לדלג לתוכן

איסור ריבית (הלכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איסור ריבית
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, כ"ב, כ"ד
ויקרא, כ"ה, ל"הל"ז
דברים, כ"ג, כ'כ"א
משנה מסכת בבא מציעא, פרק ה'
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא, דף ס', עמוד ב'
תלמוד ירושלמי מסכת בבא מציעא, פרק ה'
משנה תורה ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק ד'פרק י'
שולחן ערוך יורה דעה, סימן קנ"טסימן קע"ז
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו רל"ו
ספר החינוך, מצווה תקע"ב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איסור ריבית הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא האוסרת על מתן או קבלת תמורה על הלוואה. איסור זה חל רק כאשר הלווה והמלווה יהודים.

בימינו רבים מהעיסקאות נעשות על ידי חתימה על היתר עסקה, דבר המתיר את לקיחת 'הריבית', מאחר שהיא נהפכת לרווח, ואינה תשלום על עצם ההלואה.

מקור האיסור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור ריבית על פי ההלכה היהודית מתייחס הן לקבלת ריבית והן לנתינתה. ריבית נקראת בתורה "נֶשֶׁך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות, יחד עם החיוב להלוות לנצרך:

אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ.

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ

לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

אטימולוגיה וטעם האיסור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י[1] מפרש את המילה "נשך" מלשון נשיכת נחש: ”ריבית, שהוא כנשיכת נחש, שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו. כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה” (ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ד).

על פי דבריו אלו ביאר הרב שמעון שקופ בספרו "שערי יֹשר" את סיבת האיסור הגורף שהטילה התורה על הלוואה בריבית, למרות ההגיון הכלכלי העומד בבסיסה:

הענין הוא, שהתורה ירדה לדעת בני אדם - שהשתעבדות לקבל על עצמו ריבית קצוצה, אף שהלווה עושה ברצון, הוא רצון טועים, וכנעשה שלא מדעת, שהוא בעצמו אינו מבין איך שהוא מפסיד לעצמו על ידי נשך ותרבית. ומטעם זה קראה תורה ענין זה כנשיכת נחש, שלפי שעה הוא כאב קל, ואחריתו סכנת מות. ומטעם זה אסרה תורה ענין זה, שאף על פי שעל פי תורת המשפטים אין כאן גזל, שמדעתו הוא עושה, אבל בפנימיות הענין יהיה בזה תמצית גזל.

העוברים על האיסור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל האנשים העוסקים במתן הלוואה בריבית ומאפשרים את ביצועה, עוברים על איסורים. המלווה עובר על שישה לאווים; חמישה מוזכרים למעלה, ובנוסף עובר על איסור 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'[2]. הלווה עובר על שני לאווים בלבד: איסור "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"[3] ואיסור לפני עוור.

בנוסף, גם הערב העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על איסור התורה "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על איסור 'לפני עוור'[4].

אמנם, לאווים אלו אינם מחייבים עונש מלקות, משום שהלווה יכול לתבוע את המלווה בבית דין שיחזיר לו את הריבית.

חומרת האיסור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנביא יחזקאל מדגיש את חומרת האיסור, כשהוא מונה את איסור ריבית עם שלוש העבירות החמורות[5]. חז"ל ראו בלקיחת ריבית איסור חמור כמו שפיכות דמים[6] כן אמרו חז"ל על הנוטל ריבית שהוא כופר באלוהי ישראל[7].

להדגשת גודל המצווה בהלוואה ללא ריבית אמרו חז"ל בתלמוד: "כל מי שיש לו מעות ומלווה אותן בלא ריבית, עליו הכתוב אומר: 'כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם'[8] הא למדת שכל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין"[9].

ריבית נמנית כאחת מתרי"ג מצוות. היא המצווה ה-68 לפי מניין בעל ספר החינוך, ומצוות לא תעשה רל"ז בספר המצוות לרמב"ם.

