טלסקופ החלל גראנאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טלסקופ החלל גראנאט
Международная астрофизическая обсерватория «Гранат»
תיאור מבנה החללית
תיאור מבנה החללית
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל תוכנית החלל הסובייטית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן לבוצ'קין
תאריך שיגור 1 בדצמבר 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר פרוטון-K עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור, כן שיגור 200 עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
סוג משימה טלסקופ חלל בתחום קרני רנטגן וקרני גמא
לוויין של כדור הארץ
נטייה 97.5 מעלות
אפואפסיד 200,000 ק"מ
זמן הקפה 4 ימים
משך המשימה הכולל 1 בדצמבר 1989 – 28 בנובמבר 1998 (9 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל 4,000 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 20352
מאגר המידע הלאומי 1989-096A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גראנאטרוסית: Гранатרימון) היה טלסקופ חלל ששוגר על ידי ברית המועצות והותקנו על החללית מכשירים ממדינות נוספות. הוא שוגר בשנת 1989 ופעל עד לשנת 1998.

החללית נבנתה במשרד לבוצ'קין על בסיס גשושיות של תוכנית ונרה. השיגור בוצע מקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר מדגם פרוטון M. משקל ציוד מדעי היה כ-2,300 ק"ג. פאנל סולארי סיפק כ-400 ואט. עד לספטמבר 1994 בוצעו מפעם לפעם שינויי מסלול. לאחר סיום מלאי הדלק פעולות אלו הופסקו. העברת נתונים הופסקה ב-27 בנובמבר 1998.

ציוד מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעזרת הטלסקופ בוצע רישום מקורות קרני רנטגן וצילומי מרכז הגלקסיה. התגלו מספר גרמי שמיים. גרמי שמיים שהתגלו בעזרת הטלסקופ קיבלו תחילית GRS, למשל GRS 1124-683 וכו'.

על בסיס המידע שהתקבל נכתבו מאות מאמרים מדעים.

בעקבות התפרקות ברית המועצות מרכז קליטת הנתונים שהיה ממוקם בחצי האי קרים הועבר לשטח אוקראינה שצמצמה את תיקצובו. בשנים האחרונות של פעילות הטלסקופ הוא תוקצב ישירות על ידי סוכנות החלל הצרפתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלסקופ החלל גראנאט בוויקישיתוף