טלמרקטינג
טלמרקטינג היא שיטה לשיווק ישיר ולמכירות באמצעות הטלפון.
בשיטה זו מוקדנים מתקשרים לבתיהם או לטלפונים הניידים של אנשים ומציעים להם מוצר או שירות. מקבלי השיחה עשויים להיבחר באקראי מתוך רשימת מספרי טלפון, לצורך איסוף משוב סטטיסטי, או מתוך רשימות המופקות ממאגרי מידע, כדי להגדיל את הסיכוי להצלחת המכירה.
טלמרקטינג נחשב לשלב ראשוני בפרסום. נהוג לבצע בדיקת שוק באמצעות טלמרקטינג לפני השקתו של מותג חדש. בשני העשורים האחרונים נעשה שימוש רב באנשי טלמרקטינג לצורך העברת מסרים פוליטיים של מפלגות בישראל. חברות רבות מפעילות מחלקות טלמרקטינג פנימיות וחיצוניות לשיווק מוצריהן. מקורו של הטלמרקטינג הוא בארצות הברית.
לצד השיווק הלגיטימי, נעשה שימוש בלתי לגיטימי בשיטת שיווק זו לצורכי הונאה או שיווק אגרסיבי, תוך שימוש בשיטות פסולות.[1] תופעה זו נעשתה נפוצה עד כי בכמה מדינות ננקטו אמצעים להגבלתה.[2][3] גם בישראל הוטלו הגבלות על תחום הטלמרקטינג באמצעות תיקון לחוק הגנת הצרכן, ובשנת 2023 הוקם מאגר "אל תתקשר אליי", הכולל מספרי טלפון שאליהם נאסר לבצע שיחות שיווקיות.[4][5]
שימושים בטלמרקטינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכירה: יצירת עניין במוצר או בשירות מסוים בקרב נמענים טלפוניים, כדי לקבל מהם הזמנה לרכישת מוצרים או שירותים.
- הנעה לפעולה: שכנוע נמענים טלפוניים לבצע פעולה מסוימת, כגון הורדת אפליקציה עסקית, הצבעה לרשימה מסוימת או השתתפות בכנס.
- טיוב רשימות (דאטה): התקשרות לנמענים לצורך ריענון רשימות נמענים קיימות, למשל רשימה של חברה עסקית, והסרת רשומות שאינן רלוונטיות עוד או שהן שגויות, לצורך פנייה עתידית לנכללים ברשימה.
- ביצוע סקרים: ביצוע סקרים עסקיים או פוליטיים לצורך איסוף מידע, ניתוחו והסקת מסקנות הרלוונטיות לאותו סקר.
הונאות טלמרקטינג נגד אוכלוסייה מבוגרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעולם קיימים מקרים שבהם טלמרקטינג מנוצל לרעה למטרות הונאה. לפי ארגון הצרכנים הלאומי בארצות הברית, בשנת 2013 כ־36% ממקרי ההונאה בוצעו באמצעות הטלפון.[6] במקרים רבים, אוכלוסיות הנחשבות מוחלשות בחברה הן יעד להונאות באמצעות טלמרקטינג, כאשר האוכלוסייה המבוגרת היא יעד מרכזי.[7]
בארצות הברית הוערך בשנת 2017 היקף ההונאה של גמלאים ביותר מ־2.9 מיליארד דולר בשנה. האוכלוסייה המבוגרת נוטה להיות חשופה יותר להונאות טלמרקטינג בשל כמה גורמים, ובהם חוסר היכרות עם עולם השיווק הטלפוני ועם סכנותיו, מחלות כגון אלצהיימר ותמימות העשויה לאפיין מבוגרים רבים. לפי סקרים, פחות מ־5% מהמבוגרים היו מודעים לאפשרות של הונאה באמצעות טלמרקטינג, ויותר מ־40% מהם לא היו מסוגלים להבחין בין שיחת מכירה אמיתית לבין שיחה בעלת כוונת זדון.