סוגי ריבית בהלכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבית קצוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ריבית קצוצה

הריבית שאסורה מן התורה: "ריבית קצוצה", חלה בהתקיים שני תנאים: א. מדובר בהלוואה (ולא בעסקאות מכר). ב. הריבית נקצצה - נקבעה מראש.

יש אומרים שגם הסכום צריך להיות קבוע מראש ויש חולקים. ההלכה מחייבת את המלוה להחזיר ללווה "ריבית קצוצה", ואף ניתן לאכוף חיוב זה בבית הדין: "ריבית קצוצה יוצאה בדיינים"[6].

ריבית מוקדמת ומאוחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג של ריבית שנותן הלווה למלווה שלא בשעת ההלוואה או שעת הפירעון, וכאילו בלי קשר אליה, כגון שנותן מתנה למלווה כתמורה על זה שהלווה לו בעבר (ריבית מאוחרת), או על זה שילווה לו בעתיד (ריבית מוקדמת). ריבית כזאת אסורה רק מדברי חכמים, שהרחיבו את איסור הריבית על כל טובת הנאה שנהנה המלווה מן הלווה.

ריבית דברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל דבר שעושה הלווה למען המלווה, שאילו לא היה מקבל ממנו הלוואה לא היה עושה אותו, הרי זה אסור, וזה בגדר ריבית, ואפילו אם היה זה דיבור בלבד. לדוגמה: מי שלווה מחברו משהו, ועד אז לא היה נוהג להקדים ולהגיד לו שלום, אסור לו לאחר ההלוואה להתחיל לעשות זאת.

ערך מורחב – אבק ריבית

"אבק ריבית" הוא כינוי שנתנו האמוראים לכל איסורי הריבית שאינם מהתורה. מקור הביטוי הוא בתוספתא במסכת עבודה זרה[10], אך שם הכוונה לאיסור קל, שיש מחלוקת בפירושו.

בלשון ההלכה העכשווית, "אבק ריבית" הוא מונח הכולל את כל איסורי הריבית שאיננה אסורה מהתורה, בין משום שלא מדובר בהלוואה ובין משום שמדובר בהלוואה אך אין בצידה קביעת ריבית מסוימת מראש.

איסורים אלו ניתן לחלק לארבע קבוצות: א. עסקאות מכר שיש בהן מרכיב של אשראי, כגון תשלומים. ב. הלוואות של מוצרים ללא ריבית, בעלות פוטנציאל של רווח בגין עליית מחירים ("סאה בסאה"). ג. שותפויות של הון ועבודה ("עיסקא"). ד. תשלומים שונים שנותן הלווה למלוה ללא התחייבות או ללא קשר להלוואה ("ריבית מוקדמת", "ריבית מאוחרת"), הנחות ואפילו מידע.

הלוואה בריבית לנכרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דעת הרמב"ם[11], מצווה להלוות לנכרים בריבית, שנאמר:

לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

אמנם חכמים אסרו להלוות לנוכרי בריבית קצוצה, גזירה שמא מתוך ריבוי המשא ומתן איתו ילמד ממעשיו של הנוכרי, אבל התירו להלוות לנוכרי בשביל פרנסתו של היהודי.

בזמננו התירו הפוסקים להלוות לנוכרים בכל אופן, כיוון שיהודי לא יכול להתפרנס בשום משא ומתן בלי שיתעסק עם הנוכרי, כך שלא שייך הטעם שמא ילמד ממעשיו יותר מבשאר סוגי משא ומתן.

ערך מורחב – היתר עסקה

היתר עסקה הוא היתר המאפשר מתן הלוואה בריבית במסגרת ההלכה היהודית, על ידי שהופך את הריבית לרווח, ובכך 'עוקף' את האיסור. עם זאת, ישנם המתנגדים לשימוש בהיתר זה, בטענה שהוא מביא דה-פקטו להלוואה בריבית[12], והם קובעים סייגים לחלותו[13].

