מרדכי יפה

מרדכי יפה

לידה	1530 פראג, ממלכת בוהמיה
פטירה	מרץ 1612 (בגיל 82 בערך) פוזנן, פולין
כינוי	בעל הלבושים
מדינה	פולין
תקופת הפעילות	? – מרץ 1612
רבותיו	רמ"א, שלמה לוריא, מתתיה בן שלמה דלקרוט

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623

רבינו מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא) מחבר ספרי הלכה יסודיים המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה ופולין; רב, פוסק ומפרש הטור והשלחן ערוך

תולדותיו

רבי מרדכי יפה נולד בשנת ה'ר"ץ (1530) בפראג, למשפחה המיוחסת כצאצאי רש"י. אביו, רבי אברהם יפה (ר' אברהם מביהם), היה תלמידו של רבי אברהם בן אביגדור ובהמשך רבה של בוהמיה כולה. רבי מרדכי למד תורה אצל הרב שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי משה איסרליש (הרמ"א) בלובלין ובקרקוב. לאחר נישואיו שב לפראג והקים בה ישיבה, אך בשנת 1561 גורשו היהודים מפראג ומבוהמיה כולה והוא עבר לאיטליה.

באיטליה התגורר רבי מרדכי למעלה מעשר שנים במנטובה ובוונציה, והשתלם במתמטיקה, באסטרונומיה, בפילוסופיה ובמדעים נוספים. המסורת מספרת כי לימודי הקבלה אצל רבי מתתיהו דלקרוט היו בשנות מגוריו באיטליה, וכי התגורר בביתו. באחד הימים ישב רבי מרדכי שקוע בלימודו בבית רבו ולא הבחין כי ילד קטן שניצב לידו בירך על המזון, ולא ענה "אמן" אחר ברכתו. רבו, שביקש להעמידו על חשיבות עניית "אמן", נידה אותו למשך חודש שלם.

בין השנים 1572–1578 שב רבי מרדכי לפולין, והתמנה לרבה של העיר הורודנה במקומו של רבי נתן שפירא שנפטר בשנת 1577. בהורודנה בנה רבי מרדכי בית כנסת מפואר. בעקבות מחלוקת בעיר עבר רבי מרדכי בשנת 1588 ללובלין, ובשנת 1590 לקרמניץ.

בשנת 1592 עזב המהר"ל את רבנות פראג, ורבי מרדכי מילא את מקומו. לאחר ששב המהר"ל לפראג בשנת 1599 התמנה רבי מרדכי לרבה של פוזנא שבפולין, בה כיהן עד יום מותו, ג' באדר ב' ה'שע"ב (1612).

מספריו ניכרת בקיאותו הרבה ושליטתו הרחבה. עסק בפרשנות המקרא, בהלכה, בדרשנות, בפילוסופיה, במדעים ובקבלה. יחסו ללימוד "חכמות חיצוניות" היה חיובי, והוא חלק בעניין זה בתקיפות על רבו המהרש"ל ששלל לימוד זה וראה בו ביטול תורה. רבו בקבלה היה רבי מתתיהו דלקרוט, מחבר ספר "צל העולם", ודרכו כשיטת הקבלה הספרדית הקדם-לוריאנית. בין תלמידיו נמנים רבי יששכר בר איילנבורג, מחבר ספר "באר שבע" ורבי יעקב קופלמן, מחבר הפירוש "אהל יעקב" על ספר העיקרים.

ספריו

התפרסם בשל סדרת ספריו המונומנטלית "הלבושים" (או: "לבוש מלכות"), עשרה ספרים שכל אחד מהם נושא שם "לבוש ...", על פי פסוק במגילת אסתר: ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה” (מגילת אסתר, פרק ח', פסוק ט"ו). עשרת הלבושים הם:

• לבוש התכלת - על שולחן ערוך חלק אורח חיים עד הלכות שבת.
• לבוש החור - על שולחן ערוך חלק אורח חיים מהלכות שבת עד הסוף.
• לבוש עטרת זהב - על שולחן ערוך חלק יורה דעה.
• לבוש הבוץ והארגמן - על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
• לבוש עיר שושן - על שולחן ערוך חלק חושן משפט.
• לבוש האורה - חיבור על פירוש רש"י לתורה ופירוש הרא"ם על רש"י.
• לבוש פינת יקרת - פירוש על ספר מורה נבוכים לרמב"ם.
• לבוש אדר היקר - חיבור על הלכות קידוש החודש במשנה תורה לרמב"ם, ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
• לבושי אור יקרות - פירוש על חיבורו הקבלי של רבי מנחם רקנאטי על התורה. שלשת האחרונים נדפסו בכרך אחד, בשם "לבושי אור יקרות".
• לבוש ששון ושמחה - דרשות, סיפרו היחיד שלא נדפס.

