פומרניה הפולנית. באזור אפשר למצוא יערות לרוב, אם כי בעיקר אדמות חקלאיות. כמו כן אפשר למצוא במקום גם אגמים רבים הפזורים על פני השטח כולו, כמו גם ביצות ושפכי נהרות.

העיר הגדולה והחשובה ביותר באזור פומרניה היא גדנסק שבמזרחו, כאשר ערים חשובות אחרות הן שצ'צ'ין שבמרכזו ורוסטוק שבמערבו.

אזור פומרניה גובל בצפון בים הבלטי, במזרח ובדרום במזוביה ובפולין גדול, ובמערב בברנדנבורג.

הגדרה ומשמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפולנית מכונה האזור Pomorze, בגרמנית Pommern, ובלטינית Pomerania. שמות אלו לדעת רוב החוקרים קשורים לביטוי מהסלאבית עתיקה po-more, צירוף של po - אשר משמעותו "ליד" או "בסמוך", ו-more - אשר משמעותו "ים". בכך מרמז הביטוי לאפיון המרכזי של פומרניה, אזור החוף של דרום הים הבלטי.‏[1][2][3] פומרניה מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1046 במרומז,‏[4] ובצורה מפורשת מספר שנים לאחר מכן. במהלך המאה ה-12 מבצע ההיסטוריון גאלוס אנונימוס שימוש רב במונח פומרניה לתיאור בקירוב של האזור אותו אנו מכנים היום בשם זה. לאנונימוס הייתה תרומה להפיכתו של המונח למקובל. אדם נוסף שבאותה התקופה פעל באזור היה המיסיונר הגרמני אוטו מבמברג, אשר ביצע שימוש רב בכתביו בכינוי פומרניה.

הגבול המסורתי המזרחי של פומרניה הוא בשפך נהר הויסלה (Vistula) במפרץ גדנסק, והגבול המערבי המסורתי של האזור הוא שפך נהר הרקניץ (Recknitz) מזרחית למפרץ פומרניה.‏[5] בשנת 1121, הוקמה לראשונה ישות מדינית שנשאה את שמו של אזור פומרניה - דוכסות פומרניה (Herzogtum Pommern). מדינה זו האריכה כ-500 שנים, והגיע לקיצה בשנת 1637.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזרחו של חוף פומרניה משתרע מפרץ גדנסק - מפרץ גדול ורחב אליו נשפך נהר הויסלה. סביב המפרץ יש מישור הנמתח הרחק דרומה לתוך הארץ לאורך נהר הוסילה, עמוק השפלה הרחבה של אזור פולין גדול. מערבה ממפרץ גדנסק שפלת החוף מצטמצמת במידה רבה והופכת צרה, כאשר מאפילה עליה מדרום רמה רצופת גבעות גבוהה יחסית. בהמשך, באזור הווייוודה פומרניה המערבית, שפלת החוף מתרחבת שוב לכיוון דרום, כאשר אגן ההיקוות של נהר הנייסה מנקז את מימי אזור זה ואלו שמדרום לו אל הים הבלטי. נהר הנייסה נשפך לים במפרץ פומרניה, בצמוד לגבול פולין-גרמניה של ימינו. עוד מערבה, בשטחי גרמניה, שפלת החוף מתרחבת עוד יותר לכיוון דרום. בעוד החלק הפולני של פומרניה מתאפיין בקו חוף ישר, כשממשיכים אל גרמניה הופך החוף למחוספס כשלאורכו מפרצים קטנים ואיים רבים. האי הגדול ביותר הוא האי ריגן, אשר בולט את תוך הים הבלטי. משם ממשיך קו החוף בכיוון דרום מערב אל תוך מפרץ ליבק. בעוד אזור החוף של פומרניה מחוסר יערות בעיקר, ככל שמדרימים אפשר למצוא יערות רבים כמו גם מרחבים חקלאיים רחבי ידיים.

