משאית אוכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משאית אוכל במיזורי, ארצות הברית

משאית אוכל היא כלי רכב גדול המצויד במתקנים לבישול ומכירת מזון[1]. חלקן כולל אוטו גלידה, ובחלקן נמכר מזון קפוא או ארוז מראש. אחרות כוללות עליהן מטבחים להכנת מזון במקום. בין המזונות שנמכרים סנדוויצ'ים, המבורגרים, צ'יפס ומזון מהיר מקומי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאית אוכל בסיאטל, 2010

בארצות הברית מקור משאיות האוכל הוא הצ'אק וואגון (אנ'). בסוף המאה ה-19 הובלת הבקר מדרום-מערב ארצות הברית לשווקים בצפון ומזרח המדינה ארכה זמן רב. על מנת להאכיל את מובילי הבקר נוצר הצ'קוואגון[2]. בצ'אק וואגון הוגשו ארוחות בוקר, צהריים וערב[3].

גלגול קודם של משאית המזון המודרנית הוא עגלת הצהריים, כפי שהגה ספק המזון וולטר סקוט בשנת 1872. סקוט החנה עגלה ליד משרדי עיתון בפרובידנס, שבמדינת רוד איילנד, ומכר בה סנדוויצ'ים, פשטידות, וקפה לעובדים בהדפסת העיתון ולעיתונאים. בשנת 1887 במדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית, החל תומאס ה. באקלי לייצר עגלות ארוחת צהריים[4]. תפוצת משאיות האוכל הלכה והתפתחה, ובסוף העשור הראשון של המאה ה-21 נמנו 4000 משאיות אוכל ברחבי ארצות הברית[5].

אם בעבר משאיות מזון גורמה היו קיימות רק בערים גדולות, כיום משאיות אלה נפוצות גם בערים קטנות ובפרוורים בארצות הברית[6][7].

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאית אוכל באירוע "Food Trucks for Haiti" בלוס אנג'לס

במהלך המאה ה-21 ניכר שינוי בהיצע המוצרים ובמגוון המוצע במשאיות האוכל. משאיות האוכל מציעות כיום היצע רחב של מזון המוגש בהן, מתוחכם יותר ויוקרתי יותר המוכן על ידי מומחים בתחום הקולינריה[8]. המזון שמוגש כבר אינו מסתכם בטאקו, גלידה, נקניקיות או המבורגרים, אלא נהיה מתוחכם יותר כגון פירות ים וכדומה.

הרשויות משיתות רגולציה כלפי משאיות אוכל, והיא משתנה בין מדינות ורשויות מקומיות. כך לדוגמה במיניאפוליס, משאיות אוכל צריכות לשמור מרחק מסוים ממסעדות, מרכזים מסחריים או אירועי ספורט. בשכונות מסוימות בלוס אנג'לס משאיות האוכל חייבות לשנות מיקום בכל שעה[9]. חלק מהרגולציה כלפי משאיות האוכל נועדה להגן על תחום המסעדות שאינן ניידות[10].

מפעילי משאיות אוכל יכולים להגדיל את עסקיהם, ולהקים רשתות המבוססות על משאיות אוכל. כך לדוגמה חברת coolhaus המתמחה בגלידות, שהוקמה בשנת 2009 והייתה מבוססת על משאית אוכל אחת, התפתחה לרשת המפעילה 11 משאיות[11].

אירועים בהם מתאספות מספר משאיות אוכל, וחניות מסודרות של משאיות אוכל נעשים נפוצים יותר ויותר בארצות הברית. כך לדוגמה בעיר טמפה, פלורידה נערך מפגש שכזה בהשתתפות 99 משאיות[12]. בשיקגו מתקיים משנת 2016 פסטיבל משאיות אוכל הכולל עשרות משאיות אוכל ובהן מזון המוכן על ידי שפים[13].

