דרדנלים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
Helle, דארדנוס  |
| מיקום |
ים מרמרה, הים השחור |
| סוג |
מצר ים |
| מידות | |
| אורך | 61 קילומטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין |
קרמנדרס |
| מדינות באגן הניקוז |
 טורקיה |
| קואורדינטות | 40°12′N 26°24′E / 40.2°N 26.4°E |
  | |
מיצרי הדַּרְדָּנֶלִים (טורקית: Çanakkale Boğazı – "מיצר צ'נקאלה"; יוונית: Δαρδανέλλια) זהו מצר ים בצפון-מערב טורקיה המחבר את הים האגאי עם ים מרמרה. כמו מצר הבוספורוס, מיצר הדרדנלים מפריד בין אירופה (חצי-האי גליפולי) לבין אסיה. העיר הראשית על גדות הדרדנלים היא צ'נקלה אשר העניקה למיצר את שמו בטורקית.
המיצר ארוך וצר: אורכו מגיע ל-61 ק"מ ורוחבו נע בין 1,200 מטר ל-6 ק"מ. עומק המים הממוצע במיצר הוא 55 מטר והעומק המירבי מגיע ל-82 מטר. בשל הבדלים בריכוזי המלח בין מי ים מרמרה ומי הים האגאי, זורמים המים במיצר בשני הכיוונים: מי ים מרמרה זורמים דרומה בזרם עילי, ואילו המים המלוחים והקרים יותר מהים האגאי זורמים צפונה בזרם תחתי. מיצרי הדרדנלים הם בין מיצרי הים העמוסים והקשים ביותר לניווט בעולם. בגלל זרמי הים במצר והשפעת הגאות בים השחור ובים מרמרה, יש ואוניות חייבות להמתין לתנאים נוחים להפלגה בטרם הן נכנסות למעבר ים זה.
המיצר נקרא הלספונטוס (Ελλήσποντος) בתקופת העת העתיקה, משמעות השם היא "ים הֶלֶה", על שם הלה, בתו של אתאמס, שטבעה במקום לפי המיתולוגיה היוונית, כשנפלה מהאיִל המוזהב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל המיקום האסטרטגי נודע לדרדנלים תפקיד חשוב לאורך ההיסטוריה ואין ספור פולשים חצו אותם בשני הכיוונים.
העיר העתיקה טרויה שכנה סמוך לכניסה הדרום-מערבית למיצר, ועל גדת המיצר האסיאתית התרחשה מלחמת טרויה. טרויה שלטה על התנועה במעבר ים אסטרטגי זה. ב-480 לפנה"ס חצה את המיצר צבאו של חשיארש הראשון בדרכו ליוון במלחמת פרס–יוון. ב-334 לפנה"ס חצה צבאו של אלכסנדר הגדול את המיצר בכיוון ההפוך.
בימי האימפריה הביזנטית השליטה בדרדנלים הייתה חיונית להגנת קונסטנטינופול, בנוסף להיותה מקור הכנסה חשוב; במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול מוצג לוח שיש, עליו חרוט חוק שנחקק על ידי קיסר האימפריה הביזנטית אנסטסיוס הראשון, המפרט את תעריפי המעבר בבית המכס של הדרדנלים.
במאה ה-19 השגת השליטה בדרדנלים, הייתה אחת המטרות המרכזיות במדיניות החוץ של האימפריה הרוסית. ב-1807, בזמן המלחמות הנפוליאוניות ובתמיכת האימפריה הבריטית, רוסיה הטילה מצור על הדרדנלים. בתום המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829) נחתם חוזה הונקאר איסקלסי בין רוסיה לטורקיה (Hünkâr İskelesi Antlaşması), והוא איפשר מניעת מעבר במיצר מספינות השייכות למדינות שאינן לחופי הים השחור. חוזה זה נתן עדיפות לרוסיה וקומם עליה את מעצמות מערב אירופה, שאילצו אותה ב-1841 לבטל עדיפות זו[1].
השליטה בדרדנלים וזכות המעבר דרכם היו אחת העילות הקבועות למלחמות רוסיה-טורקיה השונות, החל מהמאה ה-19 ועד תקופת המלחמה הקרה. לדרדנלים נודע תמיד ערך אסטרטגי, ובמלחמת העולם הראשונה נערך ב-1915 קרב גליפולי, בין צבא האימפריה העות'מאנית לכוחות מדינות ההסכמה. כוחות צבא מבריטניה, מאוסטרליה ומניו זילנד פלשו לחצי האי גליפולי, והם נהדפו ונחלו תבוסה גדולה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפות הדרדנלים, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- דרדנלים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מיצרי הדרדנלים (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האימפריה הרוסית - ניקולאי הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של טורקיה ובנושא גופי מים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.