טיוטה:פרשות הנדרים
פרשוית הנדרים (גם 'ברכות שבתורה') הוא כינוי למספר פרשיות בתורה, שבעבר היה נהוג למכורם לכל המרבה במחיר. כמו כן היה נהוג בליל שמחת תורה למכור את קריאת אותן פרשיות לכל המרבה במחיר.
מקור המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנהג נזכר לראשונה בספר המנהגים שחיבר רבי יצחק אייזיק מטירנא (מנהגי שמיני עצרת) שם כתב:
ואז מפקין כל ספר תורה שבהיכל וש"ץ נוטל ס"ת אחת ומתחיל אנא ה' הושיעה נא, ב' או ג' חרוזותומסבב את המגדל והעם עמועל הספר תורה, ובברונ"א אומר על הכל: ואז גוללין ומחפשין וזאת הברכה בס"ת ראשונה, ובשניה בראשית, ובשלישית למוסף ביום השמיני ומנהג באלו מקומות לקרות כל הנדרים".
הרמ"א בהלכות שמחת תורה מביא אף הוא את המנהג:
ובלילה קורים בספר תורה הנדרים שבתורה, וכל מקום לפי מנהגו.
במשנה ברורה מבאר את דברי הרמ"א שאין כוונתו לפרשת נדרים שבתורה - פרשת מטות, אלא לפרשיות מסוימות שהיה המנהג למוכרם כל השנה קודם שקראו אותם בתוורה, והמנהג היה שאף בליל שמחת תורה מוכרים את אותן עליות לכל המרבה במחיר.
לאחריו הזכיר מנהג זה רבי מרדכי יפה בלבוש ”ובקצת מקומות נוהגים לקרות כל הנדרים ולמכור אותם” (לבוש מלכות, לבוש החור, תרסט).
ב'ערוך השלחן' הזכיר את מנהג הקריאה בלילה בפרשיות הנדרים, אך כתב שאין לו מקור: ”וגם בלילה נהגו לקרות בשביל נדרים ונדבות, ואין לזה יסוד” (תרסט ב).
במשנה ברורה
מנהג זה נזכר אף בספר מעשה רב המתעד את הנהגות הגאון מווילנה:
בליל שמחת תורה קורין בברכות שבתורה וגם הוא עצמו עולה לתורה ולפעמים קרי בכהני אף שהיה כהן בבית
לדעת הגר"ש דבליצקי הכוונה לברכות שבפרשת כי תבוא (דברים כ"ח) שכהן קורא עד ברוך אתה בשדה, לוי עד וברוך אתה בצאתך, ושלישי עד ויראו ממך, ושכן נהגו בבית כנסת הגר"א ביפו.
הפרשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרי ההלכה נזכרו פרשיות שונות הכללות במנהג:
- פרשת ויכולו
- פרשת המלאך
- פרשת שירה
- פרשת ברכת כהנים
- פרשת ויתן לך
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם יערי, תולדות חג שמחת תורה, הוצאת מוסה"ק, פרק כ