בעוד שפתיחת מסעדה ממוצעת בארצות הברית עשויה להגיע לעלות של 100,000 - 300,000 דולר, פתיחת מסעדה על משאית ניידת עשויה לעלות בטווח של עד 30,000 דולר, ולכל היותר עד 80,000 דולר[14].

מפעילי משאיות אוכל נדרשים להשיג היתר למכירת מזון, שהתנאים להשגתו משתנים בין כל רשות מקומית לאחרת[15].

משאיות אוכל בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאית אוכל בטיוואן

באסיה המזון המוצע במשאיות אוכל דורש כישורים מעטים להכנתו, ציוד בסיסי, והשקעה כספית יחסית נמוכה.

אזרחים המתמודדים עם קשיים במציאת עבודה קבועה, ייכנסו לעיתים קרובות לתעשייה זו, שכן היא מאפשרת למשפחות שלמות לעבוד יחד ולהתפרנס. היתרון בכניסה לתעשייה זו אינה רק בהשקעה הכספית הנמוכה הנדרשת, אלא גם בגמישות שעות העבודה.

בהונג קונג לדוגמה, מספר משאיות האוכל נמצא כיום במגמת עלייה[16].

בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להסדיר את התחום, הוסדרו בבריסל 13 אזורים בהם ניתן להחנות משאיות אוכל. משאיות האוכל היו לטרנד בבלגיה, בעיקר באזור בריסל ובמחוז בראבנט הוולונית. בשנת 2014 היו 126 מפעילי משאיות אוכל החברים בארגון משאיות האוכל הבלגי[17].

בבריסל נערך כינוס של כ-80 משאיות אוכל, שהיה לפסטיבל משאיות האוכל הגדול ביותר באירופה[18]

ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברזיל הפופולריות של משאיות האוכל החלה במשאיות שהיו מגישות מזון בזמן הקרנבל במדינה, בתום משחקי כדורגל, אירועי ספורט וקונצרטים של מוזיקה. עם זאת כאשר החלו להגיש במשאיות אוכל גורמה, שמחירו גם יקר יותר, משאיות אוכל לא קושרו עוד למזון עממי, והחל להיות טרנדי המנהל לאכול אוכל רחוב במשאיות אוכל. כיום ניתן למצוא בברזיל משאיות רוכל במקומות רבים לרבות מקומות עבודה, בתי ספר, מכללות, ליד בנייני משרדים ופארקים תעשייתיים.

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמשאיות אוכל נפוצות בשווקים פתוחים (לדוגמה, משאיות פיצה נפוצות במרסיי ודרום צרפת מאז שנות ה-60), משאיות אוכל בסגנון אמריקאי הופיעו לראשונה בפריז רק ב-2012.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 עתרו יזמים לבג"ץ כנגד עיריית תל אביב בגין איסורה להפעיל בעיר משאיות אוכל, ובג"ץ קיבל את העתירה. כיום ניתן לראות משאיות אוכל בישראל הפועלות באופן קבוע או באופן ארעי[19]. משאיות אוכל החלו להיות מופעלות באירועים ובפסטיבלי אוכל ברחבי הארץ[20].

