טין צ'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טין צ'ו
ထင်ကျော်
President Htin Kyaw.jpg
לידה 20 ביולי 1946 (בן 73)
ראנגון, בורמה
מדינה מיאנמרמיאנמר  מיאנמר
השכלה
  • Yangon Institute of Economics
  • Institute of Computer Science
  • Arthur D. Little School of Management
  • אוניברסיטת לונדון
  • אוניברסיטת יאנגון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, סופר, כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליגה הלאומית לדמוקרטיה
בת זוג Su Su Lwin
נשיא מיאנמר
30 במרץ 2016
(3 שנים ו-35 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טין צ'ובורמזית: ထင် ကျော်; ‏נולד ב־20 ביולי 1946) הוא פוליטיקאי ומלומד בורמזי, והיה נשיא מיאנמר ממרץ 2016 ועד מרץ 2018.

צ'ו הוא האזרח הראשון המשמש בתפקיד זה מאז ההפיכה ב-1962.

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת רנגון בשנת 1968, ובאוניברסיטת לונדון בשנת 1975, עבד בתפקידים שונים בחינוך, תכנון ומשרדי האוצר.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טין צ'ו נולד בעיר ראנגון, בבורמה הבריטית (כיום יאנגון, מיאנמר), לאביו מין תו ואן שהיה סופר ומשורר בורמזי, שנבחר לפרלמנט ב-1990 מטעם מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD), ולאמו צ'י צ'י.[1]

ב-1962 סיים את לימודיו בתיכון האנגלי-מתודיסטי הנודע בשם "תיכון דגון 1". לאחר כן למד אמנויות באוניברסיטת ראנגון. משם המשיך בלימודים במכון ראנגון לכלכלה שם שימש גם כמורה. ב-1970 הצטרף לצוות המתכנתים במרכז המחשבים באוניברסיטה.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975, צ'ו הצטרף למשרד התעשייה בתור סגן מנהל חטיבה.[2] בשנת 1980, הוא מונה כסגן דירקטור במחלקת קשרי חוץ כלכליים, משרד התכנון ומשרד האוצר. צ'ו התפטר משירות ממשלתי ב-1992.[1]

ב-22 בספטמבר 2000 נעצר צ'ו בשל סיועו לפעילת זכויות האדם במדינה וכלת פרס נובל לשלום, אונג סן סו צ'י, לצאת מחוץ ליאנגון, ובילה ארבעה חודשים בכלא אינסיין.[3] משנת 2012, הוא עבד בתור מנהל בכיר עבור קרן "קין צ'י", שנוסדה על ידי אונג סן סו צ'י ונקראה על שם אמה. למרות שצ'ו הוא לא חבר ותיק בקרן, הוא עבד בשיתוף פעולה הדוק מאד עם אונג סאן סו צ'י בלשכת היושב ראש של הקרן,  והיה אחד מאנשי המעגל הקרוב ביותר שלה.

נשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 2015 נערכו בחירות כלליות במיאנמר. הבחירות היו החופשיות הראשונות במדינה מאז 1990, אז סירב הצבא לקבל את התוצאות והשתלט מחדש על המדינה. בבחירות התמודדו למעלה מ-90 מפלגות, אך המאבק העיקרי היה בין מפלגתה הסוציאל-דמוקרטית של סו צ'י "הליגה הלאומית לדמוקרטיה" (NLD) לבין מפלגת השלטון המקורבת לצבא ה-USDP.[4] לאחר עיכוב של מספר ימים בתוצאות הבחירות הרשמיות, הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי מפלגת האופוזיציה זכתה ביותר משני שלישים מושבים בפרלמנט (348), מה שמאפשר לה לשלוט בבית הנבחרים ולבחור את הנשיא.[5]

