ידית בהלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ידיות בהלה על דלתות בבית ספר

ידית בהלה היא מנגנון לפתיחת דלת המאפשר את פתיחתה באמצעות דחיפה של מוט. ידיות בהלה פותחו כאמצעי למניעת תדחוקת קהל בשעת חירום, אך משמשות לעיתים כמנגנון פתיחת הדלת העיקרי בבניינים מסחריים רבים.

המנגנון מורכב ממוט מתכת אשר מקובע אופקית לכנף דלת, הנפתחת לכיוון היציאה. לחיצה על המוט פותחת את הדלת, ומאפשרת לנמלטים לצאת במהירות מהמבנה. המנגנון בנוי כך שגם במצב של דוחק שאינו מאפשר הפעלתו הישירה, ייווצר עליו לחץ שיגרום לדלת להיפתח.

תקני בטיחות אש מחייבים לעיתים קרובות כי במקומות מסחריים ואחרים בהם פינוי המוני עשוי להיות מואט על ידי מנגנונים אחרים לפתיחת דלתות יהיו הדלתות מצוידות בידיות בהלה.

לפעמים מותקנות ידיות בהלה על דלתות המיועדות לשימוש רק בשעת חירום. על מנת למנוע פתיחה של דלתות כאלו באמצעות ידית הבהלה, מחוברות דלתות אלו למערכות אזעקה המתריעות על פתיחתן.

בבניינים רבים מתפקדות ידיות בהלה כמנגנון העיקרי לפתיחת דלתות גם בנסיבות רגילות. הן עשויות להיות מותקנות גם כאשר הדבר לא נדרש בתקנות, כיוון שהן הופכות את פתיחת הדלתות מהירה וקלה יותר בהשוואה לידיות רגילות.

הפטנט על ידית הבהלה נרשם ב-13 באוגוסט 1892 בבריטניה על ידי רוברט אלכסנדר בריגס, לאחר חקיקה שחייבה מספר מינימלי של יציאות חירום הנפתחות כלפי חוץ במקומות בילוי ציבוריים שהתקבלה בעקבות אסון אולם ויקטוריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ידית בהלה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.