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2010 החל להיות משודר הריאלטי "The Great Food Truck Race" בערוץ Food Network ובו המתחרים משתתפים במירוץ ונעים ברחבי ארצות הברית במשאית אוכל ומוכרים את התוצר שהכינו. בשנת 2011 החלה להיות משודרת תוכנית ריאלטי בקנדה בשם ".Eat St" ובה התקיימה תחרות אוכל המוגש במשאיות אוכל. התוכנית Food Truck Face Off הייתה תוכנית ריאלטי קנדית ששילבה משאיות אוכל[21].
  • בעונה 3 של הסדרה "the glades", באחד הפרקים העלילה סובבת סביב מסעדות המנסות לחסל תחרות מצד משאיות אוכל.
  • בסדרה CSI: ניו יורק מתבצע רצח של בעלים של משאית אוכל, תוך שימוש בחומרי נפץ שהושמו בתוך המשאית במהלך פסטיבל משאיות אוכל.
  • בסרט הדרמה הקומי "שף" משנת 2014, שף במסעדה בלוס אנג'לס מתפטר מתפקידו כדי להפעיל משאית אוכל עם בנו.
  • במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016 אמר מרקו גוטיירז מייסד קבוצת לטינים למען דונלד טראמפ בראיון לMSNBC, כי אם טראמפ לא ייבחר וההגירה לארצות הברית ממקסיקו תמשיך באותם ההיקפים, משאיות טאקו יצוצו בכל פינה[22]. בעקבות אמירתו גולשים רבים צייצו את ההאשטאג בטוויטר "TacoTrucksOnEveryCorner#[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משאית אוכל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ food truck, באתר מילון אוקספורד
  2. ^ The Chuck Wagon, באתר ACWA
  3. ^ סטפני באטלר, From Chuck Wagons to Pushcarts: The History of the Food Truck, באתר ערוץ ההיסטוריה, 22 באוגוסט 2018
  4. ^ דניאל אנגבר, Who made that food truck, באתר ניו יורק טיימס, 2 במאי 2014
  5. ^ Study identifies factors that contribute to food trucks’ fast spread, באתר אוניברסיטת מישיגן, 16 באוגוסט 2014
  6. ^ וונדי האנדלי, Food truck park opening in Plano as suburbs get rolling to catch up with trend, באתר dallas news‏, מרץ 2015
  7. ^ קארן קיקרו, Are food trucks safe?, באתר CNN‏, 8 באפריל 2013
  8. ^ אוליביה בארקר, A foodie-fueled trend takes its act on the road, באתר USA Today‏, 8 באוקטובר 2011
  9. ^ The best and worst cities for running a food truck, באתר שירות השידור הציבורי, 21 במרץ 2018
  10. ^ שרה את נידלמן, [https://www.wsj.com/articles/SB10000872396390443404004577576992254177540 Street Fight: Food Trucks vs. Restaurants ], באתר וול סטריט ג'ורנל, 9 באוגוסט 2012
  11. ^ Our Story, באתר Coolhaus, אוחזר ב-30 באוקטובר 2014
  12. ^ World's largest food truck rally descends on Tampa, באתר Bay News ‏, 31 באוגוסט 2014
  13. ^ סוואנה אידנס, Get ready, Chicago foodies: Chicago Food Truck Festival will host new, unique flavors on wheels, באתר שיקגו טריביון, 22 ביוני 2018
  14. ^ ג'קי פו ולילו בילואו, 5 thing you need to know about..., באתר PBS‏, 15 באוקטובר 2010
  15. ^ אלייסה גרגורי, How to Get a Food Vendor License, באתר The balance smb‏, 25 ביוני 2019
  16. ^ קייט ספרינגר, Finally, food trucks hit the streets in Hong Kong, באתר CNN‏, 13 בפברואר 2017
  17. ^ Les Food Trucks ont désormais leurs emplacements officiels, à Bruxelles, באתר rtbf‏, 18 בספטמבר 2014
  18. ^ Le Brussels Food Truck festival attend 70 000 gourmands, באתר rybf‏, 27 באפריל 2015
  19. ^ לין לוי, האוטו שלנו גדול וטעים: משאיות אוכל בארץ, באתר ynet‏, 27 בדצמבר 2016
  20. ^ תיקי גולן, פודטראקס להמונים: כך כבשו משאיות האוכל את הירידים והפסטיבלים בארץ, באתר ynet‏, 30 באוגוסט 2018
  21. ^ ABOUT THE SHOW, באתר food network
  22. ^ בריאן לטימר וסוזאן גמבואה, Latinos for Trump Founder: 'Defend Your Country' from Hispanics, באתר nbc news‏, 2 בספטמבר 2016
  23. ^ Twitter hilariously trolls Trump supporter’s ‘taco trucks’ remark, באתר ניו יורק פוסט, 3 בספטמבר 2016