בתחילה היה צ'ו מועמד לתפקיד סגן נשיא מיאנמר מטעם מפלגתה של סו צ'י, וב-10 במרץ 2016  הצביעו עבורו 274 מתוך 317 חברי בית הנבחרים לתפקיד זה. עם זאת, בשל סעיף בחוקה הבורמזית הקובע שלא ייבחר לנשיא מי שבני משפחתו הקרובה הם נתינים זרים, נמנעה מיושבת ראש המפלגה סו צ'י האפשרות לכהן כנשיאה (בעלה של סו צ'י הוא בריטי, וכך גם שני בניה), והיא בחרה במקורבה טין צ'ו לכהן מטעמה. אונג סאן סו צ'י אמרה שהיא בחרה בו בשל חינוכו, הנאמנות, והמכובדות שלו. ב-15 במרץ 2016 בעצרת האיחוד של הפרלמנט, תמכו 360 חברים (מתוך 652) במועמדותו ובחרו בו כנשיא המדינה. הגנרל מינט סי שכיהן כראש הממשלה באזור יאנגון מאז 2011 נבחר לסגן הנשיא הראשון של צ'ו, ועמיתו של צ'ו הנרי, ואן טיו, נבחר לסגנו השני.[6][7] סו צ'י עצמה תכהן בממשלה כשרת החוץ.[8]

ב-17 במרץ הגיש צ'ו הצעת תוכנית למתכונת שתראה ממשלתו, לפיה בממשלה יהיו 21 משרדים להם ימונו 18 שרים. חברי הפרלמנט אישרו את הצעתו.[9]

ב-30 במרץ 2016 הושבע צ'ו לתפקיד נשיא מיאנמר, ובכך הפך לפוליטיקאי הראשון המכהן מטעם העם, מאז ההפיכה של הצבא ב-1962. בנאומו חזר צ'ו על דבריה של סו צ'י בצורך לשנות את החוקה הצבאית מ-2008 המשמרת לצבא כח רב בפוליטיקה (25% מכלל המקומות בפרלמנט שמורים לצבא), למרות הדמוקרטיזציה שעברה המדינה, והבטיח לבצע רפורמות ולהרחיק את הצבא מהפוליטיקה. מאות דיפלומטים ונציגים של ארגונים לא-ממשלתיים השתתפו בטקס השבעתו של צ'ו. לאחר הטקס נערכו בארמון הנשיאותי אירועים חגיגיים נוספים וארוחת ערב רשמית.[10]

על אף שבאופן רשמי טין צ'ו הוא מנהיג עצמאי, אונג סאן סו צ'י הודיעה כי למעשה היא תכוון את פעילותו של הנשיא, וכי היא תנהיג את המדינה באמצעותו.[11]

בחודש מרץ 2018 התפטר טין צ'ו מתפקידו כנשיא המדינה בגלל בעיות בריאות. הנשיא החדש שנבחר הוא וין מינט.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טין צ'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Who Is Htin Kyaw, Myanmar's Newly Elected President?, VOA
  2. ^ Ye Mon and Lun Min Mang, U Htin Kyaw: from computer science grad to NLD loyalist, www.mmtimes.com
  3. ^ Myanmar parliament elects Htin Kyaw as first civilian president in 53 years, The Guardian
  4. ^ "לראשונה מ-1990: בחירות חופשיות במיאנמר". ynet. 8 בנובמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-2 באפריל 2016. 
  5. ^ "הניצחון הגדול של "נלסון מנדלה של מיאנמר"". ynet. 13 בנובמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-2 באפריל 2016. 
  6. ^ Moe, Wai; Ramzy, Austin (15 במרץ 2016). "Myanmar Lawmakers Name Htin Kyaw President, Affirming Civilian Rule". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-2 באפריל 2016. 
  7. ^ Myanmar elects Htin Kyaw as first civilian president in decades - BBC News, BBC News (בBritish English)
  8. ^ Ei Ei Toe Lwin, Daw Suu eyes foreign minister role, www.mmtimes.com
  9. ^ Myanmar president-elect submits proposal plan of forming new gov't - Global Times, www.globaltimes.cn
  10. ^ "המחוקקים בכו: נשיא אזרחי ראשון במיאנמר אחרי 52 שנה". ynet. 30 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-2 באפריל 2016. 
  11. ^ Burma’s Puppeteer-in-Chief Takes Charge, Foreign Policy
  12. ^ Saw Nang and Richard C. Paddock, Myanmar Picks a New President, but He’ll Still Be No. 2, הניו יורק טיימס, ‏March 28, 2018