יוהנה דוברינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהנה דוברינר
לידה 28 בנובמבר 1924
אוסטי נד לבם, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 2000 (בגיל 75)
Seropédica, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1990)
  • הצלב הגדול של המסדר הלאומי להצטיינות במדעים (ברזיל) (1994)
  • UNESCO Science Prize (1989)
  • Honorary doctorate from the University of Florida (1975)
  • פרס מקסיקו למדע וטכנולוגיה (1992)
  • עמית TWAS עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהנה דוברינראנגלית: Johanna Döbereiner) 28 בנובמבר 1924 - 5 באוקטובר 2000; הייתה אגרונומית צ'כית-ברזילאית, אשר התמחתה במיקרוביולוגיה של הקרקע. מחקריה עוסקים בחיידקים מקבעי חנקן ותפקידם בגידול צמחים יעיל יותר. דוברינר פיתחה טכנולוגיה המצמצמת את התלות בדישון חנקני, דבר החוסך כיום כבין מיליארד לשני מיליארד דולרים בשנה. ב-1981 נהפכה לחברה-מייסדת של האקדמיה העולמית למדעים (the world academy of science) וזכתה בפרסים רבים במהלך חייה.

ילדות ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהנה דוברינר נולדה בשנת 1924 לפול ומרג'רת קובלקה בעיירה אוסייג שבצ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה וסלובקיה). בילדותה עברה עם הוריה ואחיה ורנר לפראג, בירת צ'כיה, שם אביה, שהיה כימאי פיזיקאי, לימד כימיה באוניברסיטת פראג. עם עליית היטלר לשלטון, דוברינר קיבלה אזרחות גרמנית, ובסוף המלחמה הצ'כים רדפו אחרי הקהילות הדוברות גרמנית, ביניהם משפחת דוברינר. אמה נהרגה באותה שנה (1945), ודוברינר נאלצה להגר למזרח גרמניה יחד עם סבה וסבתה, שם עבדה בחוות שונות העוסקות בפיתוח זני חיטה משופרים, מה שנתן לה את הידע והכלים להתקבל ללימודי אגרונומיה באוניברסיטת מינכן, וסיימה תואר ראשון בהנדסה חקלאית.[1] באותה אוניברסיטה פגשה את החתן לעתיד שלה, יורגן דוברינר. בשנת 1950 דוברינר ובעלה טסו לברזיל בעקבות אביה ואחיה, על מנת לעבוד בשירות המחקר החקלאי הלאומי בברזיל (embrapa).בשנת 1956 קיבלה אזרחות ברזילאית, ושנה לאחר מכן התחילה לעבוד במועצה הלאומית לפיתוח מדעי וטכנולוגי (CNPq).

תחום המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהנה השלימה את התואר השני שלה במיקרוביולוגיה של הקרקע באוניברסיטת ויסקונסקין-מדיסון שבויסקונסקין, ארצות הברית בשנת 1963, ובאותה שנה התחילה את תוכנית המחקר שלה. מחקרה עסק בבחירת חיידקים המתחברים לשורשים, העלים והגבעולים של מינים רבים של קטניות (המחקר נעשה על סויה) שואבים חנקן מהאוויר ומעבירים אותו בסימביוזה לצמחים.[2] שיטה זו מחליפה את שיטת הדישון המועשר בחנקן המאלכותי, שהייתה נפוצה באותה תקופה בצפון אמריקה. שיטה זו הפיקה תפוקה דומה ליצרנים הצפון-אמריקאיים, מה שמוכיח ששיטתה יעילה ומביאה עימה יתרונות כלכליים ואקולוגיים. לדוגמה, יצרני סויה ברזילאיים יכולים להתחרות בהצלחה בשוק הבינלאומי, ולהביא צמיחה כלכלית לברזיל.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975- זכתה בתואר "דוקטור הונוריס קאוזה" (דוקטור לשם כבוד) באוניברסיטת פלורידה
  • 1977- "מסדר ריו ברנקו" (העיטור הגבוה ביותר בדיפלומטיה הברזילאית)
  • 1994 ,1993 - הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הברזילאי
  • 1978 - חבר באקדמיה האפיפיורית של הוותיקן למדע
  • 1996 - פרס למצוינות מהמכון הלאומי לחקר אגריביולוגיה (כיום אמברפה)

בשנת 1997 האקדמיה הברזילאית למדעים הציעו את דוברינר למועמדות לפרס נובל בכימיה.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהגיעה לברזיל בשנת 1950, התיישבה במדינה ריו דה זנ'רו עם בעלה, ושם ילדה 3 ילדים: מאריה לואיזה, קריסטיאן הרארד ולורנז. היא גרה באותו בית עד יום מותה ב-5 באוקטובר 2000, בהיותה בת 75, קורבן למחלה נוירולגית.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. A new acid-tolerant nitrogen-fixing bacterium associated with sugarcane, Vladimir A. Cavalcante;J. Dobereiner. "Plant and Soil" (1988)
  2. Recent advances in BNF with non-legume plants, JoséI. Baldani;Leonardo Caruso;Vera L.D. Baldani;Silvia R. Goi. "Soil Biology & Biochemistry" (1997)
  3. Como isolar e identificar bactérias diazotróficas de plantas não-leguminosas, Johanna. Döbereiner;Vera Lúcia Divan. Baldani;José Ivo. Baldani. (1995)
  4. Biological nitrogen fixation associated with sugar cane and rice: Contributions and prospects for improvement, R.M. Boddey;O. C. de Oliveira;S. Urquiaga;V. M. Reis. "Plant and Soil" (1995)
  5. Infection of sugar cane by the nitrogen-fixing bacterium Acetobacter diazotrophicus, E.K. James;V.M. Reis;F.L. Olivares;J.I. Baldani. "Journal of Experimental Botany" (1994)
  6. Host-plant specificity in the infection of cereals with Azospirillum spp, Vera Lucia D. Baldani;Johanna Döbereiner. "Soil Biology & Biochemistry" (1980)"
  7. Acetobacter diazotrophicus sp. nov., a Nitrogen-Fixing Acetic Acid Bacterium Associated with Sugarcane, M. Gillis;K. Kersters;B. Hoste;D. Janssens. "International Journal of Systematic and Evolutionary Microbiology" (1989)
  8. Nitrogen-fixing bacteria in nonleguminous crop plants, Johanna Döbereiner;Fábio O. Pedrosa. (1987)
  9. Occurrence of the endophytic diazotrophs Herbaspirillum spp. in roots, stems, and leaves, predominantly of Gramineae, Fabio L. Olivares;Vera L. D. Baldani;Veronica M. Reis;Jose I. Baldani. "Biology and Fertility of Soils" (1996)
  10. Biological nitrogen fixation associated with sugar cane, R. M. Boddey;S. Urquiaga;V. Reis;J. Döbereiner. "Plant and Soil" (1991)[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהנה דוברינר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Johanna Döbereiner: the scientist who changed agriculture, embrapa, סיפור חיה של דוברינר (באנגלית)
  2. ^ Dr.Johanna Liesbeth Kubelka Döbereiner, the pontifical academy of sciences, הסבר על העבודה של דוברינר (באנגלית)
  3. ^ From peasant to Nobel nominee, embrapa, מספר על חיה האישיים והמחקריים של דוברינר (בפורטוגזית)
  4. ^ Johanna Döbereiner (עמ' 195), nossa cappa:our magazine cover), ‏3.11.2003
  5. ^ Johanna Döbereiner, research.com (באנגלית)