הפגיעה הכלכלית בגמלאים בעקבות הונאות טלפוניות גבוהה מזו הנגרמת לאוכלוסייה הצעירה. אוכלוסייה זו אינה יכולה לחסוך מחדש את הכסף שאיבדה, ועלולה בשל כך להיקלע לקשיים כלכליים חמורים במיוחד. נוסף על כך, הפגיעה הפסיכולוגית הנגרמת ממעשים אלו גדולה יותר בקרב אוכלוסיות מבוגרות מאשר בקרב צעירים. פגיעה זו מתבטאת בחבלה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי, ובמקרים קיצוניים היא גורמת למצוקה נפשית. הונאות בקרב האוכלוסייה המבוגרת צפויות להתגבר במהלך השנים, בעיקר בעקבות העלייה בתוחלת החיים וכתוצאה מכך העלייה במשקלה של אוכלוסייה זו בחברה ובהיקף הונה.
טלמיטינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלמיטינג היא שיטת שיווק ישיר נוספת, שמטרתה ליצור פגישות מכירה — פיזיות, מקוונות באמצעות זום או טלפוניות — בין נציג החברה לבין לקוח אפשרי, כדי לגייס לקוחות חדשים ולהגדיל את מכירות החברה ואת רווחיה.
גם טלמיטינג מתבצע באמצעות פנייה טלפונית ללקוחות פוטנציאליים, אולם מטרת הפנייה היא לקבוע פגישה שבה יציג נציג המכירות את המוצר או השירות של החברה.
שיטת שיווק זו מקובלת הן בתחום המכירה מעסק לצרכן פרטי (B2C) והן בתחום המכירה מעסק לעסק (B2B).
מאגר "אל תתקשר אליי" להגנה על צרכנים מעסקאות טלמרקטינג לא רצויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי להגן על צרכנים מפני שיחות שיווק לא רצויות, הוקם מאגר שכל תושב היה יכול לבקש להירשם בו. כל גורם שביקש ליצור קשר טלפוני עם צרכן נדרש לוודא, לפני ביצוע השיחה, כי הנמען אינו רשום במאגר. כ־500,000 איש נרשמו במאגר.
המאגר הפסיק לפעול ב־8 באוקטובר 2024 עקב מחלוקת תקציבית בין הרשות להגנת הצרכן לבין המשרד לשוויון חברתי. לפי מבקר המדינה, נכון ליולי 2026 המאגר טרם חזר לפעילות, אף שנמסר כי הוא נמצא ב"שלבי תפעול אחרונים". בדצמבר 2025 הועברו 1.2 מיליון ש"ח לצורך חידוש הפעלתו, אך נכון למועד הדוח טרם הושלם החידוש.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Bayer, Ya'akov M., (2018) Older Adults, Aggressive Marketing, Unethical Behavior: A Sure Road to Financial Fraud? In Gringarten, H. & Fernández - Calienes, R. (Ed.), Ethical Branding and Marketing: Cases and Lessons., New York. Rutledge Publishing., 2018
- ↑ ארה"ב: יוטלו הגבלות על הטלמרקטינג, באתר ynet, 18 בדצמבר 2002
- ↑ טל שניידר, אל תתקשרו אלי, באתר TheMarker, 16 ביוני 2003
- ↑ מגבילים שיחות שיווקיות מרחוק, באתר המשרד לשוויון חברתי, 2020
- ↑ חוק הגנת הצרכן - "מאגר אל תתקשר אליי", באתר לשכת המסחר תל אביב, 2020
- ↑ יעקב בייאר, שיווק ללא רחמים - הונאת אזרחים ותיקים באמצעות טלמרקטינג, גרונטולוגיה וגריאטריה מו, 2019, עמ' 89–112
- ↑ Joanna Bieda, Dr Soo Park, Affluent Senior Citizens and Telemarketing Fraud, Journal of Student Research 10, 2021-03-31 doi: 10.47611/jsrhs.v10i1.1408
- ↑ מבקר המדינה, סוגיות בהגנת הצרכן - ביקורת מעקב, באתר מבקר המדינה, יוני 2026