מפת אזור פומרניה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה מהמאה ה-17 המציגה את דוכסות פומרניה

העת העתיקה וימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות אנושית ראשונה באזור פומרניה החלה לאורך נהר הויסלה עם תוך עידן הקרח האחרון, לפני כ-13,000 שנים.‏[6] בעת הקדומה חלפו על פני המקום עמים רבים, כאשר בתחילה האו יושב ככל הנראה על ידי בלטים, ומאוחר יותר על ידי גרמאנים. במאות הראשונות לסיפרה החלו מתיישבים סלאבים לפקוד את האזור מדרום, ומתיישבים סקנדינבים עשו זאת מצפון.‏[7][8][9] החל מהמאה ה-10 גורמים חיצוניים כבשו את מרבית האזור - בעוד ממזרח דוכסים פולנים הכניעו מספר שבטים מקומיים, ממערב האימפריה הרומית הקדושה וממלכת דנמרק הרחיבו את שליטתם באזור.‏[10][11][12] במהלך המאה ה-12 התנצרו רוב תושבי פומרניה, אשר קודם לכן דגלו באמונות פגאניות מקומיות. תשובי פומרניה התנצרו בידיו של הקדוש אוטו מבמברג. באותן השנים השליטה המדינית על האזור הוסדרה והפכה ליציבה יחסית. הקצה המזרחי של פומרניה עבר לשליטתה של ממלכת פולין. מרכז פומרניה עבר לשליטה של דנמרק, אשר הקימה במקום מדינת חסות שבסיסה היה באי ריגן. במקביל החלק המערבי של פומרניה הועבר לשליטת האימפריה הרומית הקדושה, כאשר התבססה במקום "דוכסות פומרניה", דוכסות שייתה כפופה לאימפריה הרומית הקדושה.‏[13][14] בשנת 1325 הגיעה נסיכות ריגן הפרו-דנית אל סופה, והקרקעות שלה הועברו לשליטתה של דוכסות פומרניה - דבר אשר חיזק דוכסות זו והפכה אותה לשחקן משמעותי יותר.‏[4] במהלך המאה ה-14 גם המסדר הטבטוני קנה לו אחיזה בחלקים מפומרניה, זאת במסגרת מדינת המסדר הטבטוני אשר רכשה לעצמה שטחים סביב מפרץ גדנסק. באותן השנים הואצה גם הגירה של גרמנים אל אזור פורמניה, הגירה אשר דחקה מהמקום סלאבים רבים.‏[9][4]

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורבות בשצ'צ'ין עם תום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945

במהלך המאה ה-16 חדרה הרפורמציה הפרוטסטנטית גם לאזור פורמניה. בעוד שטחי דוכסות פומרניה והטבטונים קיבלו את הנצרות הפרוטסטנטית, פומרניה הפולנית המשיכה לאחוז בנצרות הקתולית.‏[4][15][16] במהלך מלחמת שלושים השנים (1618-1649), האוכלוסייה של פומרניה הידלדלה באופן קיצוני, והאזור ספג הרס וחורבן בממדים גדולים.‏[4] עם תום המלחמה הגיעה דוכסות פומרניה לקיצה, וזו חולקה בין האימפריה השבדית לפרוסיה, כל זה כאשר חלקים ממזרח פומרניה ממשיכים להיות תחת שלטון ממלכת פולין. בין השנים 1720 ל-1815 העבירה שבדיה את השליטה בפומרניה לידי פרוסיה. עד מהרה פרוסיה גם תפסה את השטחים שהיו מצויים בידי פולין, ובכך עבר אזור פומרניה כולו לנתון לשליטה גרמנית.‏[4] במאה השנים הבאות, תחת השלטון הגרמני - בתחילה זה של פרוסיה ובהמשך זה של הקיסרות הגרמנית, סבלה האוכלוסייה הפולנית במקום מאפליה ודיכוי תרבותי ולאומי. בעקבות תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, החלק המרכזי פומרניה של חזר לשלטון פולני (מה שלימים יכונה "המסדרון הפולני"), כאשר העיר גדנסק מוגדרת כעיר החופשית דנציג.

בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי של פולין, חזר החלק המרכזי של פומרניה לשלטון גרמני. בשנים הבאות גירשו הגרמנים את האוכלוסייה היהודית של פומרניה, כאשר רובם ככולם של יהודים אלו עתידים למצוא לבסוף את מותם במסגרת השואה.‏[17] תחת עול השלטון הנאצי, עשרות אלפי פולנים גושרו מפומרניה שסופחה לרייך, ולמעלה מ-40,000 פולנים נהרגו בהוצאות להורג ובמחנות כפייה. הפולנים אשר נפגעו באופן הקשה ביותר היו אנשי אליטה מהמעמד הגבוה - בעיקר מורים, אנשי עסקים, כמרים, פוליטיקאים, קציני צבא לשעבר ועובדי מדינה. באנשים אלו ראו הגרמנים חשיבות אסטרטגית לפגוע.‏[18] במקביל לכל זאת בשנים 1940-1943 אלפי מתיישבים גרמנים הגיעו לפומרניה הפולנית ממערב, וקבעו את ביתם במקום. לאחר תבוסתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, הגבול הגרמני-הפולני הועבר בכ-100 קילומטר מערבה לקו אודר-נייסה, כאשר לראשונה בהיסטוריה רובו של פומרניה מצוי בשליטה פולנית, מצב עניינים שנמשך עד ימינו.‏[4][9] כמעט כל הגרמנים שנשארו ממזרח לקו הגבול, גורשו ממנו אל מזרח גרמניה ומערבה. לאחר המלחמה, פולנים רבים שגורשו מפומרניה, חזרו אליה בהדרגה.‏[19][20] באותה השנה הקימו הסובייטים במרכז אירופה את הרפובליקה העממית הפולנית והרפובליקה העממית הגרמנית (מזרח גרמניה), כל זה כאשר אזור פומרניה נמצא בתווך - לכאורה מדינות קומוניסטיות עצמאיות, אך בפועל כאלו הנתונות למרותה של מוסקבה. תחת השלטון הקומוניסטי ידע אזור פומרניה בנייה מחדש, ותחום הספנות בו פרח והתפתח. למרות זאת, כבכל פולין ומזרח גרמניה המצב הכלכלי היה איננו מיטבי, וזכויות אדם ואזרח דוכאו באופן נרחב. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, התפרסמה במיוחד תנועת סולדריות הפולנית - איגוד מקצועי שהיה למעשה גם ארגון פוליטי, ארגון ששאף לדמוקרטיזציה וליברליזציה של פולין. בסיס כוחו של הארגון היה באזור פומרניה, אשר באותן השנים ידע שביתות הפגנתיות רבות במגזר הספנות לצד אירועי מחאה אחרים. עד סוף שנות ה-80 נפל המשטר הקומוניסטי בפולין, וזה הוחלף ברפובליקה השלישית הפולנית. במקביל, באותן השנים ממש, נפל גם המשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה, וזו אוחדה למדינה אחת.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פומרניה ידועה בערי הנמל הגדולות והחשובות שלה, אשר מהוות כר פורה לתעשיית ספנות רחבה. שיעור העירוניים בפומרניה גבוה יחסית, ולצד ערים גדולות אפשר למצוא בו עיירות רבות וכן כפרים אינספור.

