טיוטה:קרב אתוס
קרב אתוס (ברוסית: Афонское сражение) התקיים ב-1–2 ביולי 1807 כחלק ממלחמות נפוליאון במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית בשנים 1806–1812.
 | ||||||||||||||||||
| קרב אתוס 1807 | ||||||||||||||||||
| מלחמה: המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 1 ביולי 1807 – 2 ביולי 1807 (יומיים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | הר אתוס, ולמנוס | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון רוסי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 1806 חש הסולטאן העות'מאני סלים השלישי מאוים מפעילות רוסית הקשורה למלחמת נפוליאון. הסולטן סגר את המייצרים העות'מאניים למשלוחים רוסיים והכריז מלחמה על האימפריה הרוסית. ב-22 במאי 1807 ניהלו חיל הים הרוסי והצי העות'מאני קרב ימי קצר בים האגאי ליד הדרדנלים. לאחר קרב הדרדנלים בחודש מאי, הצי הרוסי המשיך לחסום את המצר במהלך חודש יוני. אף על פי שהמצור שירת מטרה צבאית חשובה כשלעצמה על ידי עיכוב זרימת המזון והחומרים לקונסטנטינופול, הצי הרוסי בים האגאי ביקש בעיקר להוציא את הצי העות'מאני מהמצר למעורבות מכרעת בים הפתוח. אף על פי שלצי העות'מאני הייתה עליונות מספרית, העות'מאניים ניסו להימנע מעימות ישיר עם הצי הרוסי. כתוצאה מכך, חיל הים העות'מאני הסתתר במצר ויצא לתקוף את בסיס הצי הרוסי בטנדוס רק כאשר התנאים היו נוחים.
תמרונים לפני הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדי לפתות את הצי העות'מאני להיכנס לים האגאי, סגן האדמירל הרוסי, דמיטרי סניאבין, ביצע תמרונים רבים עם הצי שלו ולעיתים קרובות צמצם את מספר הספינות שהוא הציב בקרבת הכניסה לדרדנלים. ב-5 ביוני 1807 שלח סניאבין את האדמירל אלכסיי גריג עם ארבע ספינות קרב לאי למנוס, כ-70 ק"מ מערבית לדרדנלים. גריג הוחזר במהירות כאשר סניאבין חשד שהצי העות'מאני נכנס לים האגאי. לבסוף, ב-22 ביוני, סעיד עלי, הקאפודן פאשה או האדמירל הגדול של הצי העות'מאני, עזבו את הדרדנלים עם כוח משימה של 16 ספינות, כולל 8 ספינות קרב ו-5 פריגטות. לאחר שהתנגש ברוח כל היום עגן סעיד עלי את הצי שלו ליד אימברוס, כ20 ק"מ צפונית-מערבית לדרדנלים. במהלך הימים שלאחר מכן, סניאבין והצי הרוסי שלו ניסו לפלס את דרכם עד העות'מאניים, אך נמנעו מלעשות זאת בעקבות רוחות קלות וזרם נגדי חזק בים. הצי העות'מאני גם המשיך בדרכו בתקופה זו תוך שמירה על נתיב מילוט פתוח בחזרה לדרדנלים . ב-24 ביוני הצטרפו לכוח המשימה של סעיד עלי ארבע ספינות נוספות, 2 ספינות קרב ו2 פריגטות. ב-27 ביוני החליט סניאבין לנסות להתקרב לצי העות'מאני על ידי הפלגה לצד המערבי של למנוס, שם היו פחות זרמים בים. כאשר סניאבין עשה את המהלך הזה, סעיד עלי וכל כוח המשימה שלו התנפלו על טנדוס והפציצו את הביצורים ואת האוניות שבנמל. נעשה גם ניסיון כושל להציב כוח יבשתי בצד הצפוני של האי. לאחר ארבע שעות של הפגזה, הצי העות'מאני התנתק והתרחק לעמדה בין טנדוס לחוף האסייתי. ב-29 ביוני בשעה 8:00 בבוקר, כוח המשימה של סעיד עלי ראה את סניאבין ואת הצי הרוסי מתקרבים מהצפון. הטורקים הפסיקו את ההפגזה שלהם על טנדוס ולקחו את דרך הבריחה היחידה שלהם בבריחה מערבה לכיוון למנוס. עם הגעתו לטנדוס, השתמש סניאבין ביומיים הבאים כדי להחזיר מחדש את הצי שלו ולצוד ולהשמיד כלי שיט עות'מאני קטן שנותר בסביבה. בהיותו מודע לכך שכוח המשימה העות'מאני לקח מסלול מערבי כאשר הפליג מטנדוס, סניאבין והצי הרוסי שלו ו10 ספינות קרב יצאו מבסיס חיל הים שלהם ב-30 ביוני לכיוון צפוני והמשיכו לחסום את הגישה לדרדנלים. בסופו של יום, הצי הרוסי הגיע לנקודה 10 ק"מ צפונית ללמנוס. מוקדם בבוקר שלמחרת, סניאבין הבחין בכוח המשימה של סעיד עלי ממערב ללמנוס ומיד עבר לתקוף.
הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשסניאבין תפס את כוח המשימה העות'מאני בין השעות 8:00 ל9:00 בבוקר 1 ביולי, העות'מאניים יישרו קו עם ספינות הקרב שלהם בשורה ישרה לכיוון צפון. סניאבין סידר את ספינות הקרב שלו בשתי שורות מקבילות של חמש ספינות כל אחד התקרב לעות'מאניים באופן מאונך ממזרח, ופגע בספינות הדגל העות'מאניות באמצע הטור. העות'מאניים פתחו מיד באש ופגעו קשות בספינה הרוסית המובילה, הרפאיל. ספינות הקרב הרוסיות הנותרות התחברו ופנו צפונה כדי להעסיק את העות'מאניים. סניאבין הפליג לראש הטור עם שתי ספינות קרב ומיהר להוציא משימוש פריגטה עות'מאנית מובילה, זה גרם לספינות הקרב ולטור שאחרי הפריגטה העות'מאני כולו להאט. שני הציים ניהלו קרב עד השעה 10:00 בבוקר, אז החלו העות'מאניים לסגת כאשר הרוסים במרדף אחריהם. בצהריים הרוחות שככו וסניאבין סיים את הקרב. כוח המשימה העות'מאני החל להתאסף ממזרח לחצי האי אתוס, בעוד הרוסים שמרו על מיקומם ממזרח לצי העות'מאני. מאוחר יותר באותו ערב, עלתה רוח קלה וכוח המשימה העות'מאני המשיך במסלול צפוני לכיוון האי תאסוס. במהלך תקופה זו, הפריגטה העות'מאנית סעד אל-בחר נקלעה לפיגור ונתפסה על ידי הרוסים ללא לחימה נוספת. בבוקר 2 ביולי, רוב כוח המשימה העות'מאני היה ליד תאסוס. שתי ספינות קרב עות'מאניות וסירה אחת נראו מתנדנדות מאחורי הצי הרוסי ונתפסו במהירות על ידי הרוסים, הם הסיעו את שלושת הספינות במעלה המפרץ ממערב להר אתוס ואילצו את העות'מאניים לעלות על שרטון ולהעלות אותן באש. יומיים לאחר מכן, ב-4 ביולי, נראו העות'מאניים מציתים שתי ספינות שניזוקו קשות ליד תאסוס. במהלך תקופה זו, הצי הרוסי התרכז ליד למנוס ואז עשה את דרכו חזרה לבסיס הימי הנצור שלהם בטנדוס, שם הם עזרו להביס את הנחתים העות'מאניים שניסו לכבוש את הבסיס ללא הצלחה במשך תשעה ימים. הצי העות'מאני עשה בינתיים את דרכו חזרה לאזור הבטוח בדרדנלים, בדרך הם איבדו שתי ספינות נוספות ליד סמוטרצ'ה.
התוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך 20 הספינות העות'מאניות שהיו מעורבות בקרב, רק 12 חזרו לדרדנלים. אבדו 3 ספינות קרב, 3 פריגטות ו2 סלופס. מספר הנפגעים הכולל אינו ידוע, אך ההערכה היא כבדה. הרוסים לא איבדו אפילו ספינה אחת, אך ספגו 79 הרוגים ו-189 פצועים.
לא היו קרבות ימיים נוספים בין הרוסים לטורקים ביחס לדרדנלים במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית בשנים 1806–1812. חוזה טילזיט נחתם ב-7 ביולי בין נפוליאון לצאר אלכסנדר מרוסיה בתנאי שהצי של סניאבין יישלח חזרה לים הבלטי. באותה עת החלו הבריטים גם לנהל משא ומתן על הסכם השלום עם האימפריה העות'מאנית ותמכו בעמדתם בהפגנת כוח, שהביאה את הצי שלהם לים האגאי.