טרינמול קונגרס
 | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מנהיגים | ממאטה בנרג'י |
| תקופת הפעילות | 1 בינואר 1998 – הווה (28 שנים) |
| אידאולוגיות | סוציאליזם דמוקרטי, לאומיות, חילוניות, רגיונליזם כלכלי, פופוליזם, ליברליזם חברתי, סוציאליזם |
| נוצרה מתוך | הקונגרס הלאומי ההודי |
| מטה | קולקטה |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-שמאל |
| ארגונים בינלאומיים |
Indian National Developmental Inclusive Alliance  |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| לוק סבהה |
8 / 543 |
| רג'יה סבהה |
9 / 245 |
| האספה המחוקקת של מערב בנגל |
80 / 294 |
|
aitcofficial | |
  | |
טרינמול קונגרס הכלל-הודי (בבנגלית: সর্বভারতীয় তৃণমূল কংগ্রেস) היא מפלגה פוליטית בהודו שמרכזה במערב בנגל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפלגת טרינמול קונגרס הוקמה ב-1998 על ידי ממאטה בנרג'י, חברת הקונגרס הלאומי ההודי שנקלעה למחלוקת עם מנהיג הקונגרס במערב בנגל, סומאן מיטרה (אנ'). ממטה טענה שהקונגרס אינה רצינית במאבקה מול המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), מפלגת השלטון במערב בנגל משנות השבעים. בעקבות כך היא הודחה מהמפלגה בדצמבר 1997 ופנתה לדרך עצמאית, כשמפלגתה נרשמה על ידי ועת הבחירות של הודו באותו חודש, כשהיא פותחת את המפלגה באופן רשמי ב-1 בינואר 1998.[1] המפלגה החדשה הקימה ברית עם מפלגת העם ההודית ויחד המפלגות חתרו תחת שלטונה של המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית). המאבק הפולטי גלש למהומות מקומיות ומאבקים אלימים בין תומכי המפלגות ברחבי המדינה, כשמהומות ומאבקים מתחוללים ברחבי המדינה עד ל-2000.[2]
המפלגה הייתה שותפה בברית הדמוקרטית הלאומית וממטה ברנג'י הייתה שרת הרכבות בממשלת אטאל ביהארי ואג'פאיי.[1]
ב-2000 זכתה המפלגה בבחירות למועצה המוניצפאלית של קולקטה, שהייתה לראשונה מזה עשרים שנה שלא בשליטת החזית השמאלית.[1]
ב-2001 פרשה המפלגה מקואליציית מפלגת העם ההודית בעקבות פרשת שחיתות, וחתמה על הסכם מול הקונגרס הלאומי ההודי בבחירות לאספה המחוקקת של מערב בנגל ב-2001. בבחירות זכתה המפלגה ב-60 מושבים מתוך 226 שהתמודדה עליהם.[1]
נקודת המפנה של המפלגה הייתה ב-2006, כשממשלת מערב בנגל, בהנהגת המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), החליטה לקדם פרויקט להקמת אזור סחר מיוחד לכימיקלים בנאנדיגראם (אנג'), תוך הפקעת חלק נרחב מהעיר ועקירתם של כ-70,000 איש. ההחלטה הובילה למחאות נרחבות באזור, שנתמכו על ידי המפלגה. ב-14 במרץ 2007 פתחה המשטרה, לצד פעילי המפלגה הקומוניסטית, באש על המפגינים, כש-14 נהרגים. האירוע גרם להפעלת לחץ על ממשלת מערב בנגל, שנאלצה לבטל את התכנית. לצד זאת, הטרינמול קונגרס נהפכה לגורם דומיננטי במדינה.
בבחירות ללוק סבהה ב-2009 חתמה המפלגה על הסכם חלוקה עם הקונגרס הלאומי ההודי, כהברית זוכה ב-26 מתוך 42 מושבים של המדינה בלוק סבהה, 19 מהם לטרינמול קונגרס. המפלגה הייתה לשותפה בממשלת מאנמוהאן סינג השנייה.