הערים הגדולות והמרכזיות באזור פומרניה
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014) מדינה מחוז
Gdansk widok z diabelskiego mlyna 15.jpg
POL Gdańsk COA.svg
גדנסק
Gdańsk
461,935 Flag of Poland.svg  פולין פומרניה
2009-05-30-polska-by-RalfR-30.jpg
POL Szczecin COA.svg
שצ'צ'ין
Szczecin
408,105 Flag of Poland.svg  פולין פומרניה המערבית
Bdg NoweSpichrze 7 07-2013.jpg
POL Bydgoszcz COA.svg
בידגושץ'
Bydgoszcz
358,614 Flag of Poland.svg  פולין קויאוויה-פומרניה
POL.Gdynia.SeaTowers.DarPomorza2009.jpg
POL Gdynia COA.svg
גדיניה
Gdynia
247,792 Flag of Poland.svg  פולין פומרניה
Rostock.jpg
Rostock Wappen.svg
רוסטוק
Rostock
203,431 Flag of Germany.svg  גרמניה מקלנבורג-מערב פומרניה
Budynek poczty autor adrian bober.JPG
POL Koszalin COA.svg
קושאלין
Koszalin
109,165 Flag of Poland.svg  פולין פומרניה המערבית
Schwerin Cathedral Aerial View 2012.jpg
DEU Schwerin COA.svg
שוורין
Schwerin
91,583 Flag of Germany.svg  גרמניה מקלנבורג-מערב פומרניה
Stralsund, Blick von der Marienkirche (2013-07-07-), by Klugschnacker in Wikipedia (7).JPG
Wappen Stralsund.svg
שטרלזונד
Stralsund
57,301 Flag of Germany.svg  גרמניה מקלנבורג-מערב פומרניה

שפה, זהות ותרבות מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה לשונית, השפה השלטת כיום בחלק הפולני של פומרניה זה הפולנית הסטנדרטית, ובחלק הגרמני של פומרניה זה הגרמנית הסטנדרטית. בפרט, בחלק הגרמני ישנה אחיזה רחבה לגרמנית התחתית, ובחלק הפולני יש מיעוט המדבר בשפה ייחודית הקרובה לפולנית - השפה הקזוביאנית.

בניגוד לחלקים אחרים בפולין או גרמניה, פומרניה היוותה ועודנה לאורך השנים אזור בעל תרבות מגוונת וייחודית. מיקומו של האזור כנקודת מפגש פולנית-גרמנית, יצר לאורך השנים השפעות הדדיות שהקרינו על האוכלוסייה במקום. לא פחות חשוב מכך, המיקום על שפת הים הבלטי הזמין השפעה סקנדינבית רחבה. המטבח של פומרניה ייחודי מאזורים אחרים בפולין וגרמניה, בעיקר בהיותו מטבח עם ביסוס רחב על מאכלי ים. בנוסף מאכלים סקנדינביים רבים, ובפרט משבדיה, מוצאים להם מקום רחב גם היום, משני צידי הגבול הפולני-גרמני.

בשונה מאזורים היסטוריים בפולין כפולין קטן וכשלזיה, הזהות המקומית של תושבי פומרניה היא מצומצת יותר, ומגבלת בדרך כלל לשדה התרבותי כאשר גם זה נעשה לרוב בצורה מינימלית. בדומה לכך המכנה המשותף הלאומי והתרבותי כיום בין תושבי החלק הפולני של פומרניה לבין החלק הגרמני של פומרניה הוא מכנה משותף נמוך, אם בכלל קיים כזה.

מפת ניבים של השפה הפולנית:
      פולנית קשוביאנית;       פולנית מזוביאנית;       פולנית פולין קטן;       פולנית פולין גדול;       פולנית שלזית
מפת ניבים של השפה הגרמנית:
      גרמנית תחתית;       גרמנית תיכונה;       גרמנית עילית