חמשת ספרי ה"לבוש" על ספר "שולחן ערוך" נועדו לבאר את טעמי ההלכות שהובאו בו. ה"לבוש" היה לספר הלכה פופולרי ונפוץ בקרב יהודי אשכנז במשך שנים, אך במשך השנים נדחק הצידה מפני הגהות אחרות שנכתבו על השולחן ערוך. הספר נחשב לספר הלכה חשוב ופוסקי הלכה מסתמכים עליו.

הבחירה בשם "הלבוש" הוסברה על ידי הרב יפה כחלק מראיית התורה כלבוש לאדם. זאת על פי פרשנותו של רבי מאיר, שלפיה הלביש אלוהים את אדם וחוה בגן העדן ב"כותנות אור", כאשר כותנות האור הללו הן דברי התורה. ה"חפץ חיים" בספרו "נדחי ישראל" מביא כי רבי מרדכי כינה את ספריו "לבושים" בשל מעשה שהיה: רבי מרדכי היה יפה תואר, ואחת מנשות האצולה הנוצרית חשקה בו. היא הזמינה אותו לביתה לצורכי עסקים, נעלה אותו בביתה, ודרשה ממנו להיענות לה לדבר עבירה. רבי מרדכי סירב בתוקף, ומאחר שסירבה לשחררו נמלט מביתה דרך פתחי הביוב, וכל עשרת בגדיו הושחתו כליל. לזכר הניסיון שעמד בו חיבר רבי מרדכי עשרה "לבושים".

האגדה מוסיפה עוד, כי בעקבות המעשה התפלל רבי מרדכי שבמשך עשרה דורות יהיו צאצאיו מכוערים, על מנת שלא יבואו לניסיון בו עמד, וכי בקשתו התמלאה. רבי לוי יצחק בנדר, מזקני חסידי ברסלב, סיפר כי בישיבתו למד תלמיד שהיה יפה תואר, ואילו אביו של התלמיד הזה היה גוץ ומכוער ביותר. כששאלו בני הישיבה את אותו תלמיד כיצד יצא כל כך יפה לאב כה מכוער, סיפר התלמיד שהוא הדור ה-12 לרבי מרדכי יפה, ולכן יצא יפה לאחר שעשרת הדורות שלפניו נולדו מכוערים.

את מבואו ל"לבוש" בחר רבי מרדכי לפתוח במילים "אמר התופר" ("תופר הלבושים"). בהקדמתו הוא מספר כי ביקש בתחילה לחבר ספר שיכלול את כל ההלכות הנובעות מה"טור" ונושא כליו "בית יוסף", אך משבא לאיטליה וביקש להתחיל במלאכה הודפס ספר "שולחן ערוך". מאחר שכן, ביקש רבי מרדכי לחבר ספר שיכלול את שינויי המנהגים של האשכנזים מול ה"שולחן ערוך", אך הקדימו הרמ"א בכך. מאחר שכן, בחר לחבר ספר שיבאר את שורשי וטעמי ההלכות שנפסקו בשולחן ערוך.

לספר ה"לבושים" התחברו מספר פירושים, הידועים שבהם הם "אליה רבה" ו"אליה זוטא", שהתחברו בידי רבי אליה שפירא מפראג, שנולד קרוב ל-40 שנים לאחר פטירת רבי מרדכי יפה. כמו כן, רבי אברהם אזולאי חיבר הגהות לספר.

קישורים חיצוניים

• 'יפה, ר' מרדכי ב"ר אברהם (בעל ה„לבושים”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 56 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1254).
• דוד הלחמי, רבי מרדכי ברבי אברהם יפה אב"ד פוזן (בעל הלבושים), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• רבי יפה מרדכי ("בעל הלבושים"), אתר דעת
• צבי לרר, פרקים בתולדות בעל ה'לבוש', ישורון לח, ניסן ה'תשע"ח, עמ' תתח-תתיז
• על משפחת יפה מחברון - צאצאיו - ועמותה בתחום חקר משפחת יפה
• הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר"ר מרדכי יפה בן הר"ר אברהם ז"ל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, באתר HebrewBooks
• "רב אבא מרי גאון", אוצר הגדולים אלופי יעקב,

ספריו

• לבוש התכלת, באתר היברובוקס
• לבוש עיר שושן, באתר היברובוקס
• א., ‏"יפה, מרדכי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ה, עמודים 175–176, באתר היברובוקס
• מרדכי בן אברהם יפה (1530-1612), דף שער בספרייה הלאומית