מרדכי יפה
לידה |
המאה ה־16 פראג, ממלכת בוהמיה ![]() |
---|---|
פטירה |
מרץ 1612 פוזנן, פולין ![]() |
רבותיו |
רמ"א, שלמה לוריא, Mattithiah ben Solomon Delacrut ![]() |
![]() ![]() |
הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך[1][2] פראג - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מרדכי יפה נולד בשנת ה'ר"ץ (1530) בפראג, למשפחה המיוחסת כצאצאי רש"י. אביו, רבי אברהם יפה (ר' אברהם מביהם), היה תלמידו של רבי אברהם בן אביגדור ובהמשך רבה של בוהמיה כולה. רבי מרדכי למד תורה אצל הרב שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי משה איסרליש (הרמ"א) בלובלין ובקרקוב. לאחר נישואיו שב לפראג והקים בה ישיבה, אך בשנת 1561 גורשו היהודים מפראג ומבוהמיה כולה והוא עבר לאיטליה.
באיטליה התגורר רבי מרדכי למעלה מעשר שנים במנטובה ובוונציה, והשתלם במתמטיקה, באסטרונומיה, בפילוסופיה ובמדעים נוספים. המסורת מספרת כי לימודי הקבלה אצל רבי מתתיהו דלקרט היו בשנות מגוריו באיטליה, וכי התגורר בביתו. באחד הימים ישב רבי מרדכי שקוע בלימודו בבית רבו ולא הבחין כי ילד קטן שניצב לידו בירך על המזון, ולא ענה "אמן" אחר ברכתו. רבו, שביקש להעמידו על חשיבות עניית "אמן", נידה אותו למשך חודש שלם.
בין השנים 1572–1578 שב רבי מרדכי לפולין, והתמנה לרבה של העיר הורודנה במקומו של רבי נתן שפירא שנפטר בשנת 1577. בהורודנה בנה רבי מרדכי בית כנסת מפואר. בעקבות מחלוקת בעיר עבר רבי מרדכי בשנת 1588 ללובלין, ובשנת 1590 לקרמניץ.
בשנת 1592 עזב המהר"ל את רבנות פראג, ורבי מרדכי מילא את מקומו. לאחר ששב המהר"ל לפראג בשנת 1599 התמנה רבי מרדכי לרבה של פוזנא שבפולין, בה כיהן עד יום מותו, ג' באדר ב' ה'שע"ב (1612).
מספריו ניכרת בקיאותו הרבה ושליטתו הרחבה. עסק בפרשנות המקרא, בהלכה, בדרשנות, בפילוסופיה, במדעים, ובקבלה. יחסו ללימוד "חכמות חיצוניות" היה חיובי, והוא חלק בעניין זה בתקיפות על רבו המהרש"ל ששלל לימוד זה וראה בו ביטול תורה. רבו בקבלה היה רבי מתתיהו דלקארט, מחבר ספר "צל העולם", ודרכו כשיטת הקבלה הספרדית הקדם-לוריאנית. בין תלמידיו נמנים רבי יששכר בר איילנבורג, מחבר ספר "באר שבע" ורבי יעקב קופלמן, מחבר הפירוש "אהל יעקב" על ספר העיקרים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפרסם בשל סדרת ספריו המונומטלית "הלבושים" (או: "לבוש מלכות"), עשרה ספרים שכל אחד מהם נושא שם "לבוש ...", על פי פסוק במגילת אסתר: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה" (מגילת אסתר, פרק ח', פסוק ט"ו). עשרת הלבושים הם:
- לבוש התכלת - על שולחן ערוך חלק אורח חיים עד הלכות שבת.
- לבוש החור - על שולחן ערוך חלק אורח חיים מהלכות שבת עד הסוף.
- לבוש עטרת זהב - על שולחן ערוך חלק יורה דעה.
- לבוש הבוץ והארגמן - על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
- לבוש עיר שושן - על שולחן ערוך חלק חושן משפט.
- לבוש האורה - חיבור על פירוש רש"י לתורה ופירוש הרא"ם על רש"י.
- לבוש פינת יקרת - פירוש על ספר מורה נבוכים לרמב"ם.
- לבוש אדר היקר - חיבור על הלכות קידוש החודש במשנה תורה לרמב"ם, ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
- לבוש יקרה - פירוש על חיבורו הקבלי של רבי מנחם רקנאטי על התורה. שלשת האחרונים נדפסו בכרך אחד, בשם "לבוש אור יקרות".
- לבוש ששון ושמחה - דרשות, סיפרו היחיד שלא נדפס.
חמשת ספרי ה"לבוש" על ספר "שולחן ערוך" נועדו לבאר את טעמי ההלכות שהובאו בו. ה"לבוש" היה לספר הלכה פופולרי ונפוץ בקרב יהודי אשכנז במשך שנים, אך במשך השנים נדחק הצידה מפני הגהות אחרות שנכתבו על השולחן ערוך. הספר נחשב לספר הלכה חשוב ופוסקי הלכה מסתמכים עליו.
