לדלג לתוכן

אופוזיציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוֹפּוֹזִיצְיָהעברית: נֶגְדָּה[1]) במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציה היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציהעברית: יַחְדָּה[1]), כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.

מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ולנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט.

בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה.

בכנסת, כבכל גוף פרלמנטרי, מתקיימת אופוזיציה (נֶגְדָּה) שמונה את סיעות הכנסת שבחרו שלא להשתתף בקואליציה. נהוג להעניק לסיעות האופוזיציה את ראשות מספר ועדות הכנסת, מספר שהשתנה בין כנסות שונות,[2] וב־2008 נקבע בתקנון הכנסת כי ראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה תמסר רק לאופוזיציה.[3]

בישראל לא הוגדר מעמד רשמי לראש האופוזיציה עד לשנת 2000, שבה נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה.

ברשויות המקומיות בישראל קיימת אופוזיציה גם כן, ונקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית.[4]

הכנסת הממשלה אחוזי המושבים בכנסת הערות
מועצת המדינה הזמנית הממשלה הזמנית
  •   קואליציה: 30 (81.1%)
  •   אופוזיציה: 7 (18.9%)
גודלה של מועצת המדינה הזמנית היה 37 מושבים.
הכנסת הראשונה הממשלה הראשונה
  •   קואליציה: 73 (60.8%)
  •   אופוזיציה: 47 (39.2%)
הממשלה השנייה
הכנסת השנייה הממשלה השלישית
  •   קואליציה: 65 (54.2%)
  •   אופוזיציה: 55 (45.8%)
הממשלה הרביעית
  •   קואליציה: 87 (72.5%)
  •   אופוזיציה: 33 (27.5%)
הממשלה החמישית
  •   קואליציה: 89 (74.2%)
  •   אופוזיציה: 31 (25.8%)
הממשלה השישית
  •   קואליציה: 66 (55.0%)
  •   אופוזיציה: 54 (45.0%)
הכנסת השלישית הממשלה השביעית
  •   קואליציה: 80 (66.7%)
  •   אופוזיציה: 40 (33.3%)
הממשלה השמינית
הכנסת הרביעית הממשלה התשיעית
  •   קואליציה: 86 (71.7%)
  •   אופוזיציה: 34 (28.3%)
הכנסת החמישית הממשלה העשירית
  •   קואליציה: 68 (56.7%)
  •   אופוזיציה: 52 (43.3%)
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה
  •   קואליציה: 67 (55.8%)
  •   אופוזיציה: 53 (44.2%)
הכנסת השישית הממשלה השלוש עשרה
  •   קואליציה: 72 (60.0%)
  •   אופוזיציה: 48 (40.0%)
בזמן ממשלת הליכוד הלאומי:
  •   קואליציה: 111 (92.5%)
  •   אופוזיציה: 9 (7.5%)
הממשלה הארבע עשרה
  •   קואליציה: 104 (86.7%)
  •   אופוזיציה: 16 (13.3%)
ממשלת הליכוד הלאומי
הכנסת השביעית הממשלה החמש עשרה
  •   קואליציה: 102 (85.0%)
  •   אופוזיציה: 18 (15.0%)
לאחר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי:
  •   קואליציה: 72 (60.0%)
  •   אופוזיציה: 48 (40.0%)
הכנסת השמינית הממשלה השש עשרה
  •   קואליציה: 68 (56.7%)
  •   אופוזיציה: 52 (43.3%)
הממשלה השבע עשרה
  •   קואליציה: 61 (50.8%)
  •   אופוזיציה: 59 (49.2%)
הכנסת התשיעית הממשלה השמונה עשרה
  •   קואליציה: 62 (51.7%)
  •   אופוזיציה: 58 (48.3%)
בפעם הראשונה, הליכוד היה מפלגת השלטון ומפא"י הייתה באופוזיציה.
הכנסת העשירית הממשלה התשע עשרה
  •   קואליציה: 61 (50.8%)
  •   אופוזיציה: 59 (49.2%)
הממשלה העשרים
הכנסת האחת עשרה הממשלה העשרים ואחת
  •   קואליציה: 97 (80.8%)
