טרשא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טרשא הוא מושג בהלכות ריבית, המושג מתאר מקרה של אדם שמשלם בהקפה ובעקבות כך שאינו משלם מיידית אלא בהקפה, המחיר שמשלם על החפץ הוא גבוה יותר אין בטרשא משום ריבית דאורייתא היות שמדובר בריבית דרך מקח והתורה לא אסרה כי אם ריבית דרך הלוואה. ישנם מספר חילוקי דינים, האם יש בהוספת המחיר הנ"ל משום ריבית או לא.

פירוש המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביאור המילה טרשא נאמרו שני הסברים. הסבר אחד הוא של הערוך שהסבר המילה טרשא הוא מלשון חירש, היות שבערבית קוראים לחירש אטרש והסיבה לשם, היא שבדומה לכך שחירש אינו שומע, הריבית בטרשא, היא ריבית שאינה נשמעת, אלא נראית כמכירה רגילה. פירוש נוסף למילה טרשא, הוא של הראב"ד שטרשא הוא מלשון גובה, וההסבר היות שהלוקח משלם מחיר גבוה יותר מהמחיר הריאלי בתמורה לכך שמשלם בהקפה.

פרטי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותר למוכר לדרוש מחיר גבוה יותר בתמורה לכך שמקבל את הכסף באיחור, אך בתנאי שאינו מציב שני אופציות, מחיר החפץ לפי תשלום מיידי ומחיר נוסף לפי תשלום בהקפה, שאם אומר כך הרי זה נראה כריבית ואסור. בנוסף, אם לחפץ יש מחיר קבוע ומחמת שהלוקח משלם בהקפה הלוקח משלם מעבר למחיר הקבוע הרי זה כאילו פירש שמשלם ריבית בתמורה לכך שמשלם מאוחר ואסור. בנוסף, גם אם אין שיווי קבוע לחפץ, אך בסיכום הנוכחי חרגו מכל שיווי אפשרי לחפץ, תוך שלכולם ברור שהסיבה היא מחמת שמשלם הלקוח בהקפה, גם אסור, שהרי גם זה כמפרש[1].

דוגמאות בני זמנינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוי שמוכר נותן אפשרות של קניה בתשלומים אלא שהמחיר הוא מעט גבוה יותר, במקרה כזה אסור לקנות בתשלומים היות שהמחיר הגבוה הוא תשלום ריבית עבור המתנת המעות, הפתרון המוצע הוא להזכיר אך ורק את המחיר של החפץ בתשלומים ולא להזכיר את מחירו של החפץ בתשלום מיידי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]