טרה פיורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרה פיורי
Società Polisportiva Tre Fiori
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל טרה פיורי
כינוי "Ultras" (האולטראס)
תאריך ייסוד 1949
אצטדיון סטאדיו די פיורנטינו, פיורנטינו, סן מרינו
(תכולה: 1,000)
יו"ר מרינו קסאלי
מאמן אנדי סלבה
ליגה ליגת העל של סן מרינו
www.trefiori.sm
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל טרה פיוריאיטלקית: Società Polisportiva Tre Fiori, בקיצור S.P. Tre Fiori או פשוט טרה פיורי), הוא מועדון כדורגל מהעיר פיורנטינו שבסן מרינו. משמעות המילה "טרה פיורי" (Tre Fiori) באיטלקית הוא "שלושה פרחים", המשולבים בסמל המועדון.

המועדון הוקם ב-1949, והוא אחד מהמועדונים הגדולים והחשובים ביותר בסן מרינו, וכיום משחק בליגת העל של סן מרינו. למועדון 8 זכיות באליפות הליגה הבכירה (ו-3 סגנויות), ובנוסף זכה 8 פעמים בגביע של סן מרינו, 4 פעמים בגביע ה"טרופיאו פדרל" (הסופרקאפ לשעבר), ו-2 זכיות בתור הסופרקאפ החדש של סן מרינו.

הישג המועדון הבולט ביותר בזירה האירופית הוא העפלה של הקבוצה לסיבוב הבא בתחרות אירופית (לראשונה בהיסטוריה של סן מרינו), לאחר שהקבוצה ניצחה 1-3 את בלה טאון הוולשית ב-2018, ובנוסף מחזיקה טרה פיורי בשיא השערים שהובקעו בתחרות אירופית לקבוצה מסן מרינו, שמונה שערים.

למועדון יריבות עם מועדון בולט אחר מפיורנטינו "מועדון הכדורגל פיורנטינו".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מועדון הרב-ספורטיבי טרה פיורי" (Società Polisportiva Tre Fiori), הוקם בשנת 1949 בטירת פיורנטינו (קאסטל פיורנטינו). אולם בתחילה שיחק בעיקר בליגות הנמוכות ובמשחקי ידידות. המועדון זכה לראשונה באליפות סן מרינו בשנת 1988 (3 שנים לאחר הקמת הליגה הבכירה במדינה האירופאית הקטנה), נגד המתחרה הבולטת ביותר SS וירטוס, אותה ניצחה פיורי 6-5 בפנדלים לאחר תיקו 3-3 ב-120 דקות. שנה מאוחר יותר הצליחה רק להישאר בליגה בקושי.

בשנת 1991 הפסידה פיורי בגמר פלייאוף הליגה 0-1 למועדון הספורט פאאטנו, וגם הפסידה את גביע המדינה ה"קופה טיטאנו" בדו-קרב פנדלים נגד דומאינאנו. מ-1993 ועד 1995 לקחה טרה פיורי 3 אליפויות הליגה ברצף וביססה את הדומיננטיות שלה בשנות ה-90. בהמשך דעכה הקבוצה ולא הצליחה לשמור על מעמדה.

ב-1998 ו-2000, הליגה נכנסה למתכונת של פיצול לבתים וטרה פיורי לא הצליחה להיכנס לפלייאוף. בהמשך הקבוצה פספסה הזדמנויות קורצות להיכנס להתמודדות על אליפות אך החמיצה אותם כאשר סיימה במקומות השלישי והרביעי. ב-2006/2007 הגיעה הקבוצה אף לגמר הליגה אך הפסידה 4-0 ל-SS מוראטה.

בעונת 2008/2009 חזרה הקבוצה לרמה הגבוהה שהציגה בשנות ה-90 המוקדמות, והצליחה לקחת אליפות לאחר גמר דרמטי בו ניצחה בדו-קרב פנדלים פעם נוספת, ובעקבות כך שיחקה הקבוצה לראשונה בתולדותיה במסגרת אירופאית, נגד סנט ג'וליה האנדורית, ובסיום המפגש הזה הפסידה בפנדלים לאחר תיקו כפול.

ב-2010 זכתה הקבוצה ב"קופה טיטאנו" (הגביע של סן מרינו), בפעם השישית בתולדותיה, לאחר ניצחון 1-2 על טרה פנה, ובהמשך זכתה גם בתואר האליפות, שוב על חשבונה של טרה פנה, והשלימה דאבל. בהמשך השנה גם ניצחה את פנה בגמר הסופרקאפ הלאומי והשלימה טראבל מקומי היסטורי מבחינתה. במאי 2011 זכתה הקבוצה בתואר האליפות השלישית ברציפות שלה לאחר ניצחות נוסף על טרה פנה בגמר הליגה. בהמשך הקבוצה דעכה מעט ולא הצליחה להתמודד על האליפות או הגביע במשך כ-8 שנים.

ב-2018 המועדון רשם לזכותו הישג מרשים ביחס לליגה כאשר לראשונה בתולדות סן מרינו, קבוצה מהליגה המקומית הצליחה לנצח ולעבור סיבוב בתחרות אירופית, לאחר שניצחה את בלה טאון הוולשית, בשניצחה אותה 1-3 בסיכום שני המפגשים ביניהם, בסיבוב המקדים במוקדמות הליגה האירופית. בעונת 2018/2019, לקחה שוב הקבוצה את גביע הקופה טיטאנו, ושנה מאוחר יותר הצליחה להחזיר את תואר האליפות אליה, בפעם השמינית.

ביולי 2022, רשמה הקבוצה הישג אירופאי נוסף לאחר שהייתה למועדון הראשון מסן מרינו שניצח משחק חוץ בתחרות אירופית, לאחר שניצחה את פולה אש הלוקסמבורגית 1-0 בחוץ, וניצחה בנוסף 1-3 בבית ועברה פעם השנייה בהיסטוריה את הסיבוב המקדים. בסיבוב שלאחר מכן נפגשה עם B36 טורסהאבן מאיי פארו ומסעה הסתיים לאחר הפסד 1-0 בסיכום שני המפגשים.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכה באליפות (8): 1987/1988, 1992/1993, 1993/1994, 1994/1995, 2008/2009, 2009/2010, 2010/2011, 2019/2020
סגנית אלופה (3): 1990/1991, 1997/1998, 2006/2007
זוכה (8): 1966, 1971, 1974, 1975, 1985, 2010, 2019, 2022
סגנית (4): 1986, 1992, 2001, 2021
  • טרופיאו פדראל:
זוכה (4): 1991, 1993, 2010, 2011
סגנית (4): 1988, 1992, 1995, 2007
  • סופר קופה:
זוכה (2): 2019, 2022

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]