  •   אופוזיציה: 23 (19.2%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה העשרים ושתיים
  •   קואליציה: 96 (80.0%)
  •   אופוזיציה: 24 (20.0%)
ממשלת אחדות לאומית
הכנסת השתים עשרה הממשלה העשרים ושלוש
  •   קואליציה: 97 (80.8%)
  •   אופוזיציה: 23 (19.2%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה העשרים וארבע
  •   קואליציה: 59 (49.2%)
  •   אופוזיציה: 61 (50.8%)
החלה כקואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ של מולדת. כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואליציה. בהמשך מולדת הצטרפה לקואליציה ונוצר רוב של חברי כנסת שישבו בקואליציה.
הכנסת השלוש עשרה הממשלה העשרים וחמש
  •   קואליציה: 62 (51.7%)
  •   אופוזיציה: 58 (48.3%)
הפכה בהמשך לקואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ של חד"ש ומד"ע. כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואליציה
הממשלה העשרים ושש
  •   קואליציה: 59 (49.2%)
  •   אופוזיציה: 61 (50.8%)
קואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ של חד"ש ומד"ע. כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואליציה. בהמשך הורחבה ל-60.
הכנסת הארבע עשרה הממשלה העשרים ושבע
  •   קואליציה: 66 (55.0%)
  •   אופוזיציה: 54 (45.0%)
הכנסת החמש עשרה הממשלה העשרים ושמונה
  •   קואליציה: 75 (62.5%)
  •   אופוזיציה: 45 (37.5%)
הממשלה העשרים ותשע
  •   קואליציה: 80 (66.7%)
  •   אופוזיציה: 40 (33.3%)
ממשלת אחדות לאומית
הכנסת השש עשרה הממשלה השלושים
  •   קואליציה: 68 (56.7%)
  •   אופוזיציה: 52 (43.3%)
הכנסת השבע עשרה הממשלה השלושים ואחת
  •   קואליציה: 67 (55.8%)
  •   אופוזיציה: 53 (44.2%)
בפעם הראשונה, מפלגת השלטון הייתה מפלגת קדימה
הכנסת השמונה עשרה הממשלה השלושים ושתיים
  •   קואליציה: 74 (61.7%)
  •   אופוזיציה: 46 (38.3%)
בשלהי הקואליציה הוקמה ממשלת אחדות לאומית עם קדימה, שהתפרקה אחרי חודשיים.
הכנסת התשע עשרה הממשלה השלושים ושלוש
  •   קואליציה: 68 (56.7%)
  •   אופוזיציה: 52 (43.3%)
הכנסת העשרים הממשלה השלושים וארבע
  •   קואליציה: 61 (50.8%)
  •   אופוזיציה: 59 (49.2%)
הכנסת העשרים ואחת במהלך המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) הממשלה איבדה את הרוב. לא הוגדרה "רשמית" אופוזיציה או קואליציה כי לא הוקמה ממשלה חדשה, ולא מונו יו"ר קואליציה וראש אופוזיציה.
הכנסת העשרים ושתיים
הכנסת העשרים ושלוש הממשלה השלושים וחמש
  •   קואליציה: 73 (60.8%)
  •   אופוזיציה: 47 (39.2%)
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית. הוקמה אחרי פירוק כחול לבן וסיעות אחרות. בתוכה, היו שני גושים וגודלם היה 54 ו-19.
הכנסת העשרים וארבע הממשלה השלושים ושש
  •   קואליציה: 61 (50.8%)
  •   אופוזיציה: 59 (49.2%)
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית. בתוכה, היו שני גושים וגודלם היה 45 ו-12. 4 לא היו חלק מהגושים.
הכנסת העשרים וחמש הממשלה השלושים ושבע
  •   קואליציה: 64 (53.3%)
  •   אופוזיציה: 56 (46.7%)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Leaders of the opposition: from Churchill to Cameron, Palgrave Macmillan, 2012, ISBN 978-0-230-36900-9

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]