טייפודונג-2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טייפודונג-2 אן TD-2‏ (בקוריאנית: 대포동 2호, תרגום "תותח גדול") הוא הכינוי שניתן לטיל בליסטי תלת-שלבי תוצרת קוריאה הצפונית. קדם לו הטייפודונג-1. מעט ידוע על תכנון הטיל. ב-5 ביולי 2006 דווח כי צפון קוריאה ביצעה ניסוי טיסה של הטיל, ועל-פי דיווחים ראשוניים, הטיל כשל לאחר 35-40 שניות לאחר השיגור, והתרסק לתוך הים. על-פי דיווח של NBC תוכנן שיגור של טיל שני וייתכן שלישי‏[1].

על-פי גודלו של הטיל, הרכב הדלק, ונפח הדלק האפשרי, מוערך כי גרסה דו-שלבית של הטיל היא בעלת טווח של כ-4,000 ק"מ (2,500 מייל) וגרסה תלת-שלבית של הטיל מסוגלת להגיע עד למרחק של 4,500 ק"מ (2,800 מייל). זמן הבעירה של כל שלב הוא מעט יותר מ-100 שניות, מה שמאפשר לטיל לבעור 5 או 6 דקות. גרסאות עתידיות אפשריות של הטיל עשויות להיות בעלות טווח של 9,000 ק"מ (5,600 מייל). בטווח המרבי שלו, יכול הטייפודונג-2 לשאת ראש קרב במשקל קטן מ-500 ק"ג‏[2]. זהו כנראה גודל קטן בסדר גודל מהמשקל של התקן גרעיני כלשהו הנמצא ברשות צפון קוריאה.

פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי קים קיל סאן, עובד לשעבר במחלקת הפרסומים של אחד ממרכזי המחקר החשובים של צפון קוריאה, צפון קוריאה החלה בפיתוח הטיל ב-1987. מעט מידע על המפרט הטכני של הטיל נחשפו לציבור, אפילו השם "טייפודונג-2" הוא כינוי שניתן על ידי סוכנויות מחוץ לקוריאה הצפונית למה שמאמינים שהוא היורש של הטייפודונג-1. השלב הראשון של הטייפודונג-2 ככל הנראה עושה שימוש בנגזרת של מנוע דלק נוזלי (דלק TM-185 ומחמצן AK-27I), והשלב השני ככל הנראה משתמש בטיל הרודונג. תלוי בטווח, המשקל המוערך של ראש הקרב נע בין 700-1,000 ק"ג לטווחים קצרים, מה שהופך אותו מתאים לנשיאת ראש קרב קונבנציונלי או בלתי קונבנציונלי, כמו גם לווין. בטווח המרבי שלו, הטייפודונג-2 יכול על-פי הערכות לשאת ראש קרב של במשקל קטן מ-500 ק"ג. צפון קוריאה טרם הציגה יכולת לייצור רכב לכניסה מחדש לאטמוספירה שעובד. קיימים ספקות לגבי היכולת של הטייפודונג-2 לשאת נשק במדויק בעתיד הקרוב.

ניסוי טיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוי טיסה של הטייפודונג-2 בוצע ב-5 ביולי 2006 מאתר הניסויים מוסודאן-רי. על-פי דיווחים ראשוניים, הטיל כשל בסביבות 35-40 שניות לאחר השיגור, והתרסק לתוך הים. על-פי הדיווחים, בנוסף לטייפודונג-2 שיגרה קוריאה הצפונית עוד לפחות חמישה טילים, בהם שני טילי רודונג-2, טיל סקאד, ואפשר שטייפודונג-2 נוסף.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]