יוג'ימבו
| מבוסס על |
קציר הארגמן  |
|---|---|
| בימוי |
אקירה קורוסאווה |
| הופק בידי |
טומיוקי טאנקה, ריוזו קיקושימה, אקירה קורוסאווה |
| תסריט |
אקירה קורוסאווה, הידאו אוגוני, ריוזו קיקושימה |
| עריכה |
אקירה קורוסאווה |
| שחקנים ראשיים |
טושירו מיפונה, קמאטרי פוג'יווארה, טאטסויה נאקאדאי |
| מוזיקה |
מאסרו סאטו |
| צילום | קאזו מיאגאווה |
| מדינה |
יפן |
| חברת הפקה |
טוהו |
| חברה מפיצה |
טוהו, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 25 באפריל 1961 |
| משך הקרנה |
110 דק' |
| שפת הסרט |
יפנית |
| סוגה | ג'ידאי גקי |
| מקום התרחשות |
יפן |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 yojimbo |
| סרט הבא | סנג'ורו (1962) |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
יוג'ימבו (יפנית: 用心棒) הוא סרט ג'ידאי גקי נודע של הבמאי היפני אקירה קורוסאווה, שהופק ב-1961. הסרט מגולל את סיפורו של רונין (טושירו מיפונה) המגיע לעיירה קטנה בה שני ראשי ארגוני פשע מאורגן מתחרים על עליונות. שני הראשים מנסים לשכור את הרונין כשומר ראש. אחת ההשפעות המרכזיות על עלילת הסרט היא ספרי הפשע של דשיל האמט, במיוחד "קציר הדמים" ו"מפתח הזכוכית".
ליוג'ימבו ניתן המקום ה-95 רשימת 500 הסרטים הטובים אי פעם של מגזין אמפייר. יוג'ימבו היווה את הבסיס למערבון הספגטי מ-1964 בעבור חופן דולרים, בבימוי סרג'ו לאונה ובכיכובו של קלינט איסטווד (לאחר שקורוסאווה צפה ב"בעבור חופן דולרים" הוא שלח ללאונה מכתב בו נאמר "זהו סרט טוב מאוד, אך זה הסרט שלי") וב-1996 לרימייק הוליוודי בשם "הגבר שנשאר אחרון" בבימויו של וולטר היל ובכיכובו של ברוס ויליס.
ב-1962 ביים קורוסאווה את סנג'ורו, סרט ההמשך ליוג'ימבו, גם הוא בכיכובו של מיפונה.
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1860, במהלך השנים האחרונות של תקופת אדו, רונין משוטט באזור כפרי שומם. כשהוא מגיע לצומת דרכים, הוא בוחר בנתיב בו יעבור באופן אקראי.
הרונין עוצר בבית חווה כדי לשתות מים, ושומע זוג קשישים מתאבלים על כך שבנם היחיד ברח והצטרף ל"מהמרים" בעיירה סמוכה, אשר מוצפת בפושעים ומתמודדת עם שתי כנופיות יאקוזה יריבות.
בעיירה, הרונין עוצר באיזאקיה (טברנה) קטנה. הבעלים גונג'י מייעץ לו לעזוב. גונג'י מספר לרונין ששני הבוסים הלוחמים, אושיטורה וסייביי, נלחמים על תחום ההימורים הרווחי בעיירה שמנוהל על ידי סייביי. אושיטורה היה יד ימינו של סייביי עד שסייביי החליט שיורשו יהיה בנו יואיצ'ירו, צעיר חסר תועלת. ראש העיר, סוחר משי בשם טזאמון, היה בכיסו של סייביי זמן רב, ולכן אושיטורה חבר למבשל הסאקה המקומי, טוקומון, והכריז עליו כראש העיר החדש.
לאחר שהעריך את המצב והבין שאף אחד בעיר לא אכפת לו לסיים את האלימות, הזר אומר שהוא מתכוון להישאר, שכן העיירה תהיה במצב טוב יותר אם שני הצדדים ימותו. הוא משכנע את סייביי החלש לשכור את שירותיו על ידי הריגת שלושה מאנשיו של אושיטורה ללא מאמץ. כשנשאל לשמו, הוא רואה שדה תותים וקובע ששמו קוואבאטאקה ("שדה תותים") סנג'ורו ("בן שלושים").