הבחירה בשם "הלבוש" הוסברה על ידי הרב יפה כחלק מראיית התורה כלבוש לאדם. זאת על פי פרשנותו של רבי מאיר, שלפיה הלביש אלוהים את אדם וחוה בגן העדן ב"כותנות אור"[3], כאשר כותנות האור הללו הן דברי התורה[4]. ה"חפץ חיים" בספרו "נדחי ישראל" מביא כי רבי מרדכי כינה את ספריו "לבושים" בשל מעשה שהיה: רבי מרדכי היה יפה תואר, ואחת מנשות האצולה הנוצרית חשקה בו. היא הזמינה אותו לביתה לצורכי עסקים, נעלה אותו בביתה, ודרשה ממנו להיענות לה לדבר עבירה. רבי מרדכי סירב בתוקף, ומאחר שסירבה לשחררו נמלט מביתה דרך פתחי הביוב, וכל עשרת בגדיו הושחתו כליל. לזכר הניסיון שעמד בו חיבר רבי מרדכי עשרה "לבושים"[5].
האגדה מוסיפה עוד, כי בעקבות המעשה התפלל רבי מרדכי שבמשך עשרה דורות יהיו צאצאיו מכוערים, על מנת שלא יבואו לניסיון בו עמד, וכי בקשתו התמלאה.
רבי לוי יצחק בנדר, מזקני חסידי ברסלב, סיפר כי בישיבתו למד תלמיד שהיה יפה תואר, ואילו אביו של התלמיד הזה היה גוץ ומכוער ביותר. כששאלו בני הישיבה את אותו תלמיד כיצד יצא כל כך יפה לאב כה מכוער, סיפר התלמיד שהוא הדור ה-12 לרבי מרדכי יפה, ולכן יצא יפה לאחר שעשרת הדורות שלפניו נולדו מכוערים.
את מבואו ל"לבוש" בחר רבי מרדכי לפתוח במילים "אמר התופר" ("תופר הלבושים")[4]. בהקדמתו הוא מספר כי ביקש בתחילה לחבר ספר שיכלול את כל ההלכות הנובעות מה"טור" ונושא כליו "בית יוסף", אך משבא לאיטליה וביקש להתחיל במלאכה הודפס ספר "שולחן ערוך". מאחר שכן, ביקש רבי מרדכי לחבר ספר שיכלול את שינויי המנהגים של האשכנזים מול ה"שולחן ערוך", אך הקדימו הרמ"א בכך. מאחר שכן, בחר לחבר ספר שיבאר את שורשי וטעמי ההלכות שנפסקו בשולחן ערוך.
לספר ה"לבושים" התחברו מספר פירושים, הידועים שבהם הם "אליה רבה" ו"אליה זוטא", שהתחברו בידי רבי אליה שפירא מפראג, שנולד קרוב ל-40 שנים לאחר פטירת רבי מרדכי יפה.
מצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי עקיבא איגר[6], דור שביעי אליו בן אחר בן
- רבי מרדכי יפה מלעכוויטש
- הרב מרדכי גימפל יפה רבה של רוז'ינוי ומהחלוצים מייסדי המושבה יהוד.
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק (נכד אחותו של רבי מרדכי גימפל יפה).
- אריה לייב יפה ראש קרן היסוד - שנרצח בפיצוץ בניין הסוכנות היהודית בעת קום המדינה.
- משפחת ממיופה - (ראשי תיבות "מצאצאי מרדכי יופה") - משפחת רבנים ידועה באירופה[דרושה הבהרה].
- רבי נחמן קובלסקי - רבה של קובל המכונה גם 'נחמן השחור' עשירי לרבי מרדכי יפה
- הרב יהודה ליב קובלסקי (בנו של רבי נחמן קובלסקי) מראשי תנועת המזרחי בפולין ומתלמדי רבי אברהם מסוכטשוב (בעל האבני נזר)[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'יפה, ר' מרדכי ב"ר אברהם (בעל ה„לבושים”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 56 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1254).
- דוד הלחמי, רבי מרדכי ברבי אברהם יפה אב"ד פוזן (בעל הלבושים), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- רבי יפה מרדכי ("בעל הלבושים"), אתר דעת
- צבי לרר, פרקים בתולדות בעל ה'לבוש', ישורון לח, ניסן ה'תשע"ח, עמ' תתח-תתיז
- על משפחת יפה מחברון - צאצאיו - ועמותה בתחום חקר משפחת יפה
- ספריו
- לבוש התכלת, באתר HebrewBooks
- לבוש עיר שושן, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - יפה מרדכי ;, www.daat.ac.il
- ^ Jaffe, Mordecai ben Abraham, www.jewishvirtuallibrary.org
- ^ בראשית רבה, פרשה כ', פסקה י"ב
- ^ 1 2 הקדמת הרב מרדכי יפה, "לבוש התכלת", ברדיטשב תקע"ח, באתר HebrewBooks
- ^ הרב ישראל מאיר הכהן, נדחי ישראל, ווארשא, תרנ"ד 1893, פרק כ"ג, עמוד ל"א (61), באתר HebrewBooks
- ^ כן כתב בספר מילי דאבות, בארדיוב תרפ"ה, עמוד 560, אך יש שערערו על כך, ראה אצל רבי זאב וואלף איגר במאמרו בצפונות
- ^ יצחק גור אריה, הרב יהודה ליב קובלסקי מלחמת חייו, אוצר החכמה
אחרונים | ||
---|---|---|
חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר |