אופוזיציה
אוֹפּוֹזִיצְיָה (בעברית: נֶגְדָּה[1]) במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציה היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה (בעברית: יַחְדָּה[1]), כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.
מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ולנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט.
בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת, כבכל גוף פרלמנטרי, מתקיימת אופוזיציה (נֶגְדָּה) שמונה את סיעות הכנסת שבחרו שלא להשתתף בקואליציה. נהוג להעניק לסיעות האופוזיציה את ראשות מספר ועדות הכנסת, מספר שהשתנה בין כנסות שונות,[2] וב־2008 נקבע בתקנון הכנסת כי ראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה תמסר רק לאופוזיציה.[3]
בישראל לא הוגדר מעמד רשמי לראש האופוזיציה עד לשנת 2000, שבה נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה.
ברשויות המקומיות בישראל קיימת אופוזיציה גם כן, ונקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית.[4]
| הכנסת | הממשלה | אחוזי המושבים בכנסת | הערות |
|---|---|---|---|
| מועצת המדינה הזמנית | הממשלה הזמנית |
|
גודלה של מועצת המדינה הזמנית היה 37 מושבים. |
| הכנסת הראשונה | הממשלה הראשונה |
|
|
| הממשלה השנייה | |||
| הכנסת השנייה | הממשלה השלישית |
|
|
| הממשלה הרביעית |
|
||
| הממשלה החמישית |
|
||
| הממשלה השישית |
|
||
| הכנסת השלישית | הממשלה השביעית |
|
|
| הממשלה השמינית | |||
| הכנסת הרביעית | הממשלה התשיעית |
|
|
| הכנסת החמישית | הממשלה העשירית |
|
|
| הממשלה האחת עשרה | |||
| הממשלה השתים עשרה |
|
||
| הכנסת השישית | הממשלה השלוש עשרה |
|
בזמן ממשלת הליכוד הלאומי:
|
| הממשלה הארבע עשרה |
|
ממשלת הליכוד הלאומי | |
| הכנסת השביעית | הממשלה החמש עשרה |
|
לאחר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי:
|
| הכנסת השמינית | הממשלה השש עשרה |
|
|
| הממשלה השבע עשרה |
|
||
| הכנסת התשיעית | הממשלה השמונה עשרה |
|
בפעם הראשונה, הליכוד היה מפלגת השלטון ומפא"י הייתה באופוזיציה. |
| הכנסת העשירית | הממשלה התשע עשרה |
|
|
| הממשלה העשרים | |||
| הכנסת האחת עשרה | הממשלה העשרים ואחת |
|
ממשלת אחדות לאומית |
| הממשלה העשרים ושתיים |
|
ממשלת אחדות לאומית | |
| הכנסת השתים עשרה | הממשלה העשרים ושלוש |
|
ממשלת אחדות לאומית |
| הממשלה העשרים וארבע |
|
החלה כקואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ של מולדת. כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואליציה. בהמשך מולדת הצטרפה לקואליציה ונוצר רוב של חברי כנסת שישבו בקואליציה. | |
| הכנסת השלוש עשרה | הממשלה העשרים וחמש |
|
הפכה בהמשך לקואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ של חד"ש ומד"ע. כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואליציה |
| הממשלה העשרים ושש |
|
קואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ של חד"ש ומד"ע. כלומר, רוב חברי הכנסת לא היו חלק מהקואליציה. בהמשך הורחבה ל-60. | |
| הכנסת הארבע עשרה | הממשלה העשרים ושבע |
|
|
| הכנסת החמש עשרה | הממשלה העשרים ושמונה |
|
|
| הממשלה העשרים ותשע |
|
ממשלת אחדות לאומית | |
| הכנסת השש עשרה | הממשלה השלושים |
|
|
| הכנסת השבע עשרה | הממשלה השלושים ואחת |
|
בפעם הראשונה, מפלגת השלטון הייתה מפלגת קדימה |
| הכנסת השמונה עשרה | הממשלה השלושים ושתיים |
|
בשלהי הקואליציה הוקמה ממשלת אחדות לאומית עם קדימה, שהתפרקה אחרי חודשיים. |
| הכנסת התשע עשרה | הממשלה השלושים ושלוש |
|
|
| הכנסת העשרים | הממשלה השלושים וארבע |
|
|
| הכנסת העשרים ואחת | במהלך המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) הממשלה איבדה את הרוב. לא הוגדרה "רשמית" אופוזיציה או קואליציה כי לא הוקמה ממשלה חדשה, ולא מונו יו"ר קואליציה וראש אופוזיציה. | ||
| הכנסת העשרים ושתיים | |||
| הכנסת העשרים ושלוש | הממשלה השלושים וחמש |
|
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית. הוקמה אחרי פירוק כחול לבן וסיעות אחרות. בתוכה, היו שני גושים וגודלם היה 54 ו-19. |
| הכנסת העשרים וארבע | הממשלה השלושים ושש |
|
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית. בתוכה, היו שני גושים וגודלם היה 45 ו-12. 4 לא היו חלק מהגושים. |
| הכנסת העשרים וחמש | הממשלה השלושים ושבע |
|
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגאל מרזל, המעמד החוקתי של אופוזיציה פרלמנטרית, משפטים לח 217, 2009
- הרשות המחוקקת והאופוזיציה בדמוקרטיה הישראלית בהשקפתו של מנחם בגין, מרכז מורשת מנחם בגין, 2014
- Leaders of the opposition: from Churchill to Cameron, Palgrave Macmillan, 2012, ISBN 978-0-230-36900-9
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 תחדיש במילון שימוש כללי (תשס"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ האם רוב הקואליציות השאירו לאופוזיציה רק שתי ועדות כנסת?, באתר גלובס, 11 במאי 2020
- ^ אוריאנה אלמסי ואהוד בקר, השתייכות יושבי-ראש הוועדות הקבועות של הכנסת לקואליציה ולאופוזיציה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 6 במאי 2020
- ^ סעיף 150א לפקודת העיריות