טקטיקה עירונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

טקטיקה עירונית הוא מונח בתכנון ערים ואזורים השייך לענף של עיצוב עירוני וגם נלמד, נחקר ומתבצע בתחום של: "עירוניות חדשה - New Urbanism" הבא לתאר את "שיתוף הציבור" בתהליך העיצוב העירוני ותכנון העיר עבור הצרכים של הולכי הרגל. לפי הטרמינולוגיה של מונח זה ישנם שינויים זמניים בסביבה הבנויה בעלות נמוכה, בדרך כלל בערים, שנועדו לשפר את השכונות המקומיות ואת מקומות ההתכנסות בעיר. טקטיקה עירונית מכונה בדרך כלל גם בכינויים שונים כגון: "עירוניות גרילה (guerilla urbanism)", "עירוניות קופצת (pop-up urbanism)", או "תיקון העיר (city repair).

טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונח זה היה פופולרי כמה שנים לאחר שנת 2010 כדי להתייחס למגוון של טכניקות קיימות על פיה תוכנית "שיתוף הרחוב" מגדירה "טקטיקה עירונית" כגישה לשינוי עירוני הכוללת את חמשת המאפיינים הבאים:

  • גישה מכוונת, שלבית, ליצירת שינוי.
  • הצעת פתרונות מקומיים לאתגרי תכנון מקומיים,
  • מחויבות לטווח קצר וציפיות מציאותיות,
  • סיכונים נמוכים עם שכר גבוה,
  • פיתוח רווח כלכלי-חברתי בין אזרחים ובניית יכולת ארגונית בין מוסדות ציבוריים-פרטיים, עמותות ומרכיביהם.

מונח זה פורסם לראשונה בזמן התרגום לאנגלית משנת 1984 של של הספר "תרגול חיי היומיום" על ידי המדען הצרפתי מישל דה-סרטו אשר השתמש במונח זה. מונח זה התייחס גם לאירועים שהתרחשו בפריז בשנת 1968 במהלך הפגנות הסטודנטים. הטקטיקה העירונית שתיאר דה-סרטו בספרו התנגדה אל המונח: "עירוניות אסטרטגית" שהוטבע על ידי מתכנן הערים והאזורים האמריקאי מייק ליודן המתאר את תהליך העיצוב ותכנון העיר בידי אנשי מקצוע ולא על ידי אזרחים מן השורה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Architecture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.