למעשה, גופי הכשרות הרבניים המרכזיים (כדוגמת הרבנות הראשית לישראל ובד"ץ העדה החרדית) עורכים היתרי עסקה לבנקים ולחברות המעוניינים בכך[דרוש מקור].

דין חברה בע"מ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הסוברים שאיסור ריבית חל רק כשהלווה הוא אדם המחויב באופן אישי לפירעון ההלווה, לכן הפקדה בבנקים והלוואה לחברות בע"מ מותרת כל עוד בעלי המניות אינם ערבים באופן אישי, אך הלוואה בריבית מהבנק לאדם פרטי אסורה. זו דעתם של המהרש"ג[14], הרב משה פיינשטיין[15], הרב יוסף שלום אלישיב[16] והרב עובדיה יוסף[17].

אולם פוסקים רבים חולקים על היתר זה, וסבורים שאף שהלוואה בריבית בעירבון מוגבל מותרת מדאורייתא אבל יש בזה אסורה מדרבנן. זו דעתם של הרב יצחק יעקב וייס[18], הרב שלמה זלמן אוירבך[19], הרב יעקב בלוי[20], הרב משה שטרנבוך[21].

לדעת הרב אשר וייס היות שחברה היא אישיות משפטית נפרדת מבחינה חוקית, היא נחשבת מבחינה הלכתית בעלים של עצמה, ואילו איסור ריבית מוטל על אנשים בלבד, וחברות אינן חייבות במצוות. לכן כתב שמצד הדין מותר גם ללוות מחברה בע"מ, אמנם הוא מכריע שיש לאסור לכתחילה ללוות מחברה בע"מ בגלל שאיסור ריבית חמור ורבים אסרו זאת[22].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו מדרש תנחומא, משפטים ט'.
  2. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ד.
  3. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק כ'.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק ד', הלכה ב'.
  5. ^ ספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק ו'-יז
  6. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ס"א, עמוד ב'.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"א, עמוד א'.
  8. ^ ספר תהילים, פרק ט"ו, פסוק ה'.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"א, עמוד א'
  10. ^ פרק א' משנה ג'
  11. ^ ספר המצוות, עשה קצ"ח.
  12. ^ דוד משען, ""לא תשיך לאחיך... למען יברכך ה' אלהיך בכל משלח ידך": היתר עסקא – אכיפתו ועקיפתו", עלון פרשת השבוע של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, תשס"ב
  13. ^ ראו מקורות 33-23 בדף המקורות
  14. ^ הרב שמעון גרינפלד, חלק א יורה דעה סימן ה, שו"ת מהרש"ג, באתר היברובוקס
  15. ^ הרב משה פיינשטיין, יורה דעה חלק ב סימן סג, שו"ת אגרות משה, באתר היברובוקס
  16. ^ הרב יוסף שלום אלישיב, רבית והיתר עיסקא במניות ובנקים, קובץ תשובות ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  17. ^ הרב עובדיה יוסף, הליכות עולם, כרך ח, עמ' לט-מא
  18. ^ הרב יצחק יעקב וייס, סימן טז אות ז, שו"ת מנחת יצחק ד, באתר היברובוקס
  19. ^ הרב שלמה זלמן אוירבך, דין ריבית בבנקים וחברות בע"מ, שו"ת מנחת שלמה, חלק א סימן כח, באתר היברובוקס
  20. ^ הרב יעקב בלוי, היתר עיסקא סעיף סב, ברית יהודה עיקרי דינים, ירושלים, תשנ"ט
  21. ^ הרב משה שטרנבוך, הלוואה לחברה בע"מ, קיצור דיני ריבית המצויים, פרק יג דין ו, באתר היברובוקס
  22. ^ הרב אשר וייס, מעמדה של חברה בע"מ על פי ההלכה, שו"ת מנחת אשר א, חו"מ סימן קה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.