יהדות פומרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1905 היו בפומרניה 10,000 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ירד מספר היהודים ל-7,700. במלחמת העולם השנייה נעקרו כל הקהילות היהודיות ורוב התושבים נספו בשואה. אך כיום בפומרניה יש קהילה קטנה של כמה מאות יהודים שהיגרו אליה אחרי המלחמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Der Name Pommern (po more) ist slawischer Herkunft und bedeutet so viel wie „Land am Meer“. (Pommersches Landesmuseum, German)
  2. ^ The American Heritage Dictionary of the English Language, Fourth Edition, 2000, Pomerania [2]: "Pomerania is the medieval Latin form of German Pommern, itself a loanword in German from Slavic. The Polish word for Pomerania is Pomorze, composed of the preposition po, "along, by," and morze, "sea." The Slavic word for sea, more, which becomes morze in Polish, comes from the Indo-European noun *mori–, "sea," the source of Latin mare, "sea," and the mer- of English mermaid."
  3. ^ Labuda: Historia Pomorza do roku 1466.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 Werner Buchholz, Pommern, Siedler, 1999, ISBN 3-88680-272-8
  5. ^ The Columbia Encyclopedia, Sixth Edition, 2001-07
  6. ^ Johannes Hoops, Reallexikon der germanischen Altertumskunde, Walter de Gruyter, p.422, ISBN 3-11-017733-1
  7. ^ From the First Humans to the Mesolithic Hunters in the Northern German Lowlands, Current Results and Trends - THOMAS TERBERGER. From: Across the western Baltic, edited by: Keld Møller Hansen & Kristoffer Buck Pedersen, 2006, ISBN 87-983097-5-7 OCLC 43087092, Sydsjællands Museums Publikationer Vol. 1 [3]
  8. ^ A. W. R. Whittle, Europe in the Neolithic: The Creation of New Worlds, Cambridge University Press, 1996, p.198, ISBN 0-521-44920-0
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Jan M Piskorski, Pommern im Wandel der Zeiten, 1999, ISBN 83-906184-8-6 OCLC 43087092
  10. ^ Michael Borgolte, Benjamin Scheller, Polen und Deutschland vor 1000 Jahren: Die Berliner Tagung über den "Akt von Gnesen", Akademie Verlag, 2002, p.282, ISBN 3-05-003749-0, ISBN 978-3-05-003749-3
  11. ^ Nora Berend, Christianization and the Rise of Christian Monarchy: Scandinavia, Central Europe and Rus' C. 900-1200, Cambridge University Press, 2007, p.293, ISBN 0-521-87616-8, ISBN 978-0-521-87616-2
  12. ^ Joachim Herrmann, Die Slawen in Deutschland, Akademie-Verlag Berlin, 1985, pp.261,345ff
  13. ^ Jan M. Piskorski, Pommern im Wandel der Zeiten, 1999, p.43, ISBN 83-906184-8-6 OCLC 43087092
  14. ^ James Thayer Addison, Medieval Missionary: A Study of the Conversion of Northern Europe Ad 500 to 1300, Kessinger Publishing, 2003, pp.57ff, ISBN 0-7661-7567-7
  15. ^ Richard du Moulin Eckart, Geschichte der deutschen Universitäten, Georg Olms Verlag, 1976, pp.111,112, ISBN 3-487-06078-7
  16. ^ Gerhard Krause, Horst Robert Balz, Gerhard Müller, Theologische Realenzyklopädie, Walter de Gruyter, 1997, pp.43ff, ISBN 3-11-015435-8
  17. ^ Leni Yahil, Ina Friedman, Haya Galai, The Holocaust: The Fate of European Jewry, 1932-1945, Oxford University Press US, 1991, ISBN 0-19-504523-8, p.138: February 12/13, 1940, 1,300 Jews of all sexes and ages, extreme cruelty, no food allowed to be taken along, cold, some died during deportation, cold and snow during resettlement, 230 dead by March 12, Lublin reservation chosen in winter, 30,000 Germans resettled before to make room [4]
  18. ^ http://www.britannica.com/EBchecked/topic/466681/Poland/28215/World-War-II
  19. ^ Tomasz Kamusella in Prauser and Reeds (eds), The Expulsion of the German communities from Eastern Europe, p.28, EUI HEC 2004/1
  20. ^ Philipp Ther, Ana Siljak, Redrawing Nations: Ethnic Cleansing in East-Central Europe, 1944-1948, 2001, p.114, ISBN 0-7425-1094-8, ISBN 978-0-7425-1094-4