טירת האגם
טירת האגם היא מערכת השליטה ובקרה המרכזית של המטה הכללי של צה"ל[1]. המערכת פותחה על ידי חברת TSG IT, חברה פרטית בבעלות התעשייה האווירית לישראל ופורמולה מערכות, בשיתוף אגף התקשוב בצה"ל, כדי לקשר בין גורמי המידע[דרושה הבהרה] לגורמי האש[2].
המערכת יוצרת חיבור תהליכים מבצעיים בין זרועי שמאפשר גם חיבור של פלטפורמות לרשת. כך לדוגמה ניתן לצפות באמצעותה בנתונים אודות התקדמות הלחימה: מיקומי הכוחות הישראליים ומרכזי הפעילות של האויב - ממחסני אמצעי לחימה, רקטות ומשגרים ועד למפקדות הארגונים עצמם. מעבר לכך היא מאפשרת לראות את תמונת המצב של שיגורי רקטות לעורף הישראלי בזמן אמת. היא מציגה על גבי מפת ישראל לא רק את מיקומי נפילות הטילים, אלא גם את סוג החימוש שנורה, את הנזק שנגרם בעקבותיו ואת טווחי הזמן בו היה העורף הישראלי תחת מתקפה[3].
פיתוח המערכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפיון המערכת החל בסוף שנות ה-90 במסגרת חיל הקשר והאלקטרוניקה, ופיתוחה בפועל החל בחיל הקשר בשיתוף פעולה עם TSG ב-2001. היא נוסתה מבצעית לראשונה בתרגיל ב-2004 אשר לא עמד בציפיות. הניסיון המשמעותי הבא היה בשנת 2005 במהלך תוכנית ההתנתקות עם גרסה מעודכנת שזכתה להצלחה חלקית[4]. משנת 2006 עבר מוקד הפיתוח ל-TSG וב-2014 הפיתוח חזר לצה"ל לצורך הפחתת עלויות[5][1]. פיתוח המערכת הועבר ליחידת לוט"ם של אגף התקשוב. בשונה מחברות אזרחיות, הפצת הגרסאות נעשתה על בסיס תהליכים מבצעיים בצה"ל ולא על פי בשלות המערכת.
בשנת 2013 הושקה גרסה מבצעית ניידת לטאבלטים. בגרסה זו בוצעה התאמת היישומים והמערכות לגרסה הניידת, שמירת ההגנה בהיבטי אבטחת מידע ושמירה על קשר רציף בהיבט המידע[6].
מערכת "טירת האגם" הייתה כלי אסטרטגי מרכזי עבור הדרג הבכיר ביותר בצה"ל (המטכ"ל והבור), ומטרתה העיקרית היא לספק תמונת קרב עדכנית, אחודה ובין-זרועית בין חילות היבשה, הים והאוויר. היא מאפשרת קישור אפקטיבי ומהיר בין גורמי המידע והאש. המערכת מחברת ומעבדת נתונים המגיעים ממקורות מגוונים בשטח, כגון מודיעין, תצפיות וחיישנים, ומנגישה אותם לגורמי האש והכוחות הפועלים בזירה. אינטגרציה זו חיונית לתהליך קבלת החלטות מושכל ומהיר. המערכת מספקת תמונת מצב מקיפה ומאוחדת על מפת המבצע, ויוצרת חיבור תהליכים מבצעיים בין-זרועי ומאפשרת חיבור של פלטפורמות מבצעיות שונות לרשת משותפת. במסגרת זו מוצגים נתונים קריטיים על אודות התקדמות הלחימה, ובהם מיקומי הכוחות הישראליים וכן מרכזי הפעילות של האויב כמו מפקדות, מחסני אמל"ח ומשגרים. בנוסף, "טירת האגם" מאפשרת מעקב בזמן אמת אחרי איומי רקטות לעורף הישראלי, ומציגה לא רק את מיקומי נפילות הטילים אלא גם את סוג החימוש ששוגר, את הנזק שנגרם ואת טווחי הזמן בו היה העורף תחת מתקפה. תצוגת נתונים מפורטת זו תומכת במקבלי ההחלטות בדרג הפיקודי העליון, ומאפשרת להם להוציא פקודות ולהעביר מידע בצורה יעילה ומהירה, ובכך לשפר משמעותית את תהליך הפיקוד והשליטה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עמי רוחקס דומבה, צה"ל רוצה לפתח שו"ב לבד, באתר Israel Defense, 28 באוקטובר 2016
- ^ חנן גרינברג, "רמזור" צה"לי: תוקפים - ועוקבים בזמן אמת, באתר ynet, 23 במאי 2011
- ^ גילי כהן, צה"ל הצטייד במערכת חדשה למיפוי נפילות טילים, באתר הארץ, 9 במרץ 2012
- ^ עמי רוחקס דומבה, מערכת השו"ב של ה"בור", באתר "IsraelDefense", 17 ביולי 2014
- ^
אור הירשאוגה, צה"ל יצמצם שיתופי פעולה עם חברות מחשוב: "נחסוך יותר מ-200 מיליון ש'", באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2013
- ^ יוסי הטוני, צה"ל פיתח גרסה ניידת מבצעית של "טירת האגם" בפרויקט בהיקף מיליוני שקלים, באתר "אנשים ומחשבים", 9 באפריל 2013