יודנלאגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יודנלאגר בקרקוב
יודנלאגר בקרקוב

יונדלאגר, בקיצור יולאג (בגרמנית: Judenlager או Julag, בעברית: "מחנה היהודים") היה מחנה ריכוז ארעי, שהוקם ליהודים על ידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה, לרוב בסמוך לאתרי מגוריהם (בתחילת המלחמה) ואחר כך בסמוך לאתרי גטאות ולאחר שחוסלו, בדרך כלל בשטח מצומצם של אותו גטו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל ממחנות העבודה הרגילים (Arbeitslager) שהעסיקו מיליוני בני אדם בשטח "הרייך השלישי", לא הוקמו היודנלאגרים לכתחילה מטרות תמיכה במאמץ המלחמתי הגרמני, אלא כפתרון זמני עד למימוש השמדת היהודים ("הפתרון הסופי") לאוכלוסיית המחנה.

עם זאת, המונח הגרמני Zwangsarbeitslager (בגרמנית: מחנה עבודות כפייה) היה משותף למחנות הכפייה השונים וכלל בתוכו גם את היולאגים.

ביולאגים לא הייתה הנהלה יהודית עצמאית (יודנראט) כפי שהייתה בגטאות הגדולים, והמחנות התנהלו בפיקוח ופיקוד גרמניים ישירים, שנעזרו במשתפי פעולה מהאוכלוסייה המקומית.

מחנות עבודה אלו חוסלו במהלך השנים 1945-1943 ויושביהם נרצחו בדרכים שונות, או נשלחו למחנות השמדה.

מחנות מסוג זה היו בערי מזרח-אירופה, למשל:

מחנות בעלי אופי דומה התקיימו גם בגרמניה עצמה, שם נועד המחנה להיות שלב מעבר לפני השילוח מזרחה למחנות ההשמדה, ולרוב היה התפתחות של בתי היהודים (judenhäuser - הגטאות שהקימו הנאצים בגרמניה עצמה).

בין היולאגים בגרמניה היו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]