בשלטון במערב בנגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לאספה המחוקקת של מערב בנגל ב-2011 זכתה המפלגה ב-184 מתוך 294 מושבים באספה.
בספטמבר 2012 הודיעה המפלגה על משיכת חברותה בחזית הפרוגרסיבית המאוחדת (UPA), קואליציית המפלגות שבהנהגת הקונגרס.[3]
בספטמבר 2016 הכירה ועדת הבחירות של הודו במפלגה כמפלגה לאומית, לאחר שהמפלגה זכתה ב-6% מהקולות בחמישה ממדינות הודו בבחירות ללוק סבהה ב-2014, הכמות הנדרשת עבור הגדרה זו.[4]
מעמד המפלגה הלאומית ניטל מהמפלגה באפריל 2023 בעקבות חולשתה בבחירות ללוק סבהה ב-2019 לצד בחירות במדינות הודו.[5]
המפלגה חברה בברית הפיתוח ההודית הלאומית הכללית (אנג') (I.N.D.I.A), איחוד מפלגות האופוזיציה שהוקמה על ידי הקונגרס ב-2023.
הקרע במפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2026 הפסידה המפלגה למפלגת העם ההודית, כשהיא זוכה ב־80 מושבים באספה המחוקקת לעומת 207 למפלגת העם ההודית.[6][7] המפלגה ומנהיגתה ממאטה בנרג'י סירבו לקבל את התוצאות וטענו כי הן זויפו. בעקבות הבחירות אירעו מהומות ברחבי המדינה בהם נהרגו ארבעה אנשים.[8]
לאחר הבחירות נוצר קרע בהנהגת המפלגה: נשיא המפלגה אבהישק בנרג'י (אנג'), אחיינה של ממאטה, הודיע ליושב ראש האספה המחוקקת של מערב בנגל על מועמד המפלגה לראש האופוזיציה באספה, אך מספר חברי המפלגה טענו שחתימתם זויפה וכי הם תומכים בריטברטה בנרג'י (אנג'). המפלגה הודיעה על הדחת ריטברטה וחבר נוסף, אך 59 מחברי האספה מטעמה הצטרפו לריטברטה והודיעו ליושב ראש האספה על תמיכתם בו כראש האופוזיציה. המורדים, שהשתלטו על הסיעה, הודיעו כי הם עדיין רואים בממטה בנרג'י את נשיאת המפלגה.[9]
ב־15 ביוני 2026 הכריזו 20 (מתוך 28) חברי המפלגה בלוק סבהה על פרישתם מהמפלגה והצטרפותם למפלגת האזרחים הלאומיים של הודו (אנג'), מפלגה קטנה שהוקמה ב־2023 לקראת הבחירות לאספה המחוקקת של טריפורה, בה התמודדה ב־4 מחוזות בחירה ולא זכתה. המפלגה החדשה חברה לברית הדמוקרטית הלאומית.[10] 4 חברי הרג'יה סבהה מטעם המפלגה התפטרו.[11][12]
ב־22 ביוני הוקמו שתי ועד־הפועל ארציים מתחרים למפלגה: אחד מטעם קבוצת אבהישק בנרג'י, בה נקבעה ממטה בנרג'י כנשיאת הוועדה, ואחרת מטעם קבוצת הרוב בקרב חברי האספה המחוקקת, שהכריזו על מינוי ארופ רוי (אנג') לנשיא המפלגה במקום ממטה בנרג'י, והקימו מבנה מפלגתי מתחרה.[13][14]
אידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפלגה נעדרת מסמך אידאולוגי מחייב, ונטען כי היא חסרת אידאולוגיה יציבה ונוטה לפופוליזם.[15] בהיותה פלג פורש מהקונגרס הלאומי ההודי, המפלגה היא בעלת גוון אידאולוגי דומה לקונגרס, כשהיא מקדמת כלכלה ליברלית ברמה, תוך הקפדה על רטוריקה פרו-קבוצות מוחלשות באוכלוסייה.[15] לצד זאת, המפלגה מציגה גוון מסוים של לאומיות בנגלית.[15][16]
תוצאות בחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| לוק סבהה | |||
|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | מדינה |
| 1998 | 7 / 543 |
7  |
מערב בנגל |
| 1999 | 8 / 543 |
1 | |
| 2004 | 2 / 543 |
6  | |
| 2009 | 19 / 543 |
17 | |
| 2014 | 34 / 543 |
15 | |
