יצחק אייזיק מטירנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יצחק אייזיק מטירנא
תאריך פטירה בערך ה'קפ"ה
תאריך פטירה לועזי 1425?
מקום פעילות האימפריה הרומית הקדושה
השתייכות רבני אשכנז
נושאים בהם עסק תלמוד, הלכה, מנהגים
רבותיו רבי אברהם קלויזנר (מהרא"ק), רבי שלום מנוישטט, רבי אהרן בלומלין
בני דורו המהרי"ל
חיבוריו "ספר המנהגים"

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע עמוקות על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד.

חייו וספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע על קורות חייו, למעט שם אביו בנימין. זיהויה של עיר הולדתו טירנא אינו ודאי, ולפי השערות שונות מדובר בטרנבה שבסלובקיה דהיום, בטירנאו שבמורביה או גדל בווינה, שם למד עם המהרי"ל אצל שלום מנוישטט ואחר כך תחת רבי אברהם קלויזנר ורבי אהרן בלומלין. הוא עצמו השתמש רק בכינוי אייזיק ולא בשמו העברי, כמקובל בתקופה. מקומות רבנותו לא ברורים כל צרכם, אך כנראה כיהן בווינה, בפרשבורג ובטירנא. לאחר פרעות 1421 באוסטריה יש תיעוד להימצאותו בנירנברג באותה שנה, אך מעבר לכך לא נודע דבר אודותיו.

לאחר הפרעות, חיבר רבי יצחק את "ספר המנהגים" שבזכותו הוא מוכר. בחיבור סיכם בעיקר את מנהגי יהודי אוסטריה, ואזורים אחרים במרכז אירופה כהונגריה ובוהמיה, לפי מה שלמד מרבותיו. מטרתו הכללית של הספר היא לשמש מדריך לבא בשערי בית הכנסת ולהתמצא במהלך התפילה. המחבר ציין כי היעדר בקיאים והרצון להבהיר מה יש לעשות בפועל הביאו לכתוב ספר בלשון השווה לכל נפש.[1] הספר מתחיל במנהגי מוצ"ש, ימי החול, שבת וראש חודש, ולאחר מכן מביא את מנהגי כל השנה לפי סדר החודשים מחודש ניסן כמקובל.

"ספר המנהגים" הוא הנפוץ ביותר מסוגו ביהדות אשכנז ובייחוד במזרח אירופה,[2] אף שעד ראשית הדפוס היו חיבורי המהרא"ק והמהרי"ל נפוצים יותר.[3] בשל כך כמעט ואינו מוזכר בכתבי בני דורו.[4] כך גם אצל האחרונים, אם כי הרמ"א מצטטו רבות ב"מפה" לשולחן ערוך ומסתמך על דבריו כמנהג אשכנז המקובל. כך גם ב"דרכי משה", פירושו לארבעה טורים. המהדורה המודפסת הראשונה של "ספר המנהגים" יצאה לאור בוונציה ב-1566. מאז הספר הודפס מעל מאה פעמים, כולל תרגומים רבים ליידיש.[5]

בעקבות תפוצתו הרבה, מנהגים רבים שנוהגים האשכנזים הם לפיו. ביניהם אמירת תשליך, קיום סעודת הפורים אחרי הצהריים לאחר תפילת מנחה והקפדה שרובה תהיה ביום, אי-אמירת תחנון בל"ג בעומר ובט"ו באב, תקיעה בשופר בכל חודש אלול למעט בערב ראש השנה, השענת הראש בנפילת אפיים בשחרית על הזרוע שהתפילין של יד אינן מונחות עליה ולהפך בנפילת אפיים במנחה. ישנם מנהגים אחרים רבים המקובלים על פי ספרו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של הרב יצחק אייזיק מטירנא על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוסח 'מנהגי מהרא"ק' שלפנינו קצר יותר, ראו במבוא למהדורת "מכון ירושלים", עמ' 16 בהערה 23.
  2. ^ שם, עמ' 9.
  3. ^ לספר המנהגים של המהרי"ל נמצאו 22 כתבי יד לעומת שניים של ספרו של רבי יצחק אייזיק.
  4. ^ שם, עמ' 15 ובהערה 21 בעמוד זה.
  5. ^ שם, עמ' 11 ובהערה 5 בעמוד זה. וראה במאמרו של י' יוסף כהן ב"המעין", תמוז תשכ"ח, עמ' 12-9 רשימת מהדורות עד ת"ק.