סייביי מחליט שבעזרת הרונין, הגיע הזמן להתמודד עם אושיטורה. סנג'ורו מאזין בסתר לאשתו של סייביי, שמורה לבנה הלא יוצלח יואיצ'ירו להוכיח את עצמו על ידי הריגת הרונין לאחר הפשיטה הקרבה, ובכך יחסוך להם את הצורך לשלם לו את יתרת שכרו. סנג'ורו יוצא בראש ההתקפה על כנופייתו של אושיטורה,תוך שהוא צופה במדריך הלחימה של הכנופיה נמלט. אך מייד לאחר מכן "מתפטר" עקב בגידתו של סייביי, בציפייה ששני הצדדים יטבחו זה בזה. תוכניתו מסוכלת עקב הגעתו הבלתי צפויה של בוגיו (פקיד ממשלתי), מה שגורם לסייביי ולאושיטורה לסגת ללא שפיכות דמים.
הבוגיו עוזב זמן קצר לאחר מכן כדי לחקור את ההתנקשות בפקיד אחר בעיר אחרת (אותה יזם אושיטורה בכדי להרחיקו). לאחר ששומע סנג'ורו את המתנקשים דנים בחיסול בפונדק של גונג'י, סנג'ורו לוכד אותם בבורחם ומוכר אותם לסייביי. לאחר מכן הוא מגיע לאושיטורה ומספר לו שאנשיו של סייביי תפסו את המתנקשים. אושיטורה שנבהל, מתגמל בנדיבות את סנג'ורו על "עזרתו" וחוטף את יואיצ'ירו בנו של סייבי כדי להחליפו בשני המתנקשים. בעת החלפה, אחיו האכזרי של אושיטורה, אונוסוקה, הורג את שני המתנקשים באקדח.
בתגובה לכך, סייביי מגלה שהוא הורה על חטיפת פילגשו של טוקומון. למחרת בבוקר, היא מוחלפת ביואיצ'ירו. סנג'ורו מגלה שהפילגש ששמה נוי, היא בעצם אשת חקלאי מקומית. החקלאי שנכנס לחובות הימורים נאלץ למכור את אשתו היפה לאושיטורה, אושיטורה נתן אותה לטוקומון כמיטלטלין כדי לזכות בתמיכתו. סנג'ורו מציע עצמו כשומר ראשו של אושיטורה בכדי לרמותו ולהוציא ממנו היכן נוי מוחזקת. סנג'ורו מגיע למקום הורג את השומרים ומאחד את האישה עם בעלה ובנה, ומורה להם לעזוב את העיר מיד ומצייד אותם בכסף שקיבל כמקדמה מאושיטורה על תפקידו. לאחר מכן הוא מגיע לאושיטורה ומודיע לו שסייביי אחראי להריגת אנשיו.
מלחמת הכנופיות מתגברת, כאשר אושיטורה שורף את מחסן המשי של טזאמון וסייביי נוקם על ידי הריסת מבשלת הבירה של טוקומון. לאחר זמן מה, אונוסוקה מתחיל לחשוד בסנג'ורו ובנסיבות בריחתו של נוי, ובסופו של דבר חושף ראיות לבגידת הרונין. סנג'ורו מוכה קשות ונכלא על ידי בריוניו של אושיטורה, שמענים אותו כדי לגלות את מקום הימצאה של נוי.
כאשר אושיטורה מחליט לחסל את סייביי אחת ולתמיד, סנג'ורו מבצע הונאה ונמלט מכלאו בקושי רב לאור מצבו הבריאותי הקשה. לאחר שהוברח מהעיר בארון קבורה על ידי גונג'י, סנג'ורו עד לסופם האכזרי של סייביי ומשפחתו. סנג'ורו מתאושש במקדש קטן ליד בית קברות.
לאחר שנודע לו שגונג'י נלכד על ידי אושיטורה, הוא חוזר לעיר. בעימות סופי עם אושיטורה, אונוסוקה וכנופייתם, סנג'ורו מחסל אותם. הוא חוס על צעיר מבוהל (בנם של זוג הקשישים מתחילת הסרט) ושולח אותו בחזרה להוריו. בעוד סנג'ורו סוקר את הנזק, טזאמון, שכעת אינו שפוי, יוצא מביתו בתלבושת סמוראי ודוקר את טוקומון למוות. סנג'ורו חותך את כבליו ומשחרר את חברו גונג'י, מכריז שהעיר תהיה שקטה מעתה והלאה, ועוזב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"יוג'ימבו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"יוג'ימבו", באתר נטפליקס
"יוג'ימבו", באתר AllMovie (באנגלית)
"יוג'ימבו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"יוג'ימבו", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"יוג'ימבו", באתר Metacritic (באנגלית)- "יוג'ימבו", באתר אידיבי
"יוג'ימבו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- יוג'ימבו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