| 2019 | 22 / 543 |
12 | |
| 2024 | 29 / 543 |
7 | |
| האספה המחוקקת של מערב בנגל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שנה | מושבים | שינוי | קולות | אחוזים | תוצאה |
| 2001 | 60 / 294 |
11,229,396 | 30.66% | אופוזיציה | |
| 2006 | 30 / 294 |
30 |
10,512,153 | 26.64% | אופוזיציה |
| 2011 | 184 / 294 |
154 |
18,547,678 | 38.93% | ממשלה |
| 2016 | 211 / 294 |
27 |
24,564,523 | 44.91% | ממשלה |
| 2021 | 215 / 294 |
4 |
28,968,281 | 48.025 | ממשלה |
| 2026 | 80 / 294 |
135 |
26,002,017 | 40.08 | אופוזיציה |
בנוסף, התמודדו מועמדים מטעם המפלגה באוטר פרדש, טריפורה, מגהלאיה, מניפור, גואה, אסאם וארונאצ'ל פרדש, אך לא היוו השפעה ממשית על הפוליטיקה במדינות אלו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טרינמול קונגרס
טרינמול קונגרס, ברשת החברתית X (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 The fall and rise of Trinamool Congress, The Indian Express, 13 במאי 2011
- ↑ Partha Sarathi Banerjee, Party, Power and Political Violence in West Bengal, Economic and Political Weekly vol. 46, no. 6, 2011, עמ' 16–18, JSTOR 27918111
- ↑ Mamata Banerjee withdraws support to UPA government, טיימס אוף אינדיה, 18 בספטמבר 2012
- ↑ Express Web Desk, Trinamool Congress gets national party status, The Indian Express, 2 בספטמבר 2016
- ↑ Anupam Mishra, TMC loses national status: What the setback means for Mamata Banerjee's party, India Today, 10 באפריל 2023
- ↑ Sahil Joshi, Bengal 2026: The fall of the last bastion and the twilight of regional satraps, India Today, May 7, 2026 (באנגלית)
- ↑ Dipu Rai, The numbers behind Bengal's voter-roll cuts and election margins, India Today, May 7, 2026 (באנגלית)
- ↑ Kamlesh Singh, Mamata Donald Banerjee, India Today, May 7, 2026 (באנגלית)
- ↑ India Today News Desk, How Mamata's Trinamool unravelled at breakneck speed within 30 days, India Today, June 4, 2026 (באנגלית)
- ↑ India Today News Desk, Nationalist Citizens Party, TMC rebels and the death of irony, India Today, June 15, 2026 (באנגלית)
- ↑ Himanshu Mishra, Third TMC Rajya Sabha exit this week; Mamata Banerjee stares at party split, India Today, June 11, 2026 (באנגלית)
- ↑ "Sukhendu resigns as Trinamool RS MP, quits party membership". The Times of India. 2026-06-09.
- ↑ Ravik Bhattacharya, Mamata Banerjee dumped as Trinamool chief by Ritabrata-led rebels, The Indian Express, June 22, 2026 (באנגלית)
- ↑ Amit Bhardwaj, Can Trinamool rebels oust Mamata? What the party constitution says, India Today, June 23, 2026 (באנגלית)
- 1 2 3 Sumit Howladar, Trinamool, Politics and Poribarton Comprehending the Ideological Connection, University of North Bengal
- ↑ Indrajit Kundu, The Bengali card: Is Mamata trying to give TMC a new ideological core?, India Today, 25 בנובמבר 2020