מרדכי יפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב מרדכי יפה (1530 - 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי יפה נולד בשנת ה'ר"ץ (1530) בפראג, למשפחה המיוחסת כצאצאי רש"י. אביו, רבי אברהם יפה (ר' אברהם מביהם), היה רבה של בוהמיה כולה. מרדכי יפה למד תורה אצל הרב שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי משה איסרליש (הרמ"א) בלובלין ובקרקוב. לאחר נישואיו שב לפראג והקים בה ישיבה, אך בשנת 1561 גורשו היהודים מפראג ומבוהמיה כולה והוא עבר לאיטליה.

באיטליה התגורר רבי מרדכי למעלה מעשר שנים במנטובה ובונציה, והשתלם במתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה, ובמדעים נוספים. המסורת מספרת כי לימודי הקבלה אצל רבי מתתיהו דלקרט היו בשנות מגוריו באיטליה, וכי התגורר בביתו. באחד הימים ישב רבי מרדכי שקוע בלימודו בבית רבו ולא הבחין כי ילד קטן שניצב לידו בירך על המזון, ולא ענה "אמן" אחר ברכתו. רבו, שביקש להעמידו על חשיבות עניית "אמן", נידה אותו למשך חודש שלם.

בין השנים 1572-1578 שב רבי מרדכי לפולין, והתמנה לרבה של העיר הורודנה במקומו של רבי נתן שפירא שנפטר בשנת 1577. בהורודנה בנה רבי מרדכי בית כנסת מפואר. בעקבות מחלוקת בעיר עבר רבי מרדכי בשנת 1588 ללובלין, ובשנת 1590 לקרמניץ.

בשנת 1592 עזב המהר"ל את רבנות פראג, ורבי מרדכי מילא את מקומו. לאחר ששב המהר"ל לפראג בשנת 1599 התמנה רבי מרדכי לרבה של פוזנא שבפולין, בה כיהן עד יום מותו, ג' באדר ב' ה'שע"ב (1612).

מספריו ניכרת בקיאותו הרבה ושליטתו הרחבה. עסק בפרשנות המקרא, בהלכה, בדרשנות, בפילוסופיה, במדעים, ובקבלה.

יחסו ללימוד "חכמות חיצוניות" היה חיובי, והוא חלק בעניין זה בתקיפות על רבו הרמ"א ששלל לימוד זה וראה בו ביטול תורה.

רבו בקבלה היה רבי מתתיהו דלקארט, מחבר ספר "צל העולם", ודרכו כשיטת הקבלה הספרדית הקדם-לוריאנית.

בין תלמידיו נמנה רבי יששכר בר איילנבורג, מחבר ספר "באר שבע".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרסם בשל סדרת ספריו המונומטלית "הלבושים" (או: "לבוש מלכות"), עשרה ספרים שכל אחד מהם נושא שם "לבוש ...". עשרת הלבושים הם:

חמשת ספרי ה'לבוש' על ספר שלחן ערוך נועדו לבאר את טעמי ההלכות שהובאו בו. ה'לבוש' היה לספר הלכה פופולרי ונפוץ בקרב יהודי אשכנז במשך שנים, אך במשך השנים נדחק הצידה מפני הגהות אחרות שנכתבו על השולחן ערוך. הספר נחשב לספר הלכה חשוב ופוסקי הלכה מסתמכים עליו.

האגדה מספרת כי רבי מרדכי כינה את ספריו "לבושים" בשל מעשה שהיה: רבי מרדכי היה יפה תואר, ואחת מנשות האצולה הנוצרית חשקה בו. היא הזמינה אותו לביתה לצורכי עסקים, נעלה אותו בביתה, ודרשה ממנו להתנצר ולהנשא לה. רבי מרדכי סירב בתוקף, ומאחר שסירבה לשחררו נמלט מביתה דרך פתחי הביוב, וכל עשרת בגדיו הושחתו כליל. לזכר הניסיון שעמד בו חיבר רבי מרדכי עשרה "לבושים".

האגדה מוסיפה עוד, כי בעקבות המעשה התפלל רבי מרדכי שבמשך עשרה דורות יהיו צאצאיו מכוערים, על מנת שלא יבואו לניסיון בו עמד, וכי בקשתו התמלאה.

את מבואו ל"לבוש" בחר רבי מרדכי לפתוח במילים "אמר התופר" ("תופר הלבושים"). בהקדמתו הוא מספר כי ביקש בתחילה לחבר ספר שיכלול את כל ההלכות הנובעות מה"טור" ונושא כליו "בית יוסף", אך משבא לאיטליה וביקש להתחיל במלאכה הודפס ספר "שולחן ערוך". מאחר שכן, ביקש רבי מרדכי לחבר ספר שיכלול את שינויי המנהגים של האשכנזים מול ה"שולחן ערוך", אך הקדימו הרמ"א בכך. מאחר שכן, בחר לחבר ספר שיבאר את שורשי וטעמי ההלכות שנפסקו בשלחן ערוך.

לספר ה"לבושים" התחברו מספר פירושים, הידועים שבהם הם "אליהו רבה" ו"אליהו זוטא", שהתחברו בידי רבי אליהו שפירא מפראג, שנולד קרוב ל-40 שנים לאחר פטירת רבי מרדכי יפה.

מצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו
[הצגה]
חכמי יהדות אשכנז הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרדכי_יפה